קללת אסתר המלכה

כאשר ביימתי ברוממה, הכרתי עורכת מוכשרת ששקעה יותר ויותר בעולם הישיבות. כעת, הסיפור הזה נופל עליי שוב

בעלייתי ירושלימה, ובתחילת עבודתי בבניין הטלוויזיה הממלכתית ברוממה, מה שקרה במקביל לצעדים הראשונים של התחנה עצמה – היה לי המזל לעבוד עם עורכת הסרטים אסתר דר, שלמדה את אמנות העריכה בצרפת. אסתר הייתה עורכת מקצועית מאוד, ובעזרת שליטתה המושלמת בשולחן העריכה שטיינבק חתמנו על עשרות כתבות דוקומנטריות קצרות שביימתי.

באותה תקופה פרחה גם הידידות בינינו. לא רק עשינו אמנות אלא גם דיברנו אמנות במזנון. וכאשר חוליגנים ירושלמים או שכנים קנאים שרפו לאסתר את רכבה האהוב, פיאט 850 פתוחה וצהובה המעוצבת בידי ברטונה – שִחזרתי בבונבוניירה של אסתר את כל מערכות החשמל השרופות. אחרי הטיפול שלי, כל חוט חשמל היה באותו צבע כמו במקור, והפיאט חזרה לעצמה כאילו לא עברה מרחץ אש.

זבובה אהובה – פיאט 850 ספורט רואדסטר, 1969, מנוע: אחורי, קירור מים, הנעה: אחורית, תיבת הילוכים: ידנית, ארבע מהירויות, בזכות משקל הזבוב של הרכב וצורתו האווירודינמית, 50 כוחות הסוס אפשרו לנסוע במהירות150 קמ"ש. עד היום די בכך כדי לאבד את רישיון הנהיגה. פיאט 850 הוחלפה על ידי דגם 127, שפתח בפיאט את עידן ההנעה הקדמית

הרובצת האנרגטית

ודאי שכבמאי נהניתי מהכישרון של אסתר ומדמיונה הקולנועי הבלתי רגיל. עשינו עוד סרטים ועוד, אבל האידיליה בינינו נגמרה מהר מאוד. כי לאסתר דר היקרה, שלצערי היא ז"ל כבר מזמן, היו אמביציות לא רק בתחום העריכה, אלא גם בניהול.

וכך, בהדרגה, העורכת הכישרונית שלי החלה לרבוץ עם הנהלת הטלוויזיה בישיבות ארוכות הדנות ב"קידום הנדרש לתחנה". אסתר הייתה חוזרת לחדר העריכה בעיניים בוערות מסיפוק, וסיפרה לכל מי שהיה מוכן לשמוע שישבה שעות עם מנהל התחנה ארנון צוקרמן, ושתוצאות הישיבה ישַנו אט אט את המצב העגום של התחנה עד שהיא "תעלה על דרך המלך". הרי צוקרמן ומנהל התוכניות צחי שמעוני מבינים אותה ומסכימים איתה לגבי הצורך לבצע שינויים!

"תחזיר לי את אסתר", ביקשתי את צוקרמן, והוא הנהן בהבנה, אך לא חילץ למעני את העורכת שטבעה בתוך קלחת הדיונים.

בהיכל הנצח אין בירוקרטים

שמעתי את נאומיה הנלהבים של דר בסבלנות, ורק הזכרתי לה בנימוס שבערב, אחרי החדשות, עומדת לשידור כתבה שלנו, הנמצאת עדיין בשלב גולמי כי עוד לא נגענו בחומר. אך לשווא. אסתר שקעה בעולם הישיבות.

עסקנותה של אסתר לא שינתה את ניהול התחנה ומצבה, אך שינתה את מצבי. בלית ברירה, נאלצתי לערוך את סרטיי הקצרים ואת הדרמות הראשונות שביימתי עם עורכים/עורכות אחרים, מיומנים פחות מאסתר או כאלו שזה עתה הצטרפו לעסק אמנותי זה.

לשווא ניסיתי להסביר לאסתר שמוטב לה לנצל את כישרונה הקולנועי ולהותיר את העבודה הבירוקרטית לפקידים, "כי מה שנשאר אחרינו בעולם הזה הוא רק סרטים – ולא פרוטוקולים של ישיבות". אולי אפילו תביימי סרטים בעצמך, הצעתי לה.

והיא אמנם החלה לביים, אך עדיין בזבזה את מיטב זמנה על ישיבות ועוד ישיבות, ששום דבר לא יצא מהן.

הרבה עסקנות מעט אמנות

לא חשבתי אפילו לרגע שסיפור אסתר, מלכת העריכה, עומד לחזור לחיי אחרי עשרות שנים, כלומר כרגע, במהלך הפקת סרט הקולנוע שלי, החשוב לי מעל הכול.

נזכרתי באסתר דר כי בימים אלה נפלתי שוב על עורך סרטים מוכשר מאוד, ירוסלב קיי. אומרים עליו שהוא הטוב שבין העורכים הפולנים. והוא גם איש סימפטי מאוד, אינטליגנטי ובעל חוש הומור. הילד שלי, שלמד אצלו עריכה באקדמיה לקולנוע בלודז', מעריך אותו מאוד ואמר ש"יש לך מזל לעבוד עם קליבר עריכה כזה".

הבעיה היא שירוסלב, כמו אסתר בזמנה, עסוק בעשרות פעילויות המתרחשות מחוץ לחדר העריכה. הוא מלמד עריכה באקדמיה לקולנוע, חבר בוועדה לבחירת רקטור חדש לאקדמיה, מכהן כיו"ר איגוד העורכים, לוחם על זכויות עורכי הקולנוע (כולל שליטה על דיווידנדים) וכך הלאה.

בקיצור, לאיש פשוט אין זמן לערוך את 'שועל הכסף של פליציה ט" שלי, השרוי עדיין במצב של חומר צילום בלתי מסודר.

חשבתי: וואלה!

תפסתי את ראשי כאשר ירוסלב קיי סיפר לי על העיסוקים שבגללם הוא אינו יכול לעבוד על סרטי. אך לא מזמן הוא בכל זאת הבטיח לי להגיע ארצה לעשרה ימים, כי בתחילת מאי הפולנים עושים להן מין 'גשר' בין החגים השונים ואינם עובדים.

חשבתי: וואלה! בעשרה ימים אלו, שאותם נעשה בחדר העריכה של המפיק הישראלי מרק רוזנבאום, נבנה את הקו הראשוני של הסרט, וכך תהיה לי סוף סוף אפשרות לבדוק כיצד הרעיונות שלי לובשים צורה במציאות.

אלא ששוב חיכתה לי אכזבה, כי ביקורו של ירוסלב בוטל בהחלטתו של המפיק הפולני שלי.

אומרים שתינוקות מתעניינים בניגודים של שחור-לבן

יפהפה אך תמהוני

כדי לשכנע אותי שהעבודה על 'שועל הכסף' לא תקועה, המפיק, שכנראה נגמר לו הכסף, והעורך, שנגמר לו הזמן, שלחו לי קליפ בן 20 דקות. הוא ערוך בסגנון אלגנטי אמנם, אך אינו מציג את עלילת הסרט. כלומר, מהקליפ הזה אי אפשר להבין על מה מספר הסרט עצמו.

אך גם מתוך דבוּקת הקטעים הקליפית הזו, שנעשתה תוך יומיים-שלושה, מזדהרים כישרונות השחקנים: יבגניה דודינה, אולג מיצנר, ים ברוסילובסקי ואבישי הדרי. מהקליפ הזה ניכרת גם איכות הצילומים של יולה דילבסקה, שבאחרונה צילמה גם את הסרט 'באפילה' של אגניישקה הולנד והייתה מועמדת יחד איתה לאוסקר.

השועל תלוי באוויר

בקיצור, כעת אנו תלויים עם 'שועל הכסף' באוויר, כי ההצעה שלי להחליף את העורך לא מצאה חן בעיני המפיק הפולני, הגאה בשיתוף הפעולה עם העורך המנוסה והמפורסם ירוסלב קיי.

אני תקווה שהדו"ח הבא מהפקתו של 'שועל הכסף של פליציה ט" יהיה מיואש פחות מהדו"ח הפסימי הנ"ל.

טיפ טיפה

נדלקות נורות אזהרה? הכלל הוא שנורות אדומות דורשות הפסקה מיידית של הנסיעה. נורות כתומות מתריעות על תקלה שצריך לטפל בה בהקדם, אך אינן דורשות לנטוש את הרכב לאלתר. הנורה היחידה שבהידלקה יש לא רק להפסיק את הנסיעה, אלא גם לדומם מיד את המנוע, היא זו המתריעה ש"לחץ השמן ירד". אם נדלקת נורת הטמפרטורה, או שמד הטמפרטורה מצביע על חום מנוע גבוה מדי, יש להוריד רגל מדוושת הגז ולעצור בהדרגה. אם נדלקת נורת האלטרנטור, המכונית יכולה לנסוע כ-20 ק"מנוספים

שואלים את אדוארד

ג'ו (מכתב שהגיע לבלוג שלי): גם אני חשבתי שמהירות אינה הסיבה לתאונות הדרכים, ועוד ידעתי שהמשטרה, כמו בתי החולים ומנהל מקרקעי ישראל, הם גופים כלכליים בראש ובראשונה, ורק אחר כך עושים הצגה כאילו דואגים לשלום הציבור. כך גם בעניין המהירות: המשטרה משקיעה 90 אחוזים ממאמציה לאכיפת המהירות המותרת בכבישים, בעוד מחקרים אומרים שהמהירות אחראית רק ל-15 אחוז בערך מהתאונות, ורובן נגרמות בגלל סיבות כמו החלפת נתיב ללא איתות. אתה, אדוארד, תגיד שזה בגלל שלא לומדים לנהוג, ועם זה אני מסכים בהסתייגות.

גם אני חצי אנרכיסט וחצי רדיקלי, וגם עוד כל מיני דברים, אבל אפילו על אנטי מערכתי שכמוני המערכת לא פסחה, ושלחה זימון לקורס רענון נהיגה. הגעתי לשם עם סבלנות שזה ייגמר, אבל אדוארד, תהיה פתוח לרגע: אני סבור שכל מערכת מסתאבת, אבל בתוך מערכת יש אנשים פרטיים, וזו הסיבה שמערכות עושות גם קצת דברים טובים, וקצת מאוד דברים נבונים.

שמעתי בקורס דבר ששכנע אותי. הובא שם מחקר שנעשה בגרמניה (נאצי-מחקר, כלשונך), שבו שני כלי רכב זהים נסעו מסלול זהה של1,500 ק"מ(יהודים צעדו את זה ברגל ב-1943-1945, מה?). האחד נסע כאילו הוא ממהר לפגישה, והשני בצורה 'סבירה'.

הנתונים הראו שהממהר ביצע חמש עצירות חירום והַסביר אפס; הממהר ביצע פי שניים עצירות; הממהר השתמש ב-175 ליטרדלק והסביר ב-145; והכי חשוב – הממהר הגיע בתוך 19:15 שעות, והסביר ב-19:45. הפרש זניח ולא משתלם. בקיצור, שכנעו אותי. אין שום טעם לנסוע מהר, כולם מגיעים אותו דבר. ומבחינת ערנות: יותר חשוב לי הרוגע הנפשי. (אם כי) מובן שאין שום טעם לנסוע לאט מדי.

והכי חשוב: יש ללמוד נהיגה באופן עצמאי; נגיד, בשבילי העפר של חוות גלעד. האינטואיציה שנלמדת שם תגיב בשעת מבחן בכביש.

אז מה אתה אומר בקשר לנאצי-מחקר הזה?

תשובה: לא כל מי שנוסע מהר – נחפז למקום כלשהו. רוב 'עברייני' המהירות מזלזלים בחוק משום שהם נהנים מעצם הנהיגה המהירה, שרק היא חושפת את אופייה האמיתי של המכונית.

אגב, בניסוי הגרמני שתיארת, גם הנהג שנסע בסגנון 'סביר' היה נתפס אצלנו כעבריין.

גל בביש: ברשותי סיטרואן C5 שנת 2004. הסיפור החל לפני חודשיים או שלושה, כשקניתי את הרכב. לאחר כמה ימים נדלקה נורת המנוע ונרשמו התקלות antyipolution fault וגםcatalitic converter eror . האוטו היה נוסע, אך כשהנורות נדלקו הוא כאילו היה עוצר ולא סוחב (מהירות מרבית של20 קמ"ש), עד שזה היה עובר לאחר כמה דקות. הנורות היו נדלקות ונכבות באופן יומיומי.

לקחתי את האוטו למוסך מקצועי שאני מכיר שנים שעשה לי בעבר אוברול, החלפת מנוע וגיר. המוסכניק החליף לי את ארבעת האינג'קטורים, פלאגים ופילטרים, ולבסוף התגלה שהפלאגים לא מקבלים פולסים בכלל. פעם היה מחלק פולסים בין הבוכנות, היום מחשב המנוע עושה את זה. מחשב המנוע נשרף! לקחתי את המחשב לכמה כאלה שמבינים באלקטרוניקה, והוא פשוט נשרף. חיפשתי שבועות אחר מחשב משומש (חדש עולה 11 אלף שקל), מצאתי והרכבתי אותו (עשיתי לו סנכרון עם ה- bsiשל הרכב אצל איש אלקטרוניקה כי זה סט התנעה שהולך ביחד), והאוטו חזר לכביש.

אך הבעיות חזרו. הנורה אמרה .catalitic converter error אמרתי, כנראה זה הממיר הקטליטי שסותם את יציאת הפיח. כנראה הגיע הזמן להחליפו (האוטו על220 ק"מ). החלפתי אותו. לא עזר. לקחתי את האוטו למוסך בתל-אביב שהחליף לי בית מצערת. גם לא עזר. וגם למוסך בחולון, שהחליף לי את כל הרכב בערך: אינג'קטורים, פלאגים, פילטרים, בורר הילוכים, חיישן קראנק, סליל הצתה. עדיין, שום דבר לא השתנה.

החלטתי לקחת את הרכב למוסך מורשה של לובינסקי בתל-אביב, אולי הם ידעו מה אפשר לעשות עם הדבר הזה. החליפו לי שם חיישן לחץ, שכמובן לא עזר והתקלה נשארה. אמרו לי שיש פיח בראש במנוע וצריך לעשות ניקוי, אבל כדאי להמשיך לסחוב עם האוטו עד שייתקע כי זה עולה אלפי שקלים. המשכתי לסחוב. אחרי פחות מחודש האוטו באמת נתקע והזמנתי גרר למוסך אחר שאני מכיר שנים, גם הוא מקצועי לפי ניסיוני איתו בעשר השנים האחרונות (הפסקתי לתקן אצלו בגלל המחירים). המוסך עשה לי ניקוי לפיח בראש מנוע. אמר שבאמת היה פיח שסותם. ואיך לא – הוא החליף אינג'קטור אחד ושם חדש, וניקה את היתר. על הדרך החליף משאבת מים וטיימינג. יצאתי מהמוסך, נסעתי חמישה ק"מ ונתקעתי.

הזמנתי גרר וניקו לי את מערכת ההזרקה. האוטו חזר לנסוע, ואחרי שבוע שוב נתקעתי. גרר. המוסך החליף לי את שאר שלושת האינג'קטורים בחדשים, והחליף סליל הצתה חדש. האוטו התעלה על עצמו ונסע20 ק"מ. עכשיו הוא שוב תקוע. לפני שהוא נתקע נדלק לו נורת ה- check engineשליוותה אותי בזמן האחרון, כמו גם שתי התקלות הראשונות שהזכרתי בתחילת המכתב. התייאשתי.

שמתי לב שהרכב נתקע לפעמים כשהמכל עומד על רבע או קצת פחות (עדיין יש במכל עוד10 ליטרים), ואז מתחילה הבעיה. אולי זו משאבת הדלק. אולי עוד בעיית חשמל. אני כבר אובד עצות וכסף. אשמח אם תוכל לייעץ לי. מה אני עושה עם ערימת הפח שעומדת לי בחנייה?

תשובה: המוסכניקים שהחליפו ב-C5 שלך כל חלק אפשרי היו צריכים לבדוק מה הייתה הסיבה לכך שמחשב הרכב המקורי נשרף. האם התקינו בסיטרואן שלך רכיב או מכשיר שאינם מתיישבים עם מערכת החשמל שלה – איזו מערכת שמע, אזעקה או קודן? כנראה, גם המחשב הנוכחי אינו מסתדר עם השתל הזר, או עם קצר בזר החוטים, או עם איזה חיבור רופף.

נסה להתקשר למומחה המחשב דני, 054-5994459.

הרב שמואל ש': ברשותנו רנו מגאן דיזל בת שלוש וחצי שקנינו חדשה. אנו נוסעים כ-45 אלף ק"מ בשנה וכעת עברנו כבר 140 אלף ק"מ. אנו מרוצים מאוד ממנה ומתצרוכת הדלק שלה,20 ק"מלליטר. 

אנו מתלבטים לגבי ההמשך:

א. להמשיך להחזיק בה עד…

ב. להחליף לרנו דיזל חדשה (תוספת רצינית) או לסיטרואן C3 דיזל פיקאסו.

ג. פלואנס בנזין יד שנייה שנת 2010 ולהתקין גז.

ד. אפשרות אחרת שלא חשבתי.

מה דעתך? 

תשובה: אם היה לכם מזל כזה עם מגאן, אין כל סיבה לגרש אותה מהבית. אולי רק בעוד שלוש-ארבע שנים.