מיומנו של במאי מתוסכל

אתה לא יכול לחנוק את המפיק הרשלן כשאתה מחליף דיסקים, מאיידים ומושבים לאלפא שלך

חצי שנה יותר מדי ביליתי בפולין, בגלל הצילומים לסרטי 'שועל הכסף של פליציה ט". בין הקטעים הראשונים שהסרטנו ובין חלקו השני של הסרט הכריז פתאום המפיק על הפוגה בלתי מובנת, שנמשכה שלושה חודשים. במאי רגיל היה מטפס על קירות או חונק את המפיק הרשלן, שבגללו הסתיו הפולני הפוטוגני הגיע לקצו מבלי שישַרֵת כתפאורה לסיפור – אך לי, ברגעים קשים כמו הנ"ל, שוב עזרו מכוניות.

כמו תמיד בחיי, וגם ברגע משבר 'קולנועי' זה, ההתעסקות במכוניותיי סיפקה לי קרש הצלה. כי אתה לא יכול לרחם על האמביציה האמנותית שלך, שנפגעה, או להצטער על אכזבה אחרת, כמו בעבר, כשאתה מוכרח להוריד מראש המנוע זוג מאיידי דל אורטו השייכים לאלפא רומיאו GTV הקשישה שלי, לפרק אותם לחלקים, לערוך להם אמבטיה, להרכיב חזרה את סעפת היניקה ולכוון. וזה רק פרט קטן מעיסוקי הנמרץ ב-GTV, שמטרתו הייתה להחזיר אותה לחיים לאחר פרידה בת שמונה שנים כמעט.

GTV 84' 2.0 l

הונדה CRX – ממש ילדונת, רק בת 20

במשך כל אותן שנים ארוכות חיכתה לי האיטלקייה בסבלנות בסרקופג העץ שלה. היא התניעה אמנם מבלי לסרב, בזכות השיטה הידועה: פירוק מצתים, שטיפת שמן לבוכנות, פעולת סטרטר, המתנה, התקנת מצתים חדשים – התנעה. אך כמויות העשן שעלו השמיימה כמעט הזניקו אליי צוותי מכבי אש. וכאשר העשן התפוגג, התגלה לנו שדיסקיות המעצורים נדבקו לדיסקים. השיטה המסורתית – פטיש, איזמל וכוח שכנוע – לא שינתה דבר, והניסיון לגרור את אלפא בעזרת הונדה CRX נגמר בהיתלשותו של וו הגרירה הדקורטיבי שהאיטלקים הצמידו לרצפת הרכב בכמה הלחמות עדינות.

באין ברירה, הורדתי את הקאליפרים המחזיקים את הדיסקיות. וכדי להוכיח לבני שדיסקים לא יכולים להיות חכמים יותר מבני אנוש, ניקיתי אותם מחלודה באמצעות שפשוף בנייר זכוכית גס ומקדחה. הרכבתי חזרה את הקאליפרים והדיסקיות הישנים ונסענו לקנות מערכת מעצורים חדשה, כולל צינורות גומי הלבושים חולצת פלדה. בהזדמנות זו התגלה כי ברשת השיווק לחלקי חילוף, המחיר של ארבעה דיסקים ל-GTV הוותיקה, קדמיים ואחוריים, הוא עשירית ממחירם של דיסקים למכוניות אחרות "כי לאף אחד אין כבר אלפא GTV", הסבירו המוכרים.

בשלב זה החליטה אלפא לנוח, ופתאום לא הגיבה בניצוצות על ניסיונות ההתנעה. האשם היה המפלג. המכונאי, שגר ברחוב סמוך, מצא אחד דומה במחסן, קצת לא מתאים, אך פירקנו את שניהם ועשינו מהם מפלג-כלאיים העובד ב-GTV כשעון שוויצי.

קנינו ל-GTV צמיגים חדשים, טויו R1R, החלפנו לה שמנים, נוזלים ופילטרים, רחצנו אותה ועשינו לה פוליש, כי בדיוק קיבלנו הזמנה למפגש של איטלקיות המאורגן בארמון מפואר, 30 ק"מ מכפר הנופש שלנו. היו שם פרארי, מסארטי, לנצ'יות, פיאטים למיניהן וכמובן עשרות אלפות, אך GTV שלנו זכתה בהתעניינות כי הייתה היחידה מסוגה. היה לי רק חבל שלפני הופעתה ברבים לא הספקתי לבקר אצל רפד כדי לרענן את המושבים.

ופה נולד לי הרעיון: אולי, במקום לעבוד על המושבים המקוריים, מוטב להחליף אותם באחרים? ניסיתי להיזכר באילו מושבים של מכוניות שבהן נהגתי בחיי ישבתי הכי נוח, בעמדה הכי טובה לנהיגה. מושבים כלילי-אידיליה אלו צריכים להיות גם מתקפלים, כדי לאפשר כניסה למושב האחורי. נברתי בזיכרוני וחשפתי ממצא עתיק: בזמנו נהניתי ממושביה של אאודי TT קוואטרו, כי למרות הקלאוסטרופוביה הגלומה בשפע בנאצי-מוביל השרירית הזו, דווקא מושביה פינקו את הקשיש, אפילו טוב יותר מאשר הונדה CRX שלו, שמושביה הם רפליקות יפניות של רקארו.

יש! צעקתי לבני, ומיד הזמנתי באינטרנט מושבי עור של TT. הם הגיעו תוך יומיים, ואחרי שכנוע קצר (ואלים במקצת) השתקעו ב-GTV כאילו היו שייכים לאיטלקייה מתחילת דרכה.

מי התפנק יותר ממושבי העור של אאודי TT - אלפא, אני או מקס וובר?

היה לי עוד רעיון מטורף: להרכיב ל-GTV מנוע משופר בכמה עשרות סוסים, שהזמנתי כבר בסדנת מרוצים של אלפות קלאסיות בהנהלתו של רפאל פלאטק, המשתתף במרוצי מסלול עם הנהג הישראלי ראובן סומר. התכוונתי לנסוע דרומה, לפלאטק, כדי ש-GTV תקבל את המגיע לה, אך אלפא שוב נסגרה במוסך שלה, כי אנו המשכנו בצילום סרטי.

"אני מבינה כמה סבלת בגלל ההפסקה בהסרטה", אמרה לי השחקנית יבגניה דודינה, המשחקת את שלושת התפקידים הראשיים בסרט.

"אני סבלתי?", הופתעתי מהדאגה. "מה פתאום? לו רק היית יודעת אילו פלאים התחוללו בזכות ההפסקה".