שקרים קטנים

אם הספידומטר יספר לי שלפיל יש ארבע רגליים, אסע לספארי לאַמֵת את זה

כל מד מהירות משקר בכוונה תחילה, כי השקר הוא ממהותו. ספידומטרים משקרים בכמה אחוזים – הם תמיד מצביעים על יותר קמ"שים מכפי המציאות. אתה רואה על השעון 120? זה עשוי להיות 110 ואף פחות מכך. קל לבדוק את זה כי במהירות 120 אמיתית, המכונית עוברת קילומטר כביש ב-30 שניות. כך שאם יש סטייה ממשית בדיווח של מד המהירות – בדיקה פשוטה בעזרת סטופר מאפשרת גילוי מיידי.

השקר של הספידומטרים מצביע תמיד כלפי מעלה, כי ליצרנים אסור לייצר מצג-שווא של מהירות נמוכה יותר ממספר הקמ"שים האמיתי. כל הספידומטרים מקפידים על חוק זה, שאינו מאפשר דיווח על פחות קמ"שים מהאמת, וסיבה נכבדת לכך: שנהג המבצע תאונה לא יוכל לתבוע את יצרן רכבו.

הספידומטר משקר עוד יותר, אם נרכיב על אותו חישוק שקיבלנו עם האוטו צמיגים בפרופיל נמוך מזה המקורי. אני מכיר היטב תופעה זו, כי מתוך התרסה לאופנה הממליצה על הגדלת קוטר הגלגל – הלכתי תמיד נגד הרוח וניסיתי להוריד את קוטר הגלגל באי-אלו אחוזים. כתוצאה מתרגיל זה ובעזרתו הנדיבה, היו מופיעות במכוניותיי שלוש תופעות יקרות-ערך:
1. לאחר הקטנתו של קוטר הגלגל, גם ההילוך החמישי באלפות ובלנצ'יות שלי היה מושך כאילו המנוע התחזק. גם ההילוכים הנמוכים – ובמיוחד השלישי והרביעי המקוצרים באופן מלאכותי – תרמו לזינוקים מרהיבי-אוזן.
2. בנוסף לצמיחתם של קמ"שים נוספים על הספידומטר, כתוצאה מהקטנת הגלגלים המקוריים בארבעה-חמישה אחוזים – היה מושפע באופן חיובי גם המצב רוח שלי. הדיכאון נמחק כלא היה, ויחסי כלפי סביבה עוינת היה סלחני יותר. אפילו הצורך לשפוך למכל הדלק כמה ליטרים נוספים, שהרי הקטנת גלגל פוגעת אנושות בצריכת הדלק (קרי, מטפחת אותה להדאיב) – לא מחק מפרצופי את חיוך ההנאה.
3. גלגלים שהוקטנו אפשרו לנסוע במהירות משביעת-כיף ועוד קצת, לפחות לפי מראה הספידומטר, מבלי שהרדאר המשטרתי יסמן אותנו כסכנה לציבור. גם זה היה משהו חיובי בימים הטרופים שעברנו ועודנו עוברים כולנו באותו הכפר.
בקיצור, אין לי מילה רעה על השקר המתוק של הספידומטרים, אלא להפך: אני אוהב את השקרים שלהם. המשיכו כך, יקרים שלי!

אגב, היום, כדי לשנות את העברת כוח המנוע לפי טעם אישי, לא דרושים כבר משחקים בקוטר הגלגל. פשוט משאירים את הגלגלים המקוריים כדי לחסוך ויכוחים מיותרים בטסט השנתי, ומחליפים תיבת הילוכים או דיפרנציאל.
אני זוכר שהבאתי מרומא, מהסדנה של אנג'ליני, תיבת הילוכים קצרה לאלפא 33 שלי. על חמישה גלגלי שיניים שילמתי 4,000 דולר ושמרתי עליהם בטיסה כמו על תכשיטים. נחתי בלוד ורצתי הביתה. הגיר המקורי, המפורק, חיכה לי כבר במטבח. הרכבתי את גלגלי השיניים החדשים, ולמחרת בצהריים ביצעתי נסיעת מבחן ראשונה.
ההבדל היה משמעותי. ההילוך הראשון היה ארוך, ההילוכים הבאים קצרים. מהירותה המרבית של אלפא בהילוך חמישי וב-7,000 סל"ד הגיעה אמנם ל-155 קמ"ש בדוחק, אך לראשונה עליתי את הקסטל בחמישי. הסיפוק שלי צהל, עד שהגעתי חזרה הביתה ובניסיון להחנות גיליתי להפתעתי שאין לי רוורס!

רצתי למוסך, ומכונאי פיקחי גילה ששכחתי להרכיב את הגלגל השישי, זה של הרוורס, שהייתי אמור לקחת מהגיר המקורי. מאסטרו אנג'ליני כתב את זה על פתק הסבר, אך האיטלקית שלי, שעברה אימונים על סונטות של פטררקה – נכשלה כאן כליל.

נזכרתי בפשלה מביכה זו כאשר בני כריסטופר דיווח לי במייל שהוא הרכיב בהונדה האצ'בק המשופרת שלו את הגיר הקצר של אינטגרה R בגרסת ראלי-קרוס, כולל דיפרנציאל ננעל, כמו זה שחסר לי בתחרויות אשקלון עליהן השלום. הייתה זו, מצידו של בני, זריית מלח על פצעיי. וזה עוד לפני משפט המחץ שלו: "דבר כזה אין לך בהונדה CRX", הוסיף ללא רחמים.
עמדו בפניי שתי אפשרויות. הראשונה, שביצעתי במלואה, הייתה להזכיר לבני בן כמה אני, ולגלגל לאוזניו הסבר עצוב ש"אביזרים ספורטיביים משוכללים כבר לא כל כך מתאימים לי, לפחות בגלגול הנוכחי".
האפשרות השנייה הייתה לא לחמש את CRX שלי בגיר שאפתני יותר, אלא להשאיר אותה עם הגיר המקורי, בשינוי אכזרי אחד: לקבל בחשאיות מוחלטת הצעה של סדנה בצפון פולין המתמחה בהרכבה של מערכות טורבו להונדות CRX. צלצלתי מתל-אביב לסדנה זו כדי לשאול לפרטים והוסבר לי שרק השמיים הם הגבול, כי מותר לבקש מהטורבו מתוצרת אמריקה, המתאים למנוע A216B (בנפח 1.6), מ-220 כ"ס צנועים ועד 450 כ"ס נחשבים, אשר עדיין מתאימים לשלדה המחוזקת ולדסקיות המעצורים המוגדלות.

על הרעיון לשפר את CRX באופן קיצוני לא סיפרתי כמובן לבני היחיד, בחור ממש טוב-לב שהפתיע אותי בשיחה האחרונה כדלקמן: "אם אתה, אבאל'ה, תבוא לפה עוד הקיץ", אמר השחצן הכפייתי, "אני מוכן לתת לך סיבוב או שניים בהאצ'בק האדומה שלי, כדי שעוד תצליח להרגיש בגילך המופלג מה זה לטוס נמוך".
e.teksty@gmail.com
http://www.eteksty.wordpress.com