סמטוחה ג'י-טי

מה עושים נגד אין-חשק לבצע נסיעות מבחן בכל מכונית שנדחקת אל השוק?

מגלומניה רקובה, מין חיידק שלילי כזה, דורשת מהקשיש המורשה להשוות ללא הרף את חמש בנותיו (שמספר כוחות הסוס המשותף שלהן עלה בינתיים ל-1,200) אל מבחר המכוניות הכובשות את השוק אצלנו.

קל לצפות שתוצאותיו של מבחן כביש אכזרי שכזה, מבחן חסר פשרות, יהיו חד-משמעיות כאשר מדובר רק בנסיעה ובסיפוק מהנהיגה. המודרניות היו מנצחות את הוותיקות (שלי) רק בסעיף הפיצ'פקעס האלקטרוניים – שנועדו לכבוש את לבבות הקונים בעוד שלאמיתו של תכלס הם מפריעים בנהיגה יותר מאשר תורמים לה.

מרחק מוט מטאטא

מוּסָרִי מאותת לי להוסיף שהקשיש המורשה סובל בכל פעם שהמדור והבלוג מכתיבים לו ביצוע נסיעות במכשירי תנועה שבמצב רגיל הוא היה שומר מהם מרחק של מוט מטאטא.

הסיבה העיקרית למורת-רוחו מהמכשירים העכשוויים היא הגילוי שיצרני הרכב התגייסו כדי לקלקל את רוב דגמיהם החדשים (ולפעמים גם את ה'ותיקים המשופרים') בשיטת הדאון-סייזינג – כלומר, הקטנת נפח המנוע ושימוש מוגזם במערכות טורבו. שיטה זו מאפשרת ליצרנים לעקוף את דרישות הירוקים לאוויר נקי, ועוד מקצרת את חיי הסחורה, מה שמשרת את אינטרס הרווח.

אישית, כואבת לי למשל זניחתו של המנוע האטמוספרי 2.0 ליטרים של רנו קליאו ספורט, מכונית שאהבתי, לטובת 1.6 טורבו מבוית-השצף; או הסטייה בנוסח ב-מ-וו, אשר חיסלה את המנוע האטמוספרי שהעמיד שישה צילינדרים בשורה (כמו S50B32 שיש לי ב-Z3M קופה) לטובת מנוע ארבעה צילינדרים טורבו אנמי. ואלו רק דוגמאות מעטות מרשימה ארוכה של שִדְרוּעִים (שדרוגים רעים).

אחר כך גלשה התקרה לרצפה

גם תכנון המרכבים המודרניים החל להפתיע, לא תמיד לטובה. את זאת גילה לא הקשיש המורשה, אלא דווקא שכנו אֵלִי, אשר נוכח בצער ובתדהמה שהוא יתקשה לקנות מכונית משפחתית המבטיחה ישיבה נוחה גם לבנו, המתנשא לגובה שני מטרים (לא סופי).

הסיבה לכך: התחרות מול SUV-ים, ג'יפים וקרוסאוברים דורשת מיצרני המשפחתיות להגביה את המושבים ובמקביל להנמיך את גגות הרכב, בניסיון לשַוות למשפחתית התמימה חזות של 'קופה ספורטיבית'. כך קרה שרוב המשפחתיות המודרניות אינן מתאימות עוד לנהגים גבוהים.

איך הן בלי ESP

מסקרן אותי איך היה נראה מבחן של מכוניות חדשות המאורגן בכביש רווי סיבובים חדים וכולל סלאלום תקני – כאשר מערכות ה-ESP של המתחרות מנותקות עד אפס פעילות. חוששני כי או-אז היה מתגלה שתכנון המתלים של המכוניות בנות-זמננו הוא פרטאצ'י למדי ותלותי להחריד באלקטרוניקה, המופקדת על ההיגוי ועל אחיזת הכביש.

אלפא רומיאו, ובעצם קונצרן פיאט המחזיק ומנהל את אלפא, ממשיכה לבשר חגיגית שאחרי המצעד של אלפות דמויות-פיאט בעלות הנעה קדמית יגיע עידן מחודש של דגם הג'וליה, שעומדת לחזור להנעה הקלאסית, כמו פעם. אך האם לג'וליה החדשה יהיו מתלים אחוריים דה-דיון כפי שיש ב-GTV בת השלושים שלי? והאם תיבת ההילוכים תחזור להיות צמודה לציר האחורי לטובת איזון המשקל?

או שמא גם ג'וליה החדשה, שאמורה לקום מתוך חורבות הנוסטלגיה, תיהנה מנפלאות ה-ESP, המאפשר תכנון מתלים רשלני?

טועם בשבילי את הדרך

אך בינתיים מצאתי לי פתרון פז איך להכיר מכונית מבלי לנהוג בה, ולצורך כך חזרתי לשיטה מחוכמת שפיתחתי במהלך ביקור במסלול נורבורגרינג: מכיוון שבכמה שעות ספורות לא הצלחתי להכיר את המסלול הנבזי במידה שתאפשר לי ליהנות מהנהיגה ולא ליפול למלכודות שהנאצים זרעו בו – פשוט הדבקתי את מכוניתי (Z3M) לרכבו של נהג אחר (גולף ג'י-טי-איי R), שמכיר את נורבורגרינג כפי שאני יודע את כביש ערד-ים המלח.

ללא בושה ניצלתי את הידע והכישרון של הגולפאי, המהיר והנחוש כמו קמיקאזה, ונסעתי אחריו. לחצתי היכן שהוא לחץ, ובלמתי היכן שהוא בלם. גם את הפשלות המעטות שלו העתקתי.

זֵיעָה יד שנייה

והנה, באותה שיטה ממש אני מנצל כעת את עבודות הפרך של יואב קווה. במקום לפהק באיזו משפחתית שלא מעניינת אותי, או באיזה ג'יפ המאיים לטלטל את עצמותיי האחרונות בשטח – אני לומד על הכלים הללו מתוך הרשימות של קווה, כתב רכב אובייקטיבי ובלתי תלוי. מוהיקן אחרון כזה בין כתבי הרכב העבריים.

ליואב קווה בעל חוש ההומור והאירוניה העצמית יש יתרון נוסף על פני הקשיש המורשה – בסעיף האובייקטיביות. כי על גבו של קווה לא יושבות חמש בנות המקלקלות את טעמו כפי שיושבות אצלי, זקן השבט.

קווה הוא גם דמות נדיבה, חברתית כזו. כי להבדיל מהקשיש המורשה הוא לא רק נוסע עם טרמפיסטים, כולל קיבוצניקים, אלא עוד מקשיב לדעתם על הרכב.

וכך, בעזרתו האדיבה של יואב קווה המזיע במקומי, אני, פרזיט כפייתי, לא צריך להשוות בין משעממות למיניהן או בין יקרות מדי, לקום בבוקר ולנסוע בהן אי-שם עד סוף הציונות.

אגב, לא תמיד אני מסכים עם דו"ח קווה. למשל, במקרה של שברולט טראקס, כאשר הוא המליץ על מנוע 1.4 טורבו ולא על מנוע 1.8 האטמוספרי האמין – שניהם בעלי 140 כ"ס (המלצה שפורסמה במגזין הרכב של עיתון 'הארץ'). אך לאות תודה כלפי קווה, אינני משמיע קולי.

גם לי הוצע להצטרף לחצר

ודאי שאני עוקב באינטרנט מה כותבים עיתונאים אחרים, כולל דברים שמפרסמים כתבי חצר, אלה המוחזקים על ידי היבואנים ויחצ"ניהם. זה קטע של בידור המגיע לקשיש המורשה למוד הייסורים, שנהנה לזהות (את) אותם תרגילים שקופים וּמוּכָּרִים אשר אי-אז דרשו ממנו לבצע בעלי 'טורבו' ז"ל, בני ברונר ודב פרידמן.

זוג זה הזמין את העורך (אותי) אל סלונו המפואר של אחד מהם בסביון כדי להשמיע לו ש"אם תעשה ככה וככה כדי לשמח את היבואנים – אנו נסדר לך ביטוח מנהלים", הבטיחו כפי שמנופפים קוביית סוכר מול סוס.

עניתי ש"אינני יודע מה זה הביטוח המנהלים הזה שלכם, אך בכל אופן אין לצפות ממני לשינוי גישה ושאהפוך את 'טורבו' לפרסומון בנוסח המתחרים שלנו", הדפתי את הפיתיון, וזמן קצר לאחר מכן התפטרתי.

ברונר ופרידמן היו מבסוטים שהלכתי, כי לא ידעו שיחד איתי עוזב אותם כל צוות הירחון. 'טורבו', שעד אז הודפס ב-20 אלף עותקים ונהנה מאחוזי קריאה נאים ביותר – ירד בלעדינו מהפסים והפך ז"ל, ובעליו נעלמו מהשטח. חיפשתי את הצמד ברונר-פרידמן בשוק הכרמל בין הדוכנים והבוטק'ס – אך אין שם, עד עצם היום הזה, דוכן של בעלי 'טורבו' לשעבר.

ואילו אנו, הפורשים, הקמנו את ירחון 'קוואטרו' בהשקעה נמוכה, אפסית כמעט. היסטוריה מעניינת שעוד אכתוב בה.

רואה חשבון נועז

קריאת דבריהם של הכתבים המרחרחים אחר המתרחש בעולם הרכב והתחבורה חושפת קוריוזים. באתר אינטרנט אחד נתקלתי בדעה זועמת שלפיה מר יעקב שיינין הוא "אויב נהגים נסתר". זוהי בוודאי הגזמה, שהרי שיינין בסך הכול לא מתאים לכהן כמנכ"ל של גוף ממשלתי שמטרתו להתמודד עם הרציחות בכבישים שלנו.

שהרי לשיינין, רואה חשבון בהשכלתו כפי שמגלים אתרי רכב, חסר ידע בסיסי בתרבות המוטורית. כדי לזכות בכל זאת בהערכה ציבורית, הוא קבע ששיחות טלפון בזמן נהיגה אינן בהכרח גורמות תאונות. סביר להניח שתיאוריה מהפכנית ונועזת זו תרדוף את שיינין עד קבר, כפי שלפני שנים רדפה את שר התחבורה חיים קורפו תזה פופוליסטית דומה בגאונותה לזו של שיינין, ולפיה "אין צורך בחגורת בטיחות, כי בזמן התנגשות הנהג יכול לבצע קונטרה".

נמצא הצידוק הגואל

עוד למדתי מהאינטרנט שהפופוליזם לא זר גם למשטרה, המנסה לשפר את הדימוי הירוד של אוכפי החוק. כי איך נסביר אחרת את ההקלה הנוכחית, המאפשרת לנהגים לבצע שיחות טלפון כשהם מחכים ברמזור?

הידד. סוף סוף תהיה הצדקה כלשהי – שיחת טלפון או סמ"ס – לעובדה הוותיקה שרק מכוניות מועטות מספיקות לזנק בירוק, בעוד שרוב הנהגים סובלים מהצתה מנומנמת.

תיבה ללא הטבה

ועוד בְּשוֹרָה מהדוד אינטרנט: חברת צ'מפיון מוטורס תאריך, מתחילת מארס השנה, את תקופת האחריות על דגמיה לשלוש שנים – אך בו-זמנית אותה צ'מפיון תגביל את האחריות ל-100 אלף ק"מ.

זאת ועוד (שִמעו היטב): צ'מפיון מחסלת את חמש שנות האחריות על תיבת ההילוכים DSG.

עד עתה, בעלי מכוניות המצוידות בתיבת הילוכים DSG, שחששו מהשקעה כבדה בתיקון גיר זה – נאחזו בחמש שנות האחריות כפי ששיכור נאחז בגדר. עתה, כאשר האחריות הלארג'ית ירדה לטמיון, הם ינסו להיפטר מרכבם לפני מועד פקיעתה.

יש אפוא לצפות שהמחירים של דגמי פולקסוואגן יד שנייה שמצוידים בגיר DSG הבעייתי – יֵרדו באופן משמעותי.

אישה על ירח הפורמולה: "זו הזדמנות מעולה. אעשה הכול כדי להצליח", אמרה סוזי וולף, העומדת להיות האישה הראשונה זה 22 שנה שתתחרה במרוצי פורמולה 1. לפני וולף השתתפה במרוצי הגרנד פרי של עונת 1977 האיטלקייה לילה לוֹמְבַּרְדִי. היו עוד כמה נשים שניסו את מזלן בעולם הפורמולה 1, אך הן לא הצליחו לרשום הישגים משמעותיים, למעט הופעתן בשלב המבחנים, שבהם כשלו. בקבוצת וויליאמס, שאליה משתייכת כעת סוזי וולף כנהגת רזרבית לצד פיליפה מאסה (שהגיע לוויליאמס מפרארי) והפיני הצעיר ולטרי בּוֹטָס, עקבו אחר מופעיה המוצלחים של הבריטית בפורמולה רנו ובמרוצי DTM, שבהם היא נהגה בקבוצת מרצדס – לפני שהחתימו אותה 

טיפ טיפה

קראנו באינטרנט סיפור מרגש על קבוצת מתנדבים העונה לשם 'ידידים'. הפעם הם הצילו אישה שנתקעה עם ילדיה במכונית שעצרה פתאום בכביש 6 עקב תקלה באלטרנטור. "על לוח המחוונים נדלקו כל הנוריות הצבעוניות, המזגן הפסיק לעבוד, הרדיו השתתק ופעולת המנוע הופסקה", סיפרה הנהגת.

הנהגת לא למדה כנראה שברגע שנדלקת הנורית המתריעה כי הטעינה נפסקה – יש לנתק מיד את כל מערכות הרכב הדורשות חשמל כמו פנסים, רדיו, די-וי-די ובוודאי את המזגן, בזבזן חשמל כפייתי.

במצב שבו האמפרים שנותרו במצבר מספקים רק מעט מהחשמל הדרוש לניצוצות במצתים כדי שהמנוע יעבוד – המכונית מסוגלת לנסוע די קילומטרים כדי להגיע לתחנת דלק או מקום אחר שאפשר לחנות בו ללא סכנה. אך זאת, רק אם מנתקים כאמור את צרכני החשמל המרוקנים את המצבר.

חבל שבתי הספר לנהיגה בארץ אינם מלמדים נהגים דברים אלמנטריים, שחוסר מודעות להם עלול לעלות בחיי אדם.

זנח 280 גלגלים. בריחתו של נשיא אוקראינה המודח יאנוקוביץ' פתחה לקהל הרחב את אחוזתו הפרטית המפוארת ובה אוסף מכוניותיו. בין 70 המוצגים בולטות לימוזינות צַ'ייקָה רוסיות ששימשו בעבר את בכירי השלטון הקומוניסטי, וג'יפ מרשים השוקל שישה טון בגלל השריון הכבד שבו הוא מרופד, החסין יריות מנשק קל ואף מטעני צד. אגב, לכוכב האמריקני ג'יי לנו יש אוסף מכוניות מרשים יותר, אך אין לו אסלה מצופת זהב. בתצלום: בנטלי R ושברולט אימפלה

שואלים את אדוארד

אלעד: אנחנו עם רכב חדש, מאזדה 3 שנת 2009, ואובדי עצות בכמה דברים…

1. בכל תדלוק, גם כשנורית הדלק נדלקת, משאבת הדלק קופצת והמכל מתמלא רק ב-36-30 ליטרים, בעוד שבספר הרכב כתוב שהמכל הוא בקיבולת של 55 ליטרים. נניח שיש עוד כמה ליטרים בתחתית הטנק, לאן 'נעלמים' עוד כ-10 ליטרים? (זה נשמע כמו שאלת בגרות קלאסית, אבל זה לא).

2. איזה שמן מנוע המאזדה אוהבת? בספר הרכב כתוב 30W5, ואני התרגלתי ברכב הישן שלי (לאנטרה 98') למספרים אחרים לגמרי – 15W10. זה הגיוני?

3. האם ידית הטיפטרוניק יכולה לחסוך דלק? והאם שימוש קבוע בה עלול להרוס אותה או חלק אחר שקשור אליה?

תשובה: 1. אינני מאמין שמשאבת הדלק בתחנה מזרימה למכל הדלק של מאזדה אוויר (בחינם) שתופס מקום של חלק מהדלק. הגיוני יותר שיש תקלה במצוף, ששומר יותר מדי דלק באגף הרזרבה. זו לא תקלה מדאיגה, שהרי ממילא לא בריא לנסוע במפלס דלק נמוך מדי – הצופן סכנה שלכלוך יצטבר בתחתית המכל ויפגע במשאבת הדלק או יסתום את המסנן.

אגב, בזמנו, כאשר מכלי הדלק היו עשויים פח דק, לא היה נדיר שהם התכווצו, מה שהקטין את כמות הדלק שהם היו מסוגלים לארח. הסיבה להצטמצמות נפחם של מכלים עתיקים אלה: הצינורות שדרכם נכנס האוויר במקום כל ליטר דלק שמשאבת הדלק יונקת נסתמו, וכך נוצר אפקט ואקום שחיבל (עיוות צורה) במכל הפח.

2. אותם מנועים שבאירופה מסתפקים בשמן 30W5, מומלץ לכבד אותם אצלנו, בגלל האקלים החם, בשמן 40W5. אינני מכיר את השמן שבו השתמשת בלאנטרה.

3. אם משתמשים בטיפטרוניק בהתאם לרמת הסל"ד המתאימה להילוך המבוקש – שום דבר רע לא יכול לקרות, לא לתיבת ההילוכים ולא למנוע. אמנם חיסכון בדלק הוא יעד רצוי, אך נחישות יתר להשיגו עלולה לעלות ביוקר: צירוף תדיר של הילוך גבוה וסל"ד נמוך עשוי לקצר את חייו התקינים של המנוע.

שולמית זומר: האם אפשר ולא מזיק להכניס מערכת גז לטויוטה יאריס 2014? אני נוסעת הרבה מאוד וחייבת להוריד בהוצאות הדלק.

תשובה: התשובה אם אפשר לספק גז ליאריס 2014 תלויה במספר הסידורי של המנוע. אני ממליץ לך להתקשר לשלומי יוקר ממוסך 'גז חיש' בפתח-תקווה, טל' 050-9977797.

אברהם טל: זהו, צריך להמשיך הלאה. החלטתי להחליף את הלנצ'יה קאפא ברכב חדיש ואוטומטי. אני מתלבט בין רנו קליאו החדשה וסיאט לאון. רכב חסכוני אך גם זריז בסביבות 70 אלף שקלים. אני יודע שלא התלהבת מהגירים הרובוטיים כפולי המצמד, אך אני פתוח להצעות נוספות שאפשר לרכוש במחירים אלה.

תשובה: סופו של עידן האחריות בת חמש השנים על תיבת ההילוכים מסוג DSG הוא עוד סיבה נכבדת לנקוט זהירות ביחס לסיאט לאון ה'אוטומטית' (ראה פירוט במדור זה). אי לכך, מועמדותה של רנו קליאו מזדהרת כפליים. במיוחד לנוכח העובדה שהיא בתחום התקציב שלך.

יאיר כהן: כשהייתי ילד (שנות ה-70) ראיתי פעם בטלוויזיה סרט קצר, כחמש או עשר דקות, וחשבתי שתוכל אולי לזהות אותו: הסרט מתאר אדם שמעביר את חפציו לדירתו החדשה. הוא מראה לסבלים היכן להניח כל דבר, וכך זה נמשך עד שהדירה מתמלאת עד אפס מקום. לבסוף מתיישב האיש על כורסה, בתוך ערמות הרהיטים, ומדליק את הטלוויזיה שמונחת מולו. בחדשות מעבירים דיווח על כמויות אדירות של משלוחי רהיטים שסותמים את הכבישים ואת הנהר שחוצה את העיר. אני רוצה לראות את הסרט שוב ואני חושד שאתה יודע איך למצוא אותו.

תשובה: לצערי אינני מכיר את הסרטון, אך אולי מישהו מהקוראים יוכל להרים את הכפפה.