לברך על הנפילה

מכבי המעצבנת וגם הזקן המעצבן מתאמצים באותו גיל, אלא שהקבוצה התל-אביבית והקשיש המורשה העברי מתַפקדים באופן שונה: אנוכי התרגל להתיישב לבדו מול שלוש דוושות והגה, להתיישב לבדו מול מכונת כתיבה או מול מקלדת – ולא לסמוך, כמו מכבי, על להקות של זרים המגויסות לעזרה

ובכל זאת, למרות ההבדל בינינו, הקשיש מתרשם כאשר הוא רואה שוב את פניהם נאצלות-הסבל של זוג האִיוֹבִים של המאה ב-21, שמעון מזרחי ודיוויד פדרמן, שלמדו לספוג את ההפסדים התורניים של קבוצתם ביגון סדרתי עמוק ובגבורה מרשימה – ונזכר בחובתו לברך על הנפילות הפרטיות שלו.

אלו נפילות בלתי נשכחות ברובן, שליוו וממשיכות ללוות את דרכו של הזקן אנוכי, אשר בגעגועיו אל איתקה, ובהליכתו אחר אור הפנס של אריאדנה, הסתבך ונפל אל כוחות שכנוע מתעתעים, אֶפִימֶרִידוֹת, שהשתלטו עליו בזו אחר זו ולימדו אותו לקח.

פשלות בלי לוט

סיפורי נפילותיו המביכות של הקשיש יישארו בוודאי בסוד, כדי לחסוך מהזקן ככל האפשר זריית מלח על הפצעים. שתיקה גמורה תיטיב גם עם הלקחים העולים ממבחר הנפילות, זולת שני מקרים בודדים – שניהם קשורים במסרטות, בעריכה ובמסך – שהזקן בוחר לחשוף דווקא.

תחילה נחזור לנפילה של הזקן במרחב הציוני.

מי יממן גבורות ישראל?

השנה היא 1984. הזקן עובד כבמאי דרגה 8 פלוס בטלוויזיה הממלכתית ברוממה ירושלים, ובו-זמנית מתעסק בכתיבה על דפי ירחון הרכב "טורבו".

יום אחד שמע הזקן מעורכו שחבל לו שאיש מבחני הדרכים של המגזין, פרדי פרייהוף, אינו יכול להשתתף במרוץ 24 השעות שייערך בעיר ספא שבבלגיה, כי אין לו כסף לדמי רישום ולהשכרת מכונית מתאימה, ב-מ-וו 635 משופרת ומחוזקת על ידי סדנת השיפורים הגרמנית המהוללת Hartge.

"כמה כסף הוא צריך, פרדי שלך?", התעניין הקשיש, ושמע שמדובר ב-8,000 דולר בלבד, שבעלי "טורבו", בני ברונר ודב פרידמן, אינם מוכנים להשקיע, אף כי מדובר בגימיק חשוב מאין כמותו לירחון. קפיצת היד של זוג המו"לים ברונר את פרידמן לא הפליאה את הקשיש המתחיל כמו העובדה שהיהלומן פרייהוף עצמו, שאינו עני אלא דווקא מבוסס למדי – אינו מוכן להשקיע באירוע המוטורי, אף כי בכוחו של אירוע זה להזכיר ולהוכיח שהוא באמת נהג מרוצים מוצלח כמו שהוא מספר.

מה קרה לפרדי שהוא מתקמצן כך פתאום? תמה הזקן, ושמע שהיהלומן השאפתני של "טורבו" בונה על ספונסר נדיב כלשהו, ולכן החליט לוותר על השתתפותו במרוץ הבלגי היוקרתי אם לא יקבל תמיכה כספית הגונה, כולל עלות הטיסה, מלון בספא וכו'.

– "פניתם לאלה שמפרסמים ב'טורבו'?" שאל הקשיש המתחיל. "מה עם יבואן ב-מ-וו? מה עם יבואן מצברי וולטה? חברות הדלק? חברות השמנים? חברות ההשכרה?"

– "גורנישט", ענה העורך. "ניסינו את כל הקשרים, לשווא. איש לא מעוניין להשקיע בנסיעה של פרדי".

– "יש לי הצעה איך להעלות את פרדי על מסלול פרנקורשאמפס", אמרתי, והעליתי את הרעיון הכי מטופש שלי, שלצערי זכה להתממש.

הפרסומת הסמויה הראשונה בארץ

"אנו צריכים להסביר לספונסרים שהשמות שלהם יודבקו על הב-מ-וו של פרדי ויסתובבו על המסלול. אלא שזו רק ההתחלה: הגימיק הפרסומי הזה יהיה אדיר באמת אם נעשה סרט על התחרות, שתככב בו הב-מ-וו של פרדי המקושטת בפרסומים מארץ הקודש. את הסרט הזה נשדר בטלוויזיה הישראלית", נעצתי את הדובדבן האחרון.

"מה, אתה תשכנע את מנהל הספורט ברוממה, יואש אלרואי?", נשאלתי, והסברתי את הרציונל של הרעיון: אנו, כלומר אני, נצלם את התחרות, נקליט סאונד, נביים ונערוך את הסרט – מה שניתן לביצוע, כי במקרה יש ברשותי מסרטת 16 מ"מ סוּפֶּר הכי טובה שקיימת, Aaton הצרפתית בגרסה יקרה, כולל בקרת וידיאו, ועוד מכשיר הקלטה מקצועי, נאגְרָה. יש לי גם חומר גלם לכמה שעות צילום, ציינתי.

ודאי שחבורת "טורבו" קפצה על המציאה.

אינספקטור פרדי

לקחנו את כל 50 הקילו של הציוד וטסנו לספא. "גייסתם מספיק ספונסרים?", שאלתי, וענו לי שגייסו מספיק כדי להזמין מלון, לשלם למארגנים ולשכור אוטו.

כבר בהגיענו אל בירת המרוצים הבלגית התביישתי בתגובותיו של הנהג העברי. זה קרה כאשר מר Hartge, הבעלים של סדנת השיפורים, הכיר לנו את שני השותפים שהוא הכין לפרדי, שהיו אמורים להחליף אותו במשמרות הנהיגה. אחד מהם היה בלגי מבוגר, שנראה יותר כמו איש עסקים בגיל העמידה מאשר נהג מרוצים. הוא הגיע עם אשתו, גם היא מבוגרת, ועם כלב קטן על רצועה. את השותף השני, הצעיר, ראינו ישן על הרצפה בפינת החדר.

"מה זה הזרוק הזה?", שאל פרדי בצליל דק של זלזול.

"זה השותף השני שלך להגה", הסביר לו מר הארטגה.

"מי משלם עליו?", המשיך פרדי בחקירה, ושמע מהארטגה שהוא שילם על נהג זה, שתפקידו יהיה לבצע זמן הקפה מהיר כדי לזכות ב"פול פוזישן" (התחרות המקדימה על עמדת זינוק מובילה).

"מי הוא בכלל?", המשיך פרדי בשלו, ונענה שמדובר בנהג מרוצים צ'כי בשם ווייטֶץ'. רגע אחר כך הייתה לי הזדמנות להכירו.

"היהודי שלך יודע לנהוג?", שאל אותי הצ'כי ברוסית.

"ועוד איך", הבטחתי, "תראה מחר".

גדלתי בעולם מושך: לצערי, לא נשאר ברשותי עותק של סרטי מלפני 32 שנים על מרוץ 24 השעות בספא. וחבל, כי הייתי מצרף אותו לסרטיי הקצרים "בית העלמין רמו", "ולס לבן", "קראקסה" (תאונה) ואחרים, הנמצאים ביוטיוב. הפעם, כדוגמה מה מסוגל לעשות לבדו במאי/צלם/מקליט אשר אחוז בטירוף עבודה.

בפרספקטיבת השנים שעברו, ועל סמך ניסיוני הצנוע בתחום הייצור, נשאר לי רק להוסיף שהמעבר מצילום אנלוגי לצילום דיגיטלי גרם נזק בלתי הפיך לאמנות הקולנוע. מסרטות דיגיטליות משוכללות אינן מסוגלות לצלם תמונות נשמה. החדוּת האלקטרונית הברברית הרסה ללא רחמים את האווירה הקולנועית האמיתית, זו המושכת אליה באלפי יצירות שצולמו על צלולואיד – מהמערבונים הקלאסיים מתוצרת ארה"ב, דרך הנאו-ריאליזם האיטלקי, ועד פליני שהמשיך אותו.

הדיגיטליות ניצחה את הקלאסיקה, בדיוק כמו שהטכנולוגיה המודרנית הפכה את המכונית למחשב על גלגלים, וכך הצליחה לגרש מעולם הרכב את כל מה שהצלחנו להתרגל אליו במשך חיינו ולאהוב.

אני חושב על חידושים ומהפכות אלו, השופכים את הילד עם מי האמבטיה, כאשר אני מטפל בבנותיי האיטלקיות (2), היפניות (2) ובבווארית (1), אשר למזלן לא נוגעו באלקטרוניקה למעט תחום ההצתה – וגם כאשר אני ממלא בבית את הבטריות של מסרטת ה-Aaton 16 מ"מ שלי ושל מכשיר ההקלטה נאגְרָה, כדי לשכנע את בני שיצלם בהם את סרטיו.

שאון מסביב לשעון

ואכן, למחרת עשה ווייטֶץ' במוקדמות בדיוק את מה שמר הארטגה ביקש, כלומר רשם זמן הקפה שהוא בין הטובים ביותר מבין 40 המכוניות שזינקו לתחרות. וכאשר החל המרוץ, התגלה שהנהג המבוגר, הנראה דהוי גם בסרבל של "ספארקו", קבע זמנים זהים לאלו של פרדי, שהתהלך בחשיבות עצמית אך הנפיק תוצאות בינוניות. למעשה, רק הסיבובים שביצע ווייטֶץ' הצליחו להציל מבושה את הב-מ-וו "שלנו", שקושטה כמתוכנן בפרסומים עבריים.

וזה בעצם לא היה חשוב, כי ב-מ-וו זו התקלקלה ממילא ויצאה מהמשחק, שבו הובילה וניצחה נבחרת של יגואר.

ובמשך כל אותן 24 שעות שבהן המנועים רעמו ללא הפסק, שכבתי על האספלט הסואן או רצתי עם מסרטת ה-Aaton על הכתף, ולמחרת התחרות, במקום לצנוח למיטה, עוד ראיינתי את פרדי, שישב מול העדשה מדושן סיפוק עצמי.

צלם, עורך ומפיק: אני

חזרנו ארצה. אשתי, שהייתה עורכת סרטים, עזרה לי לגמור את הסרט, שאת חומריו פיתחנו עוד במעבדה בלגית מעולה, ואני עוד שילמתי 300 דולר מכיסי לטיפול במסרטה, שהחליפה אינספור דקות של חומר הצילום "רוורסל 16 מ"מ" של קודאק.

מנהל הספורט יואש אלרואי התפעל מסרטי, שאורכו מעל חצי שעה, ושידר אותו ב"מבט ספורט". בעקבות השידור פרסם "טורבו" (שעבדתי בו אז רק ככותב אורח) מחמאות על עבודתי.

הסיפור נגמר כמעט. אך לא.

אכלו לבד את העוגה

תשאלו: אז מה היה מטופש כל כך ברעיוני? ובכן, שמעו.

הנהלת הטלוויזיה התפוצצה מכעס על הפרסום העברי שהתנוסס על מכונית המרוצים של פרדי, ורשמה נזיפה בתיק האישי שלי. "אנחנו יודעים כמה כסף קיבלתם על הפרסום הזה, שעוד שודר בפריים טיים", גערו בי מנהלי רוממה.

כאשר הסברתי שקיבלנו סכום צנוע, המכסה רק את הטיסה לספא ואת הלינה בה, צחקו מנהלי התחנה. "בדקנו את תעריף הפרסום עם כל הספונסרים שלכם. אנחנו יודעים באיזה סכום שמן מדובר".

כך התגלה לי שהצמד-חמד מ"טורבו" חילקו בינם לבין עצמם את הסכום הרציני, שעליו לא ידעתי, שהם קיבלו תמורת הפרסום היוקרתי בטלוויזיה, בעוד שאני הייתי היחיד שעבד בפרויקט בהתנדבות, ועוד שילם מכיסו.

זו הסיבה שהפסקתי לדבר עם האיש, ונשארתי ב"טורבו" כאשר הוא עזב את הירחון ופתח את מגזין "אוטו" המתחרה.

פחדתי ש"טורבו" ייסגר בגלל הליכתו, ולכן הסכמתי להצעתו של בני ברונר להתמנות כעורך הירחון. כל מה שקרה אחר כך, זה סתם היסטוריה.

הנפילה הכי נפילית

אך נפילה שכאבה לזקן הרבה יותר קפצה עליו לאחר שכתב את הנובלה והתסריט "שועל הכסף של פליציה ט'" – יצירה שהקשיש רואה בה חובה כלפי משפחתו שנמחקה בשואה, וגם כלפי אחותו אירנה, שלא הספיקה לראות את הסרט על חיינו בגטו אפילו בגרסת הבמאי, שערכנו מאוחר מדי.

גרסה זו, שעה וחצי אורכה, נערכה מחומרי עבודה, כלומר מצלילים שהוקלטו במיקרופון הפשוט של המסרטה, ומתמונות של המוניטור, שאיכות הצבעים שלהן, החדוּת, הקונטרסט והרזולוזיה היא לא עילאית. כל הפרטים הטכניים המוקפדים שנדרשים על ידי המסך הגדול נשארו בהקלטות המקוריות של "שועל הכסף", המוחזקות עד ימינו על ידי המפיק, כלומר נמצאות בשבי.

קיבלתי אתונות, מצאתי מלוכה

אלא שלאחר העריכה התגלה שגרסת במאי פיראטית זו, ה"תפורה" כאמור מחומרי גלם נחותים יחסית, דווקא עובדת לא רע. כי התברר שבכוח הפרדוקס, הפגיעה באסתטיקה המקובלת במסכי הקולנוע דווקא תורמת לא מעט לכוח השכנוע של הסרט. רצף הוויתורים-מאונס על אסתטיקה מלאכותית נוסֵך בשחזור הזיכרונות איזו אווירה של אותנטיות דוקומנטרית. כאילו פחות זוֹהַר קולנועי מחזק דווקא את הסיפור.

בכל אופן, בדירת הגג של בני, שערך את גרסת הבמאי המספרת על שועל הכסף, אשר שייך לסבתא שלו פליציה ט' ונסגר איתה בגטו – הפתיעה אותנו ההוכחה שלאמנות יש חוקים משלה.

למרוד ולהפוך למָרוּד?

כל החבילה הזו, כמו גם הפרטים על מימון סרטי, שהספונסר שלו הוא המכון הממלכתי הפולני לאמנות הסרטים, שהנהלתו הקודמת הוקסמה דייה מהתסריט שנשלח אליה כדי להתעלם מהעובדה שהבמאי הוא תושב ישראל – סופרו כבר בווידויים שוצפים של הקשיש.

סופר כבר די והותר גם על צילומי הסרט בחוף פרישמן בתל-אביב ובפולין, ועל התרומה האדירה של השחקנים, יבגניה דודינה, אולק מינצר וים ברוסילובסקי. אפשר רק להוסיף שנכון לעכשיו, פרשת "שועל הכסף" עדיין מתרוצצת בגלגלי השיניים של מכונת הבירוקרטיה.

זו כבר שנה רביעית שהסרט טובע במצולות הכלכלה הפולנית, ולכוד בין סעיפי החוק המקומיים הנוגעים לזכויות הבמאי מול זכויות המפיק.

אם משהו לא יתחיל לזוז בקרוב, ייתכן שהקשיש ייאלץ לצפצף קונספטואלית וקונצרטואלית על זכויות המפיק הרמאי, שהצליח כבר להפסיד בשני בתי משפט, בלודז' ובוורשה, ונדרש להחזיר למכון את כל המיליונים שבזבז – ויארגן הקרנה של גרסת הבמאי לקוראי מדור זה, כפי שהובטח כאן כבר לא אחת.

מעשה זה תלוי בחוות דעת ברורה יותר של עורך דין מזו שקיבלתי, שתשכנע אותי כי הקרנה כזו לא תוביל את המפיק לצעד נקמה משפטי נגדי. נקמה זו עשויה להתגלגל לנפילה כואבת, שלא תאפשר אפילו להתגאות בה.

טיפ טיפה: לאמביציוזים בלבד

מישהו שתל מאחורי גבי בבלוג שלנו "מכונית הנפש" תמונה של טויוטה GT86, וכתב תחתיה את ההצעה הבאה:

"מדי פעם, חלק מהמבקרים שלך יראו כאן פרסומת. אפשר להסתיר פרסומות אלה לחלוטין על ידי שדרוג לאחת מהתוכניות בתשלום שלנו" (וכאן מופיעים שני כפתורים לבחירה: "להסתיר הודעה זו" ו"זה הזמן לשדרג").

טויוטה GT86

תודה ידידי, אשר מציע לנו להגן על הבלוג שאנו עורכים ב-wordpress מפני פלישה של פרסומים פיראטיים. יפה מצדך להפגין מעורבות כזו במאמצינו. כי אחרי שאנו, הקשיש המורשה, למדנו מעמוד הסטטיסטיקה ש-13 מקוראי הבלוג היו מעוניינים לקרוא על טויוטה GT86 זו שנידבת לנו, ומצאו רק תצלום – החלטנו להוסיף לתמונה כמה מילים חמות לגבי טויוטה זו. באותה הזדמנות נביא כאן סקופ הקשור בה, המיועד לחסידי GT86 המאושרים וגם לאלה שזוממים להביאה הביתה.

והנה הסקופ: היבואן הפולני של דגמי טויוטה ("דילר", בשפת הלועזיטים) פתח סדנה שמתמחית בשיפור מנוע הבוקסר 2 ליטרים מתוצרת סובארו שמותקן בטויוטה GT86. באמצעות מגדש טורבו, מעצימה הסדנה את 200 כוחות הסוס המקוריים ל-240 כ"ס ב"גרסת כביש", וזאת תמורת 21 אלף שקלים. העצמה ל-280 כ"ס בגרסת כביש/מרוצי מסלול תעלה 28 אלף שקלים. לתוספות הרגילות המלוות את מערכת הטורבו אפשר לצרף, תמורת כמה וכמה רבבות שקלים, מצמד מחוזק, חישוקי 19 אינץ' וקפיצי Eibach.

למען ההגינות יש לציין שטויוטה GT86, כמו גם אחותה BRZ מבית סובארו, הן זוג מכוניות מעולות גם בלי שיפור בנוסח טורבו. כי 200 כוחות הסוס המקוריים לבדם מאפשרים לחגוג על אחיזת כביש מצוינת, שהיא תוצאה של תכנון שלדה ממוחשב ושל הפחתת משקל. זאת לצד היגוי מעולה, אווירה ספורטיבית בקוקפיט וניהוג הכיפי.

גרסת הטורבו תתאים לנהגים אמביציוזיים, המעוניינים להעמיד בַּמָקוֹם בעלי האצ'בקים חוצפנים בנוסח פולו GT או מיני קוּפֶּר.

אגב, לא בדקתי, אך יש להניח שבאותה סדנה, השוכנת באזור התעשייה מארקי בפרברי ורשה, ניתן להזמין אותו טיפול האדרה גם לסובארו BRZ.

שואלים את אדוארד

יאיר שרמן: ברשותי מרצדס ויטו חדשה מודל 2016, הדגם הוא cdi 114 תיבה אוטומטית. הרכב עומד כעת על 136 כ"ס, ובהתחשב במשקלו הרב (למעלה מ-2 טון) אני חש שהוא די חלש.
ברצוני לקבל חוות דעת על עדכון תוכנה שמעלה את ההספק ל-190 כ"ס.

תשובה: באופן עקרוני, שדרוג כוח המנוע במרצדס שלך, ובמיוחד שינוי במומנט, הוא רעיון טוב. אלא שצריך להתייחס בזהירות לעדכון של תוכנת מחשב הרכב. בין השאר, יש לברר אם הקפצה רצינית של ההספק שתבוצע במוסך לא תפגע באמינות המנוע ובצריכת הדלק – מה שיהפוך את השדרוג לבלתי כדאי. אם אתה מכיר מישהו שעשה העצמת כוח כזו, כדאי לברר איתו כיצד היא השפיעה על פרמטרים אלו. כדאי גם לוודא שהשינוי המתוכנן לא יפגע באחריות שהעניק היבואן, אם זו בתוקף עדיין.

אגב, עדכון תוכנת המחשב משדרג בדרך כלל את כוח המנוע באחוזים מעטים בלבד, כך שהצעה של המשדרג – המבטיח לך להגביר את כוח המנוע בעשרות אחוזים מבלי לחולל את השינויים המכניים הנדרשים לצורך כך – בהחלט מעוררת סימני שאלה.

גל גולדברג: בבעלותי הונדה סיוויק היברידית שנת 2011. לרכב יש בעיה במשאבת הבלם הקדמית (אני מצרף את המק"ט) וצריך להחליף אותה. הבעיה היא שהמוסך שבו אני מטפל ברכב לא הצליח למצוא משאבה משומשת, אלא רק חדשה במחיר יקר.

האם תוכל לעזור במציאת משאבה משומשת כזו במחיר סביר?

תשובה: ההצלה נקראת "שולמן הבלם" מתל-אביב, מומחה לשיפוץ כל משאבות הבלמים.

אגב, לפעמים מאשימים את משאבות הבלמים כשהבעיה היא למעשה תפקוד משובש, בגלל קורוזיה, של אחת הבוכנות הלוחצות את הדיסקיות אל צלחת הבלמים.

לילי הבר: ההיסטוריוגרפיה של השואה מרבה להתרכז ביהודים כקורבנות של המשטר הגרמני הנאצי ועוזרים, אך עלינו לדעת כי לצד הטרגדיה האיומה, יהודים רבים פעלו נגד הגורל שייעדו להם הנאצים. מאות אלפים לחמו בצבאות הברית ובשורות הפרטיזנים, מרדו בגטאות והתקוממו במחנות ההשמדה.

אחת התופעות הבולטות של הגבורה היהודית בשואה היא של יהודים שהצילו יהודים אחרים תוך סיכון עצמי. אלפי יהודים פעלו בדרכים מחתרתיות שונות כדי להציל את בני עמם, אך עד ימינו סיפוריהם המאלפים באותם שנות אימה וסכנה לא זכו לתהודה ציבורית נאותה. לפני כ-15 שנה הוקמה ועדת פעולה להכרה בגבורתם של יהודים שהצילו את בני עמם, ויחד עם המרכז העולמי של 'בני ברית' אנו פועלים למתן 'אות המציל היהודי' לאותם גיבורים.

ערב יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, אנו מבקשים לתקן את 'חוק זיכרון השואה והגבורה יד ושם' באופן שיכיר בגבורתם של היהודים, ולשם כך אנו פונים אליכם בבקשה שתחתמו על העצומה שבקישור

http://www.atzuma.co.il/jrj.

להערכתנו, תמיכה ציבורית רחבה תסייע להעברת התיקון לחוק בכנסת ישראל. נא לשתף את המייל ברשימות התפוצה שלכם.