ישעיהו נגד מובילאיי ושות'

מובילאיי (mobileye) ושות' מפריעים לכתוב סמ"ס, לטייל ברשת, לקרוא דואר, לבדוק לייקים, לסדר קשר בין הסמארטפון ומערכות הרכב. בתמורה, מובילאיי ושות' מבטיחים להציל חיים. האומנם?

לא אמור להפריע לכלב הבלונדיני ישעיהו (שייקה) אטלר, ובוודאי לא לבעליו החוקי, הקשיש המורשה עצמו, שמישהו פיקחי מגלגל עסקאות א-מחייה על פטנטים "מצילי חיים" של הנהגים ונוסעיהם – כפי שמבטיחים מובילאיי-אים ואיווקסים למיניהם.

זה לא מפריע לכלב ולבעליו הזקן, משום שהם אינם מרכיבים במכוניתם אמצעי הגנה אלה, ועומדים להמשיך בהסתייגותם הנמרצת לגבי קופסאות הפלא הנ"ל, מול כל "מחיר מיוחד" שנועד לצוד לקוחות ומול כל תעמולת ההפחדה המלווה את הציד. הקשיש המורשה וכלבו ישמרו מרחק מכל הפטנטים המבטיחים ללקוחותיהם התמימים כי בזכותם הם יהיו ניידים לנצח, ולא יהפכו חלילה לקורבנות של תאונות דרכים.

עמדתם האיתנה של ישעיהו (שייקה) ובעליו הזקן לא תשתנה, אפילו אם בעתיד המתקרב תיפול על ראשם הצלול – כפי שחוזים במדיה – דרישת חוק המחייבת להתקין מערכות אלה במכונית האישית. לא, אין זו התבדחות שחורה: הרי כפי שמריח ישעיהו (שייקה) אטלר, פעילותם הנמרצת של לוביסטים התומכים בביזנס של מובילאיי-ים ואיווקסים למיניהם עלולה להשפיע על משרד התחבורה ועל חברי הכנסת, כמו שחלמנו באחד החלומות בנוסח הדיסטופיה.

עד סוף ימיהם יתעקשו הקשיש המורשה וכלבו על עמדתם הנגדית מול המצדדים באחיזת העיניים ומשתפי הפעולה שלהם בתקשורת – כפי שהמדען מהמאה ה-17, מר גלילאו, התעקש על שלו בשנת 1663, כאשר עמד למשפט האינקוויזיציה הרומאית משום שטען בעקבות מיקולאי קופרניקוס כי האדמה מסתובבת סביב השמש. גלילאו הזקן והחלש הודה אמנם לפני השופטים שהוא טעה, נפל לברכיו וחזר בו מדבריו הקודמים עקב החיזיון של אביזרי העינויים האכזריים שהכינו לו אנשי האינקוויזיציה, אך ההיסטוריה אומרת שגלילאו לחש ביציאה אל החופש "Eppur si muove" (ואף על פי כן, נוע תנוע).

ישעיהו ואני נחרים פטנטים בנוסח מובילאיי ושות', משום ששמרטפים אלה פועלים (אם הם פועלים) בניגוד לפילוסופיית הנהיגה שהקשיש המורשה וכלבו הם חסידיה. לגבינו, נהיגה עצמית מתבססת על זהירות, על קשר עין רציף עם הכביש ועם נהגים אחרים, ובוודאי על ההכרח לדמיין מה עומד לקרות בעוד רגע. את כל זאת, האלקטרוניקה אינה מסוגלת לספק.

אינני חושב שנהג זקוק לרצועה כפי שזקוק לה שייקה, למחסום פה או לגננת.

למה התגרשתי מטרמפיסטים

למרות סימני זקנה המפתיעים, ולא בהכרח על דרך הסבבה – הקשיש שייך עדיין להומו-סאפיינס, מה שאומר שהוא מעדיף ליהנות בחברה. הזקן לא ילך לבד לתערוכת אמנות, לקולנוע, לתיאטרון או לקונצרט. רק את חוויית הנהיגה חדל הקשיש המורשה לחלוק עם מישהו/מישהי, ומעדיף לנסוע בגפו.

הסיבה: בהתאם לגיל המופלג, גילה הזקן שהתחילו לעצבן אותו טרמפיסטים המשדרים את פרשנותם לגבי נהיגתו. אולי אני נוהג טוב פחות מכפי שנהגתי בצעירותי? תוהה הזקן, אך נזכר שבעצם תמיד ליוו אותו פסי-קול של הנוסעים איתו במכונית, אלא שבעבר היו אלה, בדרך כלל, צעקות פחד, שרוממו דווקא את רוחו של הנהג.

הטרמפיסטים העכשוויים מנסים, בסמכותיות מפליאה, לחנך את הנהג. כנראה קרה משהו, כי כולם למדו פתאום לנהוג. כולם אחוזי דאגה לבטיחות. "אתה נוסע קרוב מדי לצד שמאל", הם גוערים בנהג, והוא נאלץ להסביר בעדינות שממושב הנווט אין רואים את קו ההפרדה השמאלי על הכביש כפי שרואים אותו ממקומו של הנהג.

לך תסביר

אין דבר מרגיז יותר את האוחז בהגה מאשר דמות או מקהלה היושבות מאחוריו או על מושב הנווט, ואינן סוגרות את הפה אלא מלמדות אותך לנהוג. אפשר לאבד את השקט הנפשי ובאמת לבצע שגיאות, כאשר מוכיחים אותך על המהירות המופרזת כביכול, על סטייה מהנתיב "הנכון", ועל התקרבות מסוכנת (לדעתו של הטרמפיסט/ית) למישהו הנוסע לפניך.

"זה מרחק שתי שניות?", נוזפים בך, ולך תסביר לצדקנים אלה שמאחוריך נוסע מישהו הזומם לעקוף אותך, להיכנס אל שטח שתי השניות שלך ואז להפעיל מעצורים, ואז תיאלץ לבלום גם אתה, תוך תפילה שלא תספוג מכה מאחור. כמו שקרה לאחרונה בקליפורניה למכונית האוטומטית ה"מהפכנית" של גוגל, שהנוסעים (האמיתיים) בתוכה נפצעו. לך תסביר לנוסע המחנך שבמצב כזה מוטב לשמור על מרחק של שנייה וחצי, ואף מרחק אין-שנייה, כמו בראלי-קרוס.

אז נווטת, היום נבעתת

לא את כל הטרמפיסטים פוסל הקשיש המורשה. הוא מוכן למשל לנסוע עם כלבו העברי שייקה או עם כלבו הפולני מקס ובר – אך לא, חלילה, עם אשתו, אשר הפכה, בתהליך מסתורי שנמשך עשרות שנים, לסוג של חיישן אנושי המשדר דאגה ועקה מכל שלב בנסיעה. מי היה מאמין כי בצעירותה (19) הייתה אשתי נווטת ראלי גזעית, אשר לא חשה פחד ברגעים קריטיים ועודדה דווקא נסיעות מטורפות, הרבה מעבר למגבלות הרכב (והנהג).

"מה אתה מוריד רגל מדוושת הדלק?", גערה בי באמצע הסיבוב, "תיישר גלגלים ותלחץ, אחרת אנחנו מפסידים!", הייתה מזהירה, עד כי הקשיש לעתיד לבוא, בצעד של התפעלות ממנה, התחתן איתה.

זה קרה אחרי ניווט אינטליגנטי (ואף חושני) שלה בראלי לאליפות פולין. איך אפשר לא להתאהב ולהתחתן עם בחורה שלפני הזינוק בדקה את מסלול הראלי על המפה, וחשפה שגיאה גסה של המארגנים אשר תשחק לטובתנו: "אין לנו צורך לנסוע דרך היערות, בכבישים נפתלים ובתוואי ארוך ומסובך, כי המארגנים הטיפשים לא קבעו נקודות בקרה שצריך להתייצב בהן במועדים מסוימים לפני הזינוק למרוץ נגד השעון (ספיישל סטייג'). זה אומר שאנחנו ניסע דרך ורשה, נשתה קפה במסעדת האמנים 'סְפָּאטִיף', נמשיך על אספלט, ועוד נחסוך 150 ק"מ עד לנקודת הבקרה הראשונה, שאליה ניכנס מהצד שכולם מגיעים ממנו", חייכה, וכך עשינו.

היינו היחידים שלא איחרו לנקודה זו, וקבעו זמנים טובים. היינו גם מנצחים, לולא איבדה ב-מ-וו 700 CS שלנו גלגל ימני-אחורי בסיבוב חד בספיישל סטייג' האחרון, שני קילומטרים מקו הגמר.

השפעת אור ירוק?

הייתכן כי זוהי אותה גברת שהיום משדרת מורת רוח ואף לחץ מכל רגע בנהיגה, כאילו היא מאמינה בעדכונים האדומים של עמותת אור ירוק, המונה בהתמדה את קורבנות התאונות? הקשיש המורשה מוגיע את ראשו, אך סתירה זו ממשיכה לקרקש בין שני העולמות, זה של האתמול וזה של היום.

פֶּה בלי טלפיים

למען ההגינות וספיחיה (אמת, צדק ושלום עולמי) יובהר כי הזקן וכלבו אינם פוסלים את מובילאיי ושות' רק משום שמערכות אלה "למניעת תאונות" מזכירות להם טרמפיסטים משולחי-נימוס המעירים על נהיגתך, או איזו דודה בעלת עצבים נרגנים. הזקן וכלבו מאוכזבים ממובילאיי ושות' משום שפטנטים אלה אינם עומדים בציפיות הבסיסיות: הם מסתפקים בהתרעות בלבד, ואינם מסוגלים לשמור בעצמם על מרחק נאות, לבלום במידת הצורך, או לתקן את יציבות הרכב על המסלול כאשר רעננותו של הנהג צולעת, והוא עומד לחלל את קו ההפרדה.

במכוניות רבות הותקנו כבר שכלולים מתקדמים בהרבה מאשר מובילאיי ושות' הפטפטניים, והם לוקחים לעצמם כמה תפקודים שהיו שמורים עד עתה לנהג האנושי. שמרטפים אלה כן יודעים לבלום לפי הבנתם, ליישר את קו הנסיעה ולשמור על מרחק קבוע מהמכונית שלפנינו – לעצור כשהיא עוצרת, ולזנק שוב בעקבותיה כאשר היא זזה.

מסתודדים עם גורלך

ובכן, הפתעה: הקשיש המורשה וכלבו רואים בשמרטפים המתוחכמים הללו, המתערבים בגורל הנהג באופן פיזי, לא סתם בידור (משעשע או מטריד) כמו מובילאיי ושות' – אלא כבר סכנה ממשית, משום שהם מעניקים לנהג תחושה של פטור מאחריות.

מילא שמערכות מתקדמות אלה מפקיעות ממך את הנאת הניהוג. הרי לצערנו, יש גם נהגים שאינם מוצאים ששון כלשהו בנהיגה, ואף סובלים ממנה בגופם ובנפשם. חמורה יותר העובדה שהשמרטפים המתערבים פיזית גורמים לכך שהמכונית וחיי הנוסעים נמצאים באחריותם של חיישנים, נגדים, זרי חוטים וכל מיני גמדים אלקטרוניים רעי לב, שהם בעלי נטייה לערוך מרד ברגע הכי לא מתאים.

דוגמה טובה לכך מספק באדיבותו הלפטופ ThinkPad, אשר הקשיש המורשה וכלבו כותבים בו השבוע את חוכמותיהם, אך מתגעגעים שוב למכונת הכתיבה הוותיקה, אריקה 5 הנאמנה מבית נוימן, שלא דרשה התרעננות אצל טכנאי מדי חודש בחודשו, לא התחממה, לא איבדה קבצים, ומעולם לא הותקפה בידי וירוסים ומרגלים.

גן עדן למנוולים

שייקה מרחרח עוד משהו, ולוחש לאוזנו של הזקן שהפטנטים החדשניים, המתחילים להשתקע בכלי רכב – בינתיים רק בדגמי פרימיום, למזלנו – יאפשרו בקרוב לכל האקר מתחיל להשתלט על מכוניות, ולשגע אותן כאוות רצונו החולני.

"תפסיק", מבקש הזקן את כלבו. "כי ציור העתיד בשחור איננו מטרת כתיבתנו, חלילה. אגב, הצרפתים, בניגוד אליך, שייקה, יודעים לפחות להעניק לפסימיות שלהם ניחוח אינטלקטואלי. הם היו מדברים למשל על 'המודרנה כאמא חורגת'. מה דעתך?". ושייקה רק הרים את רגלו.

Kevin Abbring and Sebastian Marshall, Hyundai i20 WRC, Hyundai Motorsport

היידה יונדאי: אין גבול לחוצפה של יונדאי. מילא שהקוריאנים, נטולי כל ניסיון ומסורת בספורט המוטורי, הצטרפו לאליפות העולם בראלי על גבי גרסת WRC של דגם i20 שהם הכינו, ומתחרים בה נגד פולקסוואגן פולו WRC ופורד פיאסטה WRC, ואף התברגו אל צמרת התחרות.

אלא שלא מזמן הכינה יונדאי גם גרסת קופה ל-i20 הרגילה – יצירה המזכירה בעקרונותיה את i20 בגרסת הראלי WRC, שזה אומר: שתי דלתות, גריל חדש, קווים חדים ואחוריים רחבים. קופה זו הצטרפה ללא בושה לחבורת אירופיות מהודרות המסובבות את ראשם של עוברים ושבים.

חבל שהיבואן התל-אביבי הדף את ההברקה של יונדאי, ולא אפשר ל-i20 קופה לעלות ארצה – כאילו הלך בדרכו של יבואן רנו, אשר ויתר על טווינגו החדשה, ובדרכו של יבואן סוזוקי, המשאיר את סוויפט ספורט לגויים, וגם בדרכו של יבואן טויוטה, המתעלם מיאריס ספורט, הזוכה אף היא כעת לגרסת WRC, ומתכוונת להתחרות באליפות העולם בראלי

אגב: לפי החלטה של הארגון העולמי לניהול המרוצים FIA, יונדאי i20 בגרסת WRC, כמו גם פולקסוואגן פולו WRC ופורד פיאסטה WRC, יקבלו לכבוד התחרויות בשנה הבאה מנועים מחוזקים לכדי 350 כ"ס. עד עתה מכוניות WRC הסתפקו ב-300 כ"ס (בלבד..)

טיפ טיפה

במכתב שהגיע לג'ימייל שלי ונעלם באופן מסתורי – מה שלא מאפשר את פרסומו (ראו "שואלים את אדוארד") – ביקשה הכותבת את עצת המדור איך לקרב את דוושת המצמד אל כף רגלה.

במקרה, אנו מכירים היטב את הבעיה הזו של "מרחק מהדוושות הדורש התערבות", שכן במכוניותינו אנו מנסים ליישם ישיבה נכונה ומרחק נאות מההגה, קרי: להימנע מלחיצה על הדוושות ברגליים ישרות ולהקפיד שהן יהיו כפופות במקצת, לטובת הבטיחות.

בעיה זו מתעוררת ביתר שאת בלחיצה על דוושת המצמד – משום שהיא היחידה מבין שלוש הדוושות הדורשת לחיצה נמרצת, עד הרצפה, כדי שהחלפת ההילוכים לא תגרום לגלגלי השיניים להתאמץ ולא תפגע בסינכרוניזטורים של הגיר.

בב-מ-וו Z3M שברשותנו פתרנו את הבעיה בדרך פשוטה ודי גסה כאשר הצמדנו לדוושת המצמד סוליית גומי נוספת, אשר גזרנו מצמיג ישן. אחרי ניסיונות, בחרנו בסוליה בעובי של שני ס"מ, אשר התגלה כמספיק לכך שלחיצה על המצמד לא תדרוש התמתחות מאומצת של הרגל.

אגב, מתוך דאגה לרישיון הנהיגה, לא הדבקנו פיסת גומי דומה על דוושת הדלק של הבווארית. אנו מסתפקים בביצועים הרשמיים של פראו הלגה: 5 שניות ממנוחה עד 100 קמ"ש, ומהירות מרבית של 275 קמ"ש (אחרי הסרת מחסום המהירות האלקטרוני, המגביל את הקשיש המורשה עד 250 קמ"ש).

שואלים את אדוארד

כפי שחשפנו כבר במדור "אצלי בג'ימייל", שוב נעלם מהדואר שלי e.teksty@gmail.com מכתב, הפעם של גברת, שעמדנו לפרסם השבוע. זוהי מכה כואבת למדור משום שהיה זה מכתב עשיר, שהכותבת פירטה בו את דעותיה המעניינות על עשרות מכוניות שהיא הצליחה להכיר. למעשה, אפשר לראות במכתב זה סוג של "קוֹנְסוּמֶנְט רֵפּוֹרְט" בלתי תלוי, הנותן מהלומה לעיתונות החצר של יבואנים רבים.

אני פונים כאן אפוא לכותבת היקרה בבקשה שתשלח לנו שוב את המכתב המעניין. ובינתיים, ב"טיפ טיפה" הנוכחי, נענה לשאלה שהכותבת חתמה בה את דבריה.

בחיסוי שם: לאור הכתבות האחרונות שלך על הרקסטון השייך לקטגורית ארבע על ארבע, אשמח מאוד, ואני מאמין שרבים אחרים ישמחו, אם תקדיש מעט תשומת לב מקצועית לנושא זה, שכן רבים מקוראי המדור מחזיקים ודאי ברכבי 4X4 או מעוניינים לקנות אחד כזה.

1. לפני קנייה: האם יש בדיקה מסוימת לרכב כזה שהיא יתרה על בדיקת רכב רגיל?
2. נושא הצמיגים ברכב שטח: מהו ההבדל בין צמיג רגיל ובין צמיג 50/50?
3. מהי רמת האמינות של ניסאן פאת'פיינדר?

אם יש לך חומר על רכבי שטח בכלל, אשמח שתפרסם.

תשובה: הגיע הזמן להודות שאינני בקיא ברכבי שטח, בין השאר בגלל העובדה שאף פעם לא היה לי ג'יפ, ונסיעות שטח ערכתי רק במסגרת ראלי.

כדי להשיג מידע מקיף בנושא 4X4, לרבות מבחני דרכים, מסלולי טיולים, כתבות וחדשות, אני ממליץ לכם לבקר באתר "ג'יפולוג" (JEEPOLOG.com), הנראה כבלתי תלוי.

אורי: אני מתלבט בין המכוניות הבאות: פיז'ו 205, פורד פיאסטה ופיאט פונטו,

כולן סביב שנות התשעים המאוחרות.

על איזו מהן אתה ממליץ? ומי היא האמינה ביותר, ובנוסף חזקה דייה לנסיעות בין-עירוניות, גם ארוכות?

תשובה: מבין שלוש המועמדות שציינת אני ממליץ על פיז'ו 205. עם קצת נשיפת מזל, תמצא 205 GTI בעלת מנוע 1.6, ואולי אפילו 205 בגרסת 1.9. מאמץ החיפוש כדאי לגבי שתיהן.

רפי: אנחנו מתלבטים בין פיאסטה ובין i20. כרגע ברשותנו i20, ומביקור בסוכנות פורד קיבלנו רושם חיובי.

תשובה: שתי המכוניות אמינות, נוחות וחסכוניות יחסית. ואולם, נפער בכל זאת הבדל ביניהן: למרות החידושים שהושתלו באחרונה ביונדאי i20, פורד פיאסטה עדיפה עדיין בזכות מתליה, המנוע והעיצוב הכללי, שאינו עומד להזדקן.

אפשר כי ההכרעה בין פורד פיאסטה ויונדאי i20 הייתה קשה יותר, לו היבואן התל-אביבי של יונדאי היה מביא ארצה את i20 קופה (ראו התצלום הראשי במדור זה).