עכברוש בגלימת פח

ודאי שמכוניות הפאר אינן אשמות במעלליו של הפושע הסיני, כפי שמכוניות שנבנו ברייך השלישי לא הועמדו למשפטי נירנברג

סבורני שהיצרנים הגרמנים של דגמי ב-מ-וו ופורשה המפוארים היו מוכנים לתת הרבה, ועוד קצת, כדי שאותו גנגסטר סיני אלמוני היה שומר טוב יותר על הטלפון הנייד שלו, ולא מאבד את המכשיר לידיים זרות. ידיים אלו, שכמו הגנגסטר עצמו שמורות תחת מטרייה של עילום שם, שלפו מהטלפון סדרה של תמונות שהגנגסטר צילם למזכרת ופרסמו אותן ברשת. למעלה מ-13 מיליון צפיות נרשמו לעת-כרגע.

ומה אנו רואים בין התצלומים של בעל הפלאפון האבוד? רואים שבין האוטו-פורטרטים של הסיני עם ערימות כסף, עם תכשיטי זהב ועם אביזרי יוקרה שלא תמצאו כמותם אפילו בכיכר המדינה, ובין תצלומי אימה מהיומיום של הגנגסטר, המתעדים את העיסוקים האומללים שמסבים לו אושר – בין כל אלה חוגגות תמונותיו של הפושע עם מכשירי התנועה המועדפים עליו: פורשה קאררה 4S וב-מ-וו X6.

אינני מצפה שתצלומיו של הגנגסטר בפורשה ובב-מ-וו יפגעו בהיקף המכירות של כלים אלה; מבחינה זו, דומני שהיצרנים בשטוטגרט ובמינכן יכולים לישון בשקט. אלא שבגלל חוסר זהירותו של אותו מאפיונר סיני נפגעה התדמית של פורשה וב-מ-וו; לפחות לגבי לקוחות שהתדמית חשובה להם.

 מעל האוכלוסייה המלופפת

ודאי שמכוניות אינן אשמות במעלליו של הפושע הסיני, כפי שמכוניות שנבנו ברייך השלישי לא הועמדו למשפטי נירנברג לצד פושעי מלחמה גרמנים, שהרי הן לא היו אשמות במעשים הרצחניים בתקופה ההיא.

מצד שני, אין לפטור אותן מאשמת שיתוף פעולה פסיבי. הרי במקרה של הנאצים, כמו גם בפרשת הגנגסטר הסיני האלמוני שנחשף ברבים ו'נשרף', וכמו גם במקרה של הגנגסטרים הקטנים אצלנו – מכונית חזקה ומרשימה לא רק משרתת את הפושע, אלא גם מספקת לו מכובדוּת על הכביש, מרוממת אותו, כביכול, מעל האוכלוסייה המלופפת בסמרטוטי-פח זולים. במילים אחרות, היא ממסגרת את האגו שלו במעטפת יוקרה.

החומה הסינית נשברה – איבוד הטלפוןשל הגנגסטר הסיני אִפשר הצצה לאוטו-פורטרטים הגאים שלו עם ערימות כסף ותכשיטים, ולתצלומיאימה מהיומיום שלו המתעדים את משלח ידו (שאכן, נשלחת ללא היסוס). בין התמונות הללו, שהועלו לרשת על ידי המוצא האלמוני של הטלפון, חוגגות תמונותיו של הפושע עםמכשירי התנועה המועדפים עליו: פורשה קאררה 4S וב-מ-וו X6

קסם עם קוץ קטן

שמעתי שבעליה של ב-מ-וו אחת טען כי לא מפריעה לו האסוציאציה בין ב-מ-וו ועולם העסקים המפוקפקים. הרי גם אצלנו, הזכיר, הסתובבה בשנות ה-70 הבדיחה "למה לב-מ-וו יש הגה קטן? כדי שאפשר יהיה לנהוג בה עם אזיקים". נהג ב-מ-וו זו סיפר כי הוא מקפיד להחליף דגם מדי שלוש שנים לאחיותיו החדשות יותר, משום שקוסמים לו מאפייניה של הפירמה: הנעה אחורית ומנוע חזק, זוג שוורים הרותמים אותו להנאת ניהוג.

הבעיה היחידה עם ב-מ-וו, הודה, היא הרגעים שבהם הוא מוכר את הנכס ומתקשרים אליו טיפוסים שכבר לפי נימת דיבורם הוא פוחד להזמינם הביתה.

שיבושם לו, למתועב

אפילו הייתי זוכה בסכום גדול – מה שלא יקרה שהרי אינני ממלא שום טופס, אינני כותב רבי-מכר ואינני מצלם סרט עלילתי מנתץ-קופות – לא הייתי שולח ידי למכונית נוצצת חדשה. באחת כזו די לי לבצע סיבוב במשך יום-יומיים, ואז לחזור למכוניות שבחרתי כשותפות לדרך, לטוב ולרע, ובדרך כלל רק לטובה. כך ששני הכלים החביבים על הסיני המתועב אינם מסובבים את ראשי. פורשה 911 נגמרה, לגביי, כאשר ירד המסך על הדגם הוותיק למדי 964, שהוא נטול אמצעים אלקטרוניים המקרקעים לאפס את כיף הנהיגה.

פורשה 964 היא למעשה היחידה בגזע שלה שלא הייתי אומר לה קישטה. גרמנייה אלימה זו, הנעדרת ערכת רחמים בסיסית, עשתה ממני בזמנו – ועוד לעיני כל! – סמרטוט רטוב מפחד שהוטח במשך יום שלם על מסלול המרוצים הוקנהיים. את עוגמת-הבושה של קשיש שאישה זלזלה בו, הייתי מתרגם לפעולת תגמול שתסב לה רגש דומה לזה שעברתי אז, בהוקנהיים, כל עוד אני מסוגל לעשות זאת.

חסודות או מתחסדות?

אני מעריך מאוד את הכתבות המוטוריות של יואב קווה (דה מרקר), ציניקן מדופלם שלהבדיל ממני מבין את שפת המכונית גם כשהיא חדשה. אהבתי את הכותרת של קווה "המכונית הטובה ביותר למנהל הצנוע", שתחתיה הוצעו דגמים שצניעות איננה תכונת הדגל שלהם כמו טויוטה אוונסיס, פיז'ו 508, יונדאי i40 וסקודה סופרב. הבדיחה (בין אם היא הייתה מכוונת ובין אם לא) הייתה מוצלחת יותר, לו קווה היה מצרף לרשימת החסודות גם משהו מהתפריט של אאודי, פורד מונדיאו וסובארו B4.

ואגב, העיתונות מצניעה את העובדה שסקודה סופרב היא למעשה העתק של פאסאט הארוכה, שנבנתה בזמנו לשוק הסיני.

המאסטרו נכשל בלשונו

בכתבה אחרת שפרסם קווה בדה מרקר, על פורד פוקוס, מופיע המשפט "מה לה (לפוקוס) ולקודמתה פורד אסקורט? כלום", הוא קובע. עד כאן, מאסטרו! נכשלת בלשונך כאשר זלזלת באסקורט. שכחת את RS, ובמיוחד את דגם cosworth, שבימים אלה אני מנסה לשכנעו לגור עם אלפא GTV שלי והונדה CRX.

אני מציע ל- cosworthטיפול הוגן, מגורים על רמה ושפע ימי מנוחה מבעליה. היא השתכנעה כבר, מחייכת, ואפילו הצטלמה. נותר רק לשכנע את הבחור הבלגי המחזיק בה.

בנות משק שעושות חשק

והרי שלב הנימוקים לסיפוחה של cosworth אל כוחותיי: משקלה הנמוך והנעתה הכפולה הם יתרונות מובהקים של אסקורט זו – בת ה-20 לערך! – ביחס לפוקוס RS החדשה, אשר למעלה מ-300 כוחות סוסיה מסובבים את גלגליה הקדמיים בלבד.

פרופיל אישיותי דומה (הנעה קדמית, כוח רב ביחס למשקלה) מספקות לי שתי בנות המשק הוותיקות שלי: הונדה CRX, כאשר אין בסביבה פרשי משטרה והמחוג של מד הסל"ד מטייל בשטח ההררי של ה-8,000; וגם אלפא GTV הקשישה, כשהיא נוסעת בהילוך רוורס.

יד (אמיתית)לקשיש מבית פורד: אסקורט RS דגםcosworth בעלת אופי רע, כמרומזמצבעה האדום, שאינה מכירה בפשרות או בהפסדים. עקב גילה המופלג היא לא השמינה כמודגמים חדשים, ובזכות המשקל הנמוך, 220 כוחות סוסיה המקוריים אינם מתמסמסים

חדשה מהניילונים, לפירוק

בכל תולדות הקריירה המוטורית שלי בארץ, רק פעמיים רכשתי מכונית חדשה. באופל GT מבית ליאו גולדברג החלפתי מיד בקקס, בולמי זעזועים, מאייד, סעפת פליטה, מוט מעצב וצמיגים כדי ליהנות ממנה, וגם כדי להכין אותה לקראת גרנד פרי אשקלון (סתיו 1970). השנייה שקניתי מהניילונים הייתה אלפא 33, שעוד בטרם נסעתי בה פירקתי ממנה את הפלסטיקים והריפודים, ושיניתי כל מה שאפשר היה לשנות ולשדרג כדי להשתתף איתה בתחרות הראלי באשקלון.

בעצם, גם במכוניות שאינן מיועדות למרוצים, מעולם לא הסתפקתי במה שמציע בית החרושת. אולי בגלל זה אינני אובייקטיבי כאשר אני מתאכזב מהסחורה הרגילה שאני מקבל למבחנים.

שיטת ההסוואה: סלנג

במועדון הונדה CRX, המונה כמה מאות בעלים ובעלות של דגם זה, רק החבר 'אבו שייקה' (אני) מקלקל את ממוצע הגיל, שבלעדיי נע סביב העשרים. אך גילי אינו ידוע לאף אחד במועדון זה, משום שאינני מגיע עם CRX, שהייתה בפולין לרכב פולחן, למפגשים החברתיים שלהם, ומשום שבהתכתבות עם הקולגות אני מקפיד על סלנג צעיר, כולל ביטויים שאינם בהכרח מתיישבים עם מידת הנימוס המצוּפה מהשנתון שלי.

אני גם שייך למעטים במועדון הנ"ל המסתפקים עדיין בכוח מנוע A/N, כלומר, אלה שהסתפקו בקומץ שינויים קוסמטיים ב-CRX שלהם, אך לא התקינו בה, כרבים אחרים, מערכות טורבו או קומפרסור, המסוגלים להזניק את הספק המנוע בשיעור של 50-100 אחוזים.

טורקיזית רגיזית

לא מזמן, הונדה CRX אחת שהוגדשה לכדי 400 כ"ס צלחה מרחק של רבע מייל תוך 10.5 שניות. CRX שלי, בהיותה נטולת טורבו, קרטעה במקצת במבחן אכזרי זה, ונזקקה לארבע שניות יותר, ועוד קצת, מאחותה השרירית.

ממבחן רבע המייל הזה יצאה היפנית הטורקיזית שלי די מאוכזבת, ואף עשתה לי פרצופים נעלבים שלא השקעתי בה טורבו ואין לה עם מה לנשום.

"התוצאה הזו לא רעה כל כך, בשביל קשיש שהאמביציה שלו חטפה קצת קורוזיה", ניחמתי אותה, אבל היא קיללה אותי בסלנג צעיר, ורוח חדשה של רעננות נכנסה בינינו.

שואלים את אדוארד

חן א"ס: האם שמת לב כי ה-FBI התנפל על האתר המציג את סרטך Kraksa ומחכה לנכנסים כדי לירות בהם? בד בבד, אי אפשר לראות את הסרט בגלל הצנזורה שלהם. חבל!

תשובה: חשבתי שאתה מתבדח, כי באותו יום שבו הגיע המייל שלך זכה סרט זה, הנמצא בבלוג שלי 'מכונית הנפש', לצפייה של עשרה אנשים (לפי הסטטיסטיקה של הבלוג). נכנסתי לקטגוריית 'סרטים קצרים' כדי לבדוק במה מדובר, והנה מה שקיבלתי כשביקשתי לצפות ב'קראקסה':

מה, אין לי זכויות על סרט שאני כתבתי את תסריטו וביימתי? אני מקווה שלא נכנסתי לרשימת הפושעים שאסור להם להיכנס לאמריקה (למקרה שאוזמן לטקס האוסקר…)