להיכנס למוסך ולשרוד

יש מכונאים שבארגז הכלים שלהם קשה למצוא יושר. מתי צריך הלקוח לחשוד שמסדרים אותו? 'המפתחות בפנים' מציג: השיטות שיגרמו לכם לשלם יותר

לכל האמצעים האלקטרוניים המשוכללים לעילא ועוד קצת אין אפשרות להגן עלינו מפני תאונות דרכים, כפי שמסוגלת לעשות זאת פרנויה עדינה של הנהג. ואולם, טיפל'ה פרנויה, או סתם זהירות, יעזרו לנו לא רק בכביש – אלא גם לצאת ממוסך ללא נזק לרכב ולארנק.

להלן צרור אפשרויות הונאה לשימושם של מוסכניקים חסרי מצפון, המנצלים את העובדה שאל פתחם מגיע לקוח שאינו מבין במכוניות וזקוק לעזרה מקצועית דחופה (כלומר, לקוח טיפוסי). כיצד להתגונן מפני מוסכים רודפי בצע המחפשים טרף קל?

האזהרות שנביא כדלקמן – המפרטות שיטות רמאות שונות במוסכים (לא כולם כאלה, כמובן) – מתבססות על מכתבים ששלחו קוראי מדור זה, כמו גם על סקירה של פורומים מוטוריים ישראליים. ואולם, מוסכים נכלוליים אינם תופעה ייחודית לנו, אלא גלובלית. מצביעים על כך פורומים לועזיים רבים שעוסקים בנושא בשצף-כֶּתֶב.

ובכל זאת, תופעת המוסכים שיוֹשֶר איננו כלי עבודה חיוני אצלם לובשת אצלנו גוונים ייחודיים: ראשית, המודעוּת המוטורית הנמוכה וחוסר הביקורת מצד הרשויות – הפכו את הרמאות במוסך הישראלי לתופעה קריקטורלית. ושנית, חוסר ההגינות חוגג אצלנו באין מפריע גם במוסכים הראשיים של יבואנים רבים – שמדיניותם היא לזלזל בליקויים מסוכנים ברכב במהלך תקופת האחריות ועד תומה, מטעמים ברורים.

1. שימוש בנוזלים ובחלפים זולים במחיר של יקרים

במקום חלפים מקוריים, או לפחות תחליפים נאותים להם – מוסך בלתי הגון מרכיב חלפים זולים מתוצרת בלתי ידועה, סינית בדרך כלל. שיטה זו נפוצה כשמדובר ברכיבים שאיננו רואים לאחר התקנתם כמו מסבים, מצמדים ודיסקיות מעצורים.

יש לחשוד גם בשמן הנשפך מחבית גדולה, שעלול להיות זול ואף בלתי מתאים לדגם שברשותנו.

2. טיפולים ללא צורך

בנוסף לרווח על העבודה, בעלי מוסכים גובים כידוע תשלום גם על חלקי חילוף. חלקם מחליפים חלקים בלתי שחוקים, שבכוחם עדיין לעבוד היטב. מדובר בעיקר בחלקים כמו צלחות מעצורים, משולשים וחלקי מתלים.

3. אשפוז ממושך

מצב נפוץ: המוסך מקבל מכונית לתיקון אף שאין לו כרגע פנאי לטפל בה – רק כדי שהלקוח ייקלט ולא ילך למוסך אחר. התירוץ הנפוץ לעיכוב בטיפול: "אנחנו מחפשים בשבילך את החלק, הוא חסר כרגע בשוק".

4. טיפול רשלני בביקורת התקופתית של הרכב

צמיגאים למדו לכוון את המכשיר לאיזון גלגלים כך שיעבוד בפחות דייקנות, כדי שמלאכת איזון הגלגל תארך פחות זמן. כתוצאה, האיזון הוא רשלני, מה שמורגש בעת הנסיעה. צמיגאים עצלים נוטים גם להרכיב גלגלים באמצעות מפתח פניאומטי מבלי לחתום את מלאכתם במפתח דינמומטרי, המהדק היטב את הברגים בעוצמת הקילוגרמים הנדרשת על ידי היצרן.

5. החלפת חלקים טובים

לפי שמועה, יש מוסכים שעובדיהם, למרבה הביזיון, מחליפים חלקים חדשים יחסית ברכב בחלקים עייפים יותר. מדובר ברכיבים כמו טורבינה ואלטרנטור, שהלקוח אינו יכול להבחין בהחלפתם. החלקים העייפים שהורכבו במקום הללו הטובים יתקלקלו במהרה, ואז יחזור הלקוח למוסך וישלם כפליים – הן על העבודה והן על חלק החילוף.

6. שימוש במכונית הלקוח למטרות אישיות

לא נדיר שעובדי מוסך משתמשים במכונית של לקוח לצורך נסיעות פרטיות, או לצורך הובלת חלקים מלוכלכים למענה של מכונית אחרת הנמצאת בטיפול. אם הלקוח הבחין שמכוניתו צברה קילומטרים, יסבירו לו ש"עשינו נסיעת מבחן". נסיעה כזו לא אמורה לעלות על שניים-שלושה קילומטרים.

7. ביצוע חלקי בלבד של הטיפול הכללי המשולם

קורה שמוסך לא ביצע את כל התיקונים והטיפולים שהוא הצהיר עליהם. רמאות כזו נפוצה למדי כשמדובר, למשל, בהחלפת שמן בתיבת הילוכים אוטומטית. החלפה זו היא הליך מסובך וממושך, ועל כן המוסך אינו שש לבצע אותה. קל יותר לרשום אותה בחשבון.

8. המוסך מבצע תיקונים על דעת עצמו, מבלי להיוועץ בלקוח

במהלך תיקון המכונית, המכונאי עשוי להבחין בליקויים שלא דובר עליהם כאשר המכונית התאשפזה. מוסך שמודיע ללקוח על ליקויים נוספים רק בעת הגשת החשבון מזלזל, למעשה, בזכותו של הלקוח להחליט באיזה היקף יתבצע הטיפול – והיכן.

9. הרכבת חלקים מלוכלכים

סביבת עבודה מלוכלכת אופיינית למוסכים רבים. הרכבה של חלקים עדינים כמו מזרקים מבלי לשמור על ניקיון מרבי עלולה לפגוע במנגנון ההזרקה. קורה גם שמוסך מרכיב בכוונה תחילה מסבים, מצתים ומצמדים מלוכלכים כדי לקצר את חייהם התקינים. באמצעות שיטה זו מבטיחים הרמאים החלפה חוזרת של החלק, הכרוכה ברווח כפול – על החלק ועל העבודה.

10. תיקון חלקים במקום החלפתם

פחחים וצבעים, בשיתוף פעולה עם שמאי הרכב, מחליטים אילו חלקי פח פגועים יזכו בהחלפה. חברת הביטוח מאשרת, אלא שהמוסכניק, מבלי לגלות ללקוח, מיישר את הכנפיים, מכסה המנוע והדלתות בעזרת פטיש ושפכטל – במקום להחליפם כַּמוּסְכָּם. הרווח הנאה נשאר בכיסו של המוסכניק, אך שווי המכונית צונח.

11. מזיגת שמנים ונוזלים עד קו המינימום

ואם כבר המוסכניקים מכבדים את הרכב בשמנים ובנוזלי קירור והידראוליקה טובים, הם מנסים לבזבז כמה שפחות מהחומרים הטובים הללו על כל לקוח.

12. אי הקפדה על שמירת המכונית נקייה

לעתים קרובות המכונית חוזרת מטיפול מוזנחת ומריחה רע, כי המוסכניקים ישבו בה בבגדי עבודה מלוכלכים, אכלו בתוכה ועישנו סיגריות.

13. שקרים לגבי מצב הרכב אחרי התיקון

"החלקים החדשים צריכים קצת זמן להסתגל", מסבירים המוסכניקים את הרעשים המוזרים שמשמיעה מכונית אחרי טיפול. כך מתרצים הרכבה פרטאצ'ית או שימוש בחלקים דפוקים.

14. גנבת חלקים ברכב בעת ביקורו במוסך

במוסכים פיראטיים, השייכים לחאפרים, נפוץ להוריד את הקטליזטור ממכונית הלקוח ולהרכיב במקום החלק בעל הערך הגבוה סתם קופסת פח.

15. תביעה לתשלום ללא פירוט הפעולות והחלפים

לפני הטיפול נוקב בעל המוסך במחיר כלשהו בעל-פה, ללא הסכם כתוב, ולאחר התיקון הוא פוסק מחיר גבוה יותר.

16. ניפוח שעות העבודה של המכונאי

אחרי שהעבודה החלה כבר, המכונאי מודיע שעקב קשיים טכניים בתיקון, כמו פירוק מזרקים או הורדת תיבת הילוכים, נדרש מאמץ נוסף, מה שיתבטא בשעות עבודה נוספות.

17. דרישה לתשלום נוסף מהלקוח

מוסכניקים ממולחים יודעים לגרום ללקוח להוציא כסף מכיסו גם כאשר חברת הביטוח היא שמשלמת על התיקון. "החלק הזה לא נמצא ברשימה, כי הוא היה פגוע עוד לפני התאונה", הם מסבירים לבעלי המכונית.

18. תיקונים ללא דיאגנוזה של הסיבות לתקלה

מוסכים שאינם מצוידים במכשור דיאגנוסטי מחליפים בזה אחר זה את כל החלקים החשודים כאשמים בתקלה – הכול, על חשבון הלקוח.

19. הסתרת נזקים שנגרמו במוסך

קורה לפעמים שמכונית הלקוח נפגעת מחוסר זהירות של מכונאי. ברוב המקרים מנסה המוסך לתקן את הנזק – באמצעות שפשוף צבע או החלפת שמשה/פנס שבורים – מבלי לדווח דבר לבעלי הרכב.

20. זלזול בלקוח מבוגר או באישה, במיוחד כאשר המוסך מבצע את התיקון בתקופת האחריות

מוסכים אינם מסבירים ללקוחותיהם מהי הסיבה האמיתית שבגללה המכונית סירבה לשרת אותם. בעלי רכב שאינם בקיאים בענייני מכונאות הם טרף קל במיוחד להונאה, משום שהם אינם דורשים הסברים ואינם מבקשים לצפות בעבודת המכונאים.

חיטוט או חירטוט? בעצם, הלקוח חסר אונים במוסך לא ישר, כי על כל טענה שלו המוסכניק למד כבר לענות יפה, כמו גם להסביר מדוע הלקוח אינו צריך לצפות בעבודת המכונאי. ובל נשכח כי חלקי חילוף הם אפיק נוח להזרמת רווח בלתי כשר. מה נשאר? הצעה מעשית ב'טיפ טיפה'

מלכודת דבש ושמה 'אחריות'

האחריות שמעניק היבואן על המכונית היא כר נרחב לתמרונים בפני עצמו, ועל כן מותר לחשוד בה. המלכודת הכי נפוצה: תיקוני החינם, כלומר אלה המתבצעים במסגרת האחריות, חלים רק על רשימה קצרה של ליקויים. לעומת זאת, רשימה ארוכה של ליקויים, שקרו לא בגלל אופי השימוש ברכב, כלומר לא בגלל הנהג – מודפסת באותיות קטנות, המבהירות כי ליקויים אלה הם מחוץ למסגרת האחריות. הלקוח מגלה שהתקלות הללו יתומות רק כאשר הן קורות ועוּלָן נופל עליו.

כל האמור לעיל, המציע לחשוד בהסכם האחריות, נכון שבעתיים לגבי תקופת אחריות ממושכת. קל להבין כי לאחריות נדיבה יש מטרה אחת: לשמש כגימיק שיווקי מול מתחרים המצמצמים את תקופת האחריות לשנתיים.

אחריות ממושכת מגדילה לא רק את המכירות של היבואן אלא גם את הכנסותיו מתיקונים, משום שהיבואן נהנה מסעיף בהסכם הדורש שהלקוח יבצע טיפולים תקופתיים יקרים במוסך הראשי בלבד (במחיר גבוה פי שניים-שלושה מהשווי האמיתי של טיפול תקופתי סטנדרטי, המבוצע במוסכים שאינם שייכים ליבואן ה'לארג').

טיפ טיפה

סבורני שהדרך היחידה להימנע מהסכנות האורבות במוסכים נכלוליים היא חיבור רשימה של מוסכים אמינים, כאלה שלא עובדים בשיטות פסולות המספקות רווח מיידי. בקיצור, אין מנוס אלא לאגור המלצות של בעלי מכוניות. 'טיפ טיפה' מזמין אפוא את הקוראים לשלוח כתובות של מוסכים ישרים, שהביקור בהם מביא את התוצאה המבוקשת ואינו כרוך בהסתבכויות. עם קבלת הצעות כאלה מקוראי המדור, אחשוף גם אני רשימה של מוסכים אמיתיים, כאלה שמצאתי בהם במשך השנים יחס חם למכוניותיי, שזכו ברפואה שלמה בזכות מכונאים כישרוניים.

שואלים את אדוארד

אורית, גוש עציון: אנחנו מעוניינים לקנות רכב שני (בנוסף למאזדה 5 המשפחתית שלנו) שבו ייסע כל יום מגוש עציון לירושלים אדם אחד. חשוב לנו שיהיה חסכוני בדלק ובטיחותי. יכול להיות ידני.

התכנון הוא להוציא כ-40 אלף שקלים. בין האפשרויות שראינו: דייהטסו סיריון ויונדאי i10 בנות ארבע-חמש. או אולי מוטב להוסיף קצת כדי לרכוש קיה פיקנטו.

תשובה: אמנם גם במכונית קטנה אפשר לנסוע מדי יום מגוש עציון לירושלים, אלא שמשיקולי בטיחות, אקטיבית ופסיבית גם יחד, אני מציע משהו ממדף גבוה יותר, כמו למשל רנו קליאו 1.2 16 שסתומים וסוזוקי סוויפט.

י', אזור ירושלים: נסיעות ימי ילדותי עברו עלי בקרבו של המשוריין הנפלא סאאב 99. אבי ז"ל לא הסכים להחליפה תמורת שום פיתוי, וכך עברו עלינו חמישה כלי רכב של היצרן. גולת הכותרת, שהלכה לעולמה זמן לא רב לאחר שאבי הלך לעולמו, הייתה סאאב אדומה יפיפייה – סאאב טורבו, נראה לי שהיה שמה. מבחינת המראה היא הטרימה את ה-900 של שנות ה-90. כילד, התמכרתי לרעש המנוע של הרכב הכבד הזה, והייתי מזהה אותו מרחוק ורץ החוצה וממתין לשובו המיוחל. רציתי לשאול, האם יש לך טורים שהקדשת לסאאב? האם תוכל לשלוח לי אותם? זה יחזיר אותי בשמחה אחורה בזמן. וכן, כמי שמתעניין בקניית רכב יד שנייה, האם דגמי היצרן הנ"ל של סוף שנות ה-90 ושנות האלפיים יזכירו לי במשהו את חוויית ילדותי – או שזה רכב שונה בהחלט?

תשובה: לצערי, אף פעם לא הייתה לי סאאב, אך נהגתי לא מעט בדגמים שונים של הפירמה והבנתי ללבם של חסידיה. היה לסאאב סגנון מיוחד משלה, מה שחסר במשפחתיות בנות ימינו. נראה אך טבעי שתחפש סאאב שאהבו אותה כמו אצלכם במשפחה וממילא מתוחזקת היטב. לצורך כך אני ממליץ לך להתייעץ עם המהנדס דוד נמרי (אפשר למוצאו דרך מועדון ה-5, גוגל או סונול) כי לאיש זה יש דוקטורט בסאאב, כמו גם אוסף נאה של בנות הפירמה, כולל כנראה סונט היפה. נמרי גם התחרה בראלי-קרוס אשקלון בסאאב מטורפת. תודה על מילותיך שהורדתי.

גבי ועמיעד, מצפה-דני: במשפחתנו החביבה זוג הורים ושישה ילדים. אנו מחפשים רכב מתאים (שמונה-תשעה מקומות) בתקציב של כ-70 אלף שקלים. חשובים לנו רכב אמין וצריכת דלק סבירה. שמענו דברים טובים על טויוטה הייס, וכן על אחרות – יונדאי H-1, סיטרואן ג'אמפי, טרנספורטר. מה דעתך? משהו אחר?

תשובה: כל המועמדות שציינתם מסוגלות לענות על ציפיותיכם, ובלבד שתמצאו אחת במצב ראוי, אולי בחברת נסיעות. בזמנו, רנו שיווקה בארץ ואן נוח שנראה לי מתאים לכם.

מוטי: אנחנו מתלבטים לגבי קניית מכונית שבעה מקומות. ראיתי שהצעת לכמה אנשים לשקול רנו לוגאן. גם אנחנו שוקלים אותה, אבל מתלבטים מאוד כיוון שחסרה לה מערכת בקרת יציבות. עד כמה זה משמעותי לדעתך?

תשובה: כאשר במכונית בעלת שבעה מקומות משנים את לחץ האוויר בגלגלים בהתאם למספר הנוסעים ומשקלם, אפשר להסתדר בלי מערכת בקרת יציבות, המתוכננת לכאלה שאינם לוקחים אחריות מלאה על נהיגתם וזקוקים לאומנת אלקטרונית.