אצלי בג'ימייל

מה יש לאדם? ג'ימייל יש לו, שתמיד נשאר צעיר מבעליו. איתו הוא פותח וגומר את היום. זה גם הארכיון שלו וכספת מבוצרת. האומנם?

נראה שהג'ימייל שלי, צנוע ככל שיהיה, מעניין בכל זאת מישהו או משהו, או מישהו השייך למשהו. הגעתי למסקנה זו משום שבכל פעם שאני גומר לכתוב ומבקש מהמחשב להיכבות, מיקרוסופט שואל אותי מיד אם לא אכפת לי שהדמות המבלה כעת במחשב שלי "תאבד גישה".

הגידו לי, בעלי ידע היי-טקי חכמים ממני, אם השאלה הזו קשורה בכך שהג'ימייל שלי משתולל ואני מאבד מכתבים שמופיעים באינבוקס. המכתבים הללו נעלמים מהמייל שלי באופן מוזר, מבלי להותיר עקבות: הם לא נודדים לספאם, לדראפט או לטראש – שם אני מחפש אותם לשווא.

לא אסגיר אהובתי לאינקוויזיציה

אחד המכתבים שנעלמו (או הועלמו) מהאינבוקס שלי הוא של קורא שתהה כמה סוסים יש למנוע S52B32 של ב-מ-וו Z3M שלי. האם יש לו 346 כ"ס או קצת פחות? המכתב נעלם לפני שהספקתי לקחת את הבווארית לבדיקת-כוח באותו מכון שבו הסרתי לה את המחסום האלקטרוני שמגביל אותה ל-250 קמ"ש.

האמת היא שוויתרתי על ספירת הסוסים עוד לפני שקיבלתי את המכתב, כאשר ראיתי מקרוב את תהליך המדידה: כובלים את הפציינטית המסכנה לפלטפורמה מתכתית בשרשראות כבדות, והיא מנסה להשתחרר מהן וסובלת מהתחממות יתר. רק היה חסר שיעלו אותה על המוקד כמו ז'אן ד'ארק. בסוף מנפיקים לה תעודה ובה מצויר גרף ההישגים שלה בתחומי ההספק והמומנט, שנראית כמו תעודת הגיור בתשדיר של ש"ס.

מרוב רחמים על הבווארית לא הסגרתי אותה למודדים. מה גם שבמקרה, לא מעניין אותי המספר המדויק של סוסיה. אחרת הייתי מוסר אותה לחברה האוסטרית Albrex ומקבל את הלגה שלי במילוי 400 כ"ס, ובתוספת מדבקת "פורשה קילר" (Porsche killer). רק בשביל מה?

פֶּטֶר בְּחוֹר

מכתב נוסף שנפל אל תוך החור המסתורי שיש בג'ימייל שלי, כתב לי קורא שאוהב מקטרות פטרסון. עוד אני מתחיל לכתוב לאיש תשובה ולהכין לו הפתעה נעימה, שאולי תשמח אותו – ומכתבו התעופף מן הג'ימייל שלי ולא הותיר אחריו שום כתובת. אפילו סלסול דק של עשן לא נותר מהמייל החשוב.

אגסי, נעים לך בספאם?

אצלי בג'ימייל מושלכות אוטומטית לספאם כל ההודעות, ההמלצות, הסטטיסטיקות ויתר החוכמות של עמותת 'אור ירוק' ששולח אליי מר עוז דרור, היחצ"ן של העסק. בדיוק כפי שהושלכו בעבר לספאם גם ההודעות, הסיסמאות והספינים של חברת 'בטרפלייס', שמעולם לא נפלתי בקסמיה כרוב עמיתיי, כי מִתחילת הפרשה המביכה הרחתי אצל שי אגסי סימנים של בלוף מתוחכם.

'אור ירוק' דוחה אף יותר מאגסי וחבורתו, כי עמותה זו מנסה לשחק סוג של משרד תחבורה אלטרנטיבי, וליצור רושם כוזב לפיו התמעטותן התקופתית של תאונות הדרכים – אם הן אכן מתמעטות – היא תוצאת פעילותה.

אינני חושב שתפקיד עמותת 'אור ירוק' הוא לפטור את שר התחבורה מאחריותו המיניסטריאלית! אך זו בדיוק התחושה שהיא זורעת סביבה. בדיוק כפי שכמה עמותות העוזרות-כביכול לניצולי השואה פוטרות מאחריות את שר הרווחה.

לך תסביר לשימי

אצלי בג'ימייל מסומנות בכוכבים פניות לתת-המדור 'שואלים את אדוארד'. לפעמים קשה לענות. למשל, כשמקבלים מכתב כזה:

"צריך להיות קצר-רואי כדי להאשים במחיר המופרז של מכוניות בישראל את היבואנים. המחירים הפרועים ביחס לאירופה נובעים מהמיסוי של ממשלות ישראל הבוזזות לדורותיהן. החזירות היא של פקידי האוצר והעומד בראש. במקום להתעסק בגזילת אדמות משכנים, היה אפשר לנסוע לאחת השכנות ממזרח, דרום או צפון ולחזור עם Z3M קופה הביתה" (שימי, בתגובה ל"חייו הנוכחיים של אנוכי").

לך תסביר בעדינות למר שימי, שמעולם לא טענת בשום מקום שברוני היבוא הם האשמים במחיר הגבוה של המכוניות, במיסוי ובמכס. נכון רק שהם נהנים מהמחיר הגבוה של המוצר, שהרי היבואן גוזר להערכתי רווח נאה של 25-30 אחוזים ממחיר כל רכב ולכן ככל שהתג גבוה יותר, כן ייטב לו. מכונית זולה, כמו גם חלקי חילוף זולים, פוגעים משמעותית ברווח שממנו נהנים היבואנים, שאנו הפכנו לטייקונים.

לצערי, מחלקו השני של המכתב נודף ריח פוליטי קיצוני, פוסט-מאוֹאיסטי משהו, בנוסח גדעון לוי את קונקורדאס. באזור העברי שלנו, כוחות מוסקטריים אלה מתאימים רק לאֲתָר רכב מסוים, שהעורך שלו היה ונשאר חסיד של הרביעייה מרקס, אנגלס, לנין וסטלין, ועדיין משרת את השקפתם בהתנדבות. יומיים לפני הבחירות הוא המליץ למבקרים באתר שלו להצביע למפלגות ערביות. "כל ילד יודע שהצבעה מסיבית של ערבים חיונית להפלת נתניהו", דרבן את קוראיו.

שואלים את אדוארד הקדמון

לך תדע מה קשה יותר: לתקן בעצמך את המכונית הביתית (ידיים רועדות, שֶכֶל מנותק), או להמליץ על קניית מכונית למישהו שאתה מכיר.

בכל הקשור להמלצות הפכתי זהיר עוד לפני חצי מאה, כאשר פנה אליי קולגה במאי קולנוע בשאלה שהתאימה לתקופה ההיא, עת השלטון הקומוניסטי שלט במזרח אירופה. הוא שאל איזה רכב לבחור בין שלושה דגמים אפשריים שמחירם זהה כמעט: מוסקביץ' רוסית, ורתבורג (Wartburg) גרמנית או סקודה ספארטק צ'כית.

אמרתי לאיש שטוב יעשה אם לפני הכול, ישכח לאלתר ממוסקביץ'! הרוסייה הזו, הסברתי, היא בלתי נוחה, מסרבת לנסוע, מתפרקת, מחלידה ודורשת תיקונים בלתי פוסקים – ולכן מוטב לך שתבחר בין הגרמנייה והצ'כית. אם לא מפריעים לך צליל שתי פעימות והנעה קדמית, אמרתי, לֵך על ורתבורג.

ולגבי ספארטק, הוספתי, היא אמנם נוחה פחות מהגרמנייה, אך בתמורה היא לא משאירה אחריה עננים כחולים של עשן ומשמיעה צליל מנוע נעים יותר. ספארטק היא גם חסכונית בדלק וסימפטית לטווח ארוך. אמנם היא מפחידה קצת בסיבובים חדים בגלל זווית גלגול מרשימה ובכי צמיגיה המחליקים – אך אפשר להתרגל לזה.

"נסה את שתיהן ותחליט", סיכמתי את הנאום, "רק תזכור: מה שלא תעשה – שמור מרחק מהמוסקביץ'!"

הקולגה אמר תודה והלך. עבר זמן-מה. לא ראיתי אותו, ורק שמעתי פה ושם שלאיש יש טענות כבדות כלפיי. לא ידעתי במה מדובר עד שנפגשנו במקרה, והוא צעק לכיווני שהוא, רעייתו וילדיו כועסים עליי, כולם ביחד וכל אחד לחוד, משום שמוסקביץ' הרוסייה, שהם קנו "אחרי ההתייעצות איתי", כדבריו, עושה להם צרות שעולות להם על העצבים.

האם הקרסו-נים השתגעו?

אצלי בג'ימייל התקבלה גם שאלה דחופה של ידידה שלי, בעליה המאושרים של קליאו B 1.2 בת עשר. הקליאו שלה התרוצצה 60 אלף ק"מ ומפגינה עדיין נאמנות יוצאת דופן. ופתאום קורה שאני צריך לענות לתהייה של בעלת הקליאו, אם כדאי לה להחליף את מכוניתה בקליאו חדשה דגם 2013 בשיטת הטרייד-אין, כפי שמציעים לה בסוכנות רנו בתל-אביב.

הם מוכנים, היא סיפרה, לשלם לה על הקליאו הקשישה לפי מחירון לוי יצחק, ולמכור לה את הקליאו החדשה תמורת 65 אלף שקלים בלבד, במסגרת מבצע מיוחד. "מה עושים?", שואלת אותי הגברת, "להישאר עם הישנה או לשדרג?". ואני מזכיר לה שקליאו שלה עברה לא מזמן טיפול עמוק במוסך רנו בהרצליה. החליפו לה שמנים, נוזלים, חגורת טיימינג (בגלל גילה), משאבת דלק, חיווט, ובאותה הזדמנות גם פילטר דלק ודיסקיות. זמן קצר קודם לכן קיבלה קליאו צמיגים חדשים ורדיו על רמה. לנוכח ההשקעה המכובדת, קצת חבל להחליף אותה.

מצד שני, ראיתי את קליאו 2013 החדשה, והיא השתנתה באופן קיצוני. "אם הקרסו-נים השתגעו ומוכרים את קליאו החדשה, מלכת הקבוצה, ב-65 אלף בלבד, אז לכי על זה – במיוחד אם מדובר במנוע החדש בנפח 900 סמ"ק המחוזק בטורבו שנקרא Energy TCe90, המנצל טכנולוגיה של פורומולה 1. אז תגידי יפה 'תודה' לקליאו המבוגרת שלך על עשר שנות עבודה מסורה, ותחליפי אותה", נידבתי שורה תחתונה.

קליאו 2013 האמיתית, דור רביעי. שדרוג משמעותי

בונבון במחיר עלבון

כעבור יומיים הודיע הג'ימייל שלי שהגברת שעתה להמלצתי ונסעה לרחוב ריב"ל כדי לקבל הצעת מחיר לטרייד-אין הקורץ. מתוך מייל עדכון זה למדתי שהקרסו-נים הנחמדים, שחיכו לידידתי, בדקו את הקליאו שלה מכל הכיוונים וקבעו שהיא שווה רק קצת יותר מ-10,000 שקלים. בעלת הקליאו לא הספיקה לבלוע או לתבוע את עלבונה של הקליאו, וכבר שמעה מהמוכרים הצעירים שהמבצע האטרקטיבי "65 אלף שקלים לקליאו חדשה" מיועד רק למי שמשלם בקֶש-מאני. "בטרייד-אין משלמים על הרנו מחיר מלא – 75 אלף", הפתיעו אותה.

"מה עושים?", שאלה הידידה המאוכזבת. "תברחי משם!", צעקתי בסקייפ. "כי אם קליאו מידיים טובות כמו שלך, שעשתה רק 60 אלף ואין לה חלודה או תאונה ברקורד, באמת הייתה שווה רק 10,000 שקלים כמו שהם אומרים – אז אף אחד במדינה הזו לא היה קונה אוטו חדש, אלא מחפש רק קליאו-חלומות כזו".

כפירים בכפור: קבוצת פרארי הביאה להרי האלפים את מכונית המרוצים פורמולה 1 והציבה אותה בשלג, ונהגיה, פרננדו אלונסו ופיליפה מאסה, התחרו ביניהם בגלישה על סקי. ההפנינג הפרסומי הזה של פרארי הזכיר לי שלפני כמה שבועות, לצורך ניסוי שתוצאותיו היו ידועות מראש, שלחתי את הונדה CRX שלי לשלג כשהיא לבושה בצמיגי המרוצים הקבועים שלה, החלקים, חצי סליקס טויו R888. ההבדל המשמעותי בין שני ההפנינגים הוא שהונדה הגיעה לאתר הצילומים בשלג על גלגליה שלה – ואילו פרארי האיטלקית הוּנפה לשטחי השלג בעדינות בעזרת מסוק

טיפ נעורים

מההסבר של הגברת קיבלתי גם את הרושם שהקליאו 'החדשה מהניילונים' שהציעו לה שייכת לגזע הקודם, כלומר דור שלישי. "קל לזהות, כי על הדגם הישן יותר לא מתנוסס סמל רנו ענק כמו זה שמוצמד לרנו החדישה, דור ארבע, המהפכנית באמת", גיליתי לבעלת הקליאו כיצד להבחין בין הזנים.

"מהפכה אפשר לעשות גם בקליאו הישנה והטובה שלי", הצטהלה הידידה. "אז תעזור לי למצוא בשבילה שעון טורים וחישוקים ספורטיביים?"

טיפ טיפה

אמנם השלג נעלם אצלנו תוך מניה וביה, לא כולל החרמון, אך כל מיני יועצים לנהיגת שלג הספיקו בכל זאת לפזר עצות ואזהרות. הם רק לא גילו שצמיג רגיל, קיצי, מתקשח בטמפרטורות נמוכות, ולכן העולם הנאור משתמש בצמיגי חורף, המצוידים בסוליה מיוחדת ועשויים גומי רך.

אבל זה עוד כלום. המדריך הראשי של בית הספר לנהיגה מתקדמת 'מסלולים', ראם סמואל, מצא פטנט המציל כביכול במצב של היגוי-יתר: כאשר החלק האחורי של הרכב נזרק הצדה, הוא מלמד, אין לתקן את הסכנה הממשית באמצעות קונטרה בהגה, כמקובל – אלא מוטב לבלום בחוזקה (!).

הי ראם. ניסית את זה בעצמך, או שאתה מחכה שינסה את זה אחד מאויביך?

צמיג חורף תקני מבית Uniroyal

שואלים את אדוארד

אביגדור שרון, קרני-שומרון: ברשותי סקודה רומסטר בת למעלה משלוש שנים, יד ראשונה 90 אלף ק"מ. על פי המלצתך להחליף שמן גיר אוטומטי, פניתי למוסכים מורשים וכולם אמרו מיותר. ביקשתי הצעת מחיר והם נקבו בסכום של למעלה מ-3,000 שקלים, כולל פילטר ואטמים.
האם זה הגיוני? אגב האם במנוע זה, 1,600 סמ"ק, צריך להחליף רצועת טיימינג או שיש שרשרת?

תשובה: בכל המקורות בני-הסמכא שאני קורא, מודגש שהחלפת שמן בגיר אוטומטי אחרי 60 אלף הקילומטרים הראשונים היא חובה – אחרת, ימיו של הגיר קצובים. אני מציע לך לא לפנות למוסכים רגילים, אלא למכון לגירים אוטומטיים. 3,000 שקלים להחלפת שמן נשמעים לי שערורייה. במנוע ה-1.6 שלך (105 כ"ס) עובדת שרשרת, שדואגים לה באמצעות שמירה על מפלס נאות של שמן המנוע.

ג': כתבת שהונדהFR-V עדיפה על מאזדה 5. למה אתה מתכוון? מדוע היא עדיפה? הבעיה עם המשפט הזה, שההונדה יקרה יותר. הבעיה השנייה היא בזמינות – קשה למצוא אותה במשומשות. בטח כשמשווים אותה למאזדה.

תשובה: הונדה עדיפה בעיניי בגלל סיבה פרוזאית: גם כשמכבידים עליה את המשקל המרבי המותר, שישה נוסעים וחפציהם, היא שומרת עדיין על יציבותה, על ההיגוי ועל מרחק עצירה לא מפחיד. מאזדה 5, לעומת זאת, מתנהגת יפה עד שמעמיסים אותה. או-אז, הנהג מוכרח להתכלכל במשנה זהירות וללמוד את התנהגותה החדשה.

הללי: אנו משפחה עם שלושה ילדים שנוסעים כרגע על טויוטה קורולה 2007. רוב נסיעותינו הם בעיר (ירושלים) ואנו מעוניינים לרכוש מכונית חדשה.ההתלבטות שלנו היא בין טויוטה יאריס 2013 חדשה ידנית ובין טויוטה קורולה 2010 מליסינג שעשתה 45 אלף ק"מ. המחיר של שתיהן הוא 92 אלף שקלים. נשמח מאוד להמלצתך. אני נוטים לקורולה כי היאריס חדשה, ואז ירידת הערך משמעותית מאוד.

 תשובה: הנטייה שלכם לקורולה מוצדקת שכן היא נוחה, מרווחת יחסית ליאריס ונחשבת בטוחה יותר, במיוחד לנסיעה עם ילדים. אמנם יאריס חסכונית יותר וקלה לחנייה, אך קשה להתייחס אליה ככלי תחבורה יומיומי לחמש נפשות.