דילוג לתוכן

תשוקה באמצע החידלון

נובמבר 20, 2011

חזרתי לאלפא GTV כמו לקנוסה, לאחר שנסדק לו קרע בתשוקתי לב-מ-וו Z3M קופה

כאשר ליבי דורש אוזן קשבת אני פונה לאלפא GTV, כי למדתי דיי עד כמה צדק דוסטויבסקי בטענתו כי רק נשים בגיל 27 מבינות את הבכי הגברי.

GTV הייתה הראשונה ששמעה אותי מקלל את המפיק הפולני המארגן את הצילומים לסרטי 'שועל הכסף של פליציה ט". הוא פספס את הסתיו הפולני, ואחרי שבוע צילומים בהשתתפות יבגניה דודינה בתפקיד הראשי – הכריז על הפסקה בת שלושה חודשים. כך שאת המשך הסרט אנו נצלם בקור ובשלג. וזה למזלך, GTV היקרה, כי בגלל ההפסקות בהסרטה הצלחתי לטפל בך.

אך GTV שותקת, ורק משוויצה במכסה שסתומים מבריק. לא החלפתי את מנוע ה-2.0 ל-V6 על 150 סוסיו, כי אני מכור לרביעיית הצילינדרים ולשני גלי הזיזים המוכרים לי עשרות בשנים. ואם GTV תרצה שדרוג – אז בעיר קרקוב מחכה לנו הסדנה של מר רֵפָאוּ פלאטק, המשתתף במרוצים של מכוניות קלאסיות עם שותפו הישראלי ראובן סומר.

באלפא GTA של פלאטק שוצפים 190 סוסים אמיתיים, והוא מוכן להרכיב לי מנוע ספייר שלו. אולי זה רעיון לשנה הבאה, לפני שבני יחזיר את GTV לתל-אביב בתור מכונית של תושב חוזר? זו בדיחה לא רעה על חשבונו של המכס, שגירש את האיטלקייה לחו"ל.

fotele in the GTV

בינתיים אני מפרק את המצית הימני, וכמו בעבר המתוק בודק בעזרת עיפרון היכן נמצאת הבוכנה. עוד רגע אנו נכוון את ההצתה בסיבוב המפלג ונעבור ללהקת מאיידים, ועוד נעקוב אחר צורת השריפה בעזרת פלאג בריטי עשוי זכוכית. כמו בימים היפים שהיו לנו פעם.

חזרתי ל-GTV כמו לקנוסה, לאחר שנסדק לו קרע בתשוקתי לב-מ-וו Z3M קופה. ייתכן שאנו עוד נחשוב על הבווארית, אם רק אשכח את הקרקורים שהיא ניהלה עם בעליה, שבמהלכם הוזכרה בנוסטלגיה ההרפתקה הנאצית בפולין הכבושה. מה הם היו אומרים על כך שבתקופת המלחמה הגדולה לא הייתי רק אזרח פולין, כפי שהם גילו – אלא גם תושב גטו ורשה?

אני מבקש סליחה מ-GTV על שכמעט בגדתי בה עם גרמנייה ארוכת חוטם. ועוד הייתה לי חוצפה לדרוש ש-GTV והונדה CRX יקבלו בגינה שלהן את האורחת המפלצתית, כלה לרכישה, הדורשת מאבא לדגור שעות נוספות על לפטופ ה-ThinkPad כדי לממן את אחזקתה. בתור פיצוי, הבאתי ל-GTV מתנה: סט מושבים של אאודי TT קוואטרו. המטרה: להפוך את GTV לקשישה היחידה בעולם המספקת ישיבה לוקסוס-ספורט ברמה שאינה נופלת מזו של Z3M…

הגורל של חיות ומכוניות זהה: תמיד נגמר רע. בדיוק כשניצלתי את נסיעתי לפולין לצורך צילום סרטי כדי לבקר את אלפא והונדה לפני מפולת הקור והשלגים – מתה הכלבה שלנו, הזאבה ליידי. לא הספקתי לשאול אותה מדוע היא פחדה מסופות המלוות בברקים ורעמים, ולמה היא השתוללה למרות התרופות וההסברים שאלו הם רק זיקוקי שמחה, שאיתם חוגגים המקומיים את ליל הסילבסטר. היינו סוגרים אותה באמבטיה עם מכשיר רדיו. נשאר בגדר סוד, איזו מוזיקה היא שמעה כדי להירגע. אולי את ז'אק ברל השר "אל תעזבי אותי".

גם מכוניותיי לא סיפרו לי אם הן התגעגעו אליי ומה עבר עליהן כשהן נותרו לבד. השכן מצידו השני של הגדר סיפר לי שעכברושים אכלו את כבלי ההצתה של רכבו, הסגור במוסך תחת ביתו. את אלפא והונדה שלי הברברים האלה לא גילו, ברוך השם.

להונדה אין ביוגרפיה מסקרנת כי היא נפלה לידיי כתינוקת, כאשר נסעתי להביא אותה מנמל באנטוורפן. הכרתי מראש, והיטב, את כל פרטיה הטכניים והנפשיים, כי ישבתי ארוכות ליד אחיותיה שהוצגו בתערוכות רכב בז'נבה, פרנקפורט ופאריס וחלמתי עליה בסודיות מוחלטת – עד שהצלחתי להשיג אותה ממש ברגע האחרון, כאשר היצרן התעייף מהייצור ממושך-השנים והחדיל אותו.

הסיפור של ה-GTV אחר לגמרי, כי היא כולה סוד. יש לה עבר צרפתי שממנו נותרה מדבקת רישום על השמשה הקדמית ורביעיית פנסים צהובים. מזכרת מהאמונה של הצרפתים שפנס צהוב טוב נגד ערפל. אם יש בכך אמת, אז מדוע הבריטים הקפדניים אינם מייצרים פנסים צהובים כדי להתמודד עם גדודי הערפל, המגיעים מהיבשת דרך תעלת לה-מאנס כדי לעצור את התנועה על כבישי הממלכה?

אינני יודע למי הייתה GTV שייכת ואיך היא נפלה למגרש המכס המאובק בלוד. לשווא אני שואל אותה, כפי שבמוזיאון פולני שאלתי את נְיוֹבֶּה, היוונייה הטרגית שעמיתיה למיתולוגיה הרגו את 12 ילדיה: "מה קרה לך, גברתי, באילו דרכים גרר הגנב את ראשך הלבן, שהוא הסוד השחור של חוגי עשירי רוטרדם, שלידיהם נפלת?"

אך גם ניובה וגם GTV משאירות אותי סקרן.

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: