המדריך למתחילים
הגיע הזמן להציג כמה מסקנות שהקשיש אנוכי אסף במשך ניסיונותיו הנמרצים במרחבי האמנות, הכתיבה, בימוי הסרטים, אחזקת הרכב ונהיגת המרוצים
בניגוד למה שהתרגלנו לחשוב אחרי הגן, הבגרות, הצבא, האוניברסיטה והנישואים, קיים קשר הדוק בין כל העיסוקים הנ"ל. "קשר סיבתי, מגמתי ורלוונטי", טוען בעקשנות הזקן, הנגרר כהוגן על ידי כוח האינטואיציה, אשר טווה קשרים בין תחומי האמנות שהזכרנו ובין נהיגה ואחזקת רכב.
הזקן תפס זאת רק לאחר שעבר את רוב חייו ועוד קצת, בערוב דרכו, כאשר המכשפה הקרויה "אינטואיציה אנושית" שכנעה אותו בעומק תובנותיה, ואנוכי הבין שרק כוחותיה של אינטואיציה זו, המגיעים מהקרביים בגופו של מחפש התשובה או החיזוק, מסוגלים להציל אותו ברגע הצורך.
ואם כך, אז אין ספק שברגעים הקריטיים מוטב ללכת על דמיון פרוע, ולהתעלם מהחלטות סטנדרטיות שמציע השכל.
חשק מהפנט
מִכול החשקים האישיים שמתניעים עדיין את נפשו של הנוכחי המזדקן, אותו "קשיש מורשה" esq (אדון, מר) – הכינוי שבחרה עורכת המדור חגית כ' והזקן אימץ לעצמו בהתלהבות – מהבהבת עדיין בשמחה השאיפה, המהפנטת את הזקן החוצפן, להצטרף לחבורת הגיבורים בספר השיאים של גינס בעזרתה של Hungry Heidi, כלומר ב-מ-וו Z3M קופה שלו.
כן! המורשה הכפייתי זומם להיכנס לפנתיאון של גינס כ"דמות זרה מארץ הקודש שאינה דוברת גרמנית, אשר למרות גילה המופלג הקיפה את מסלול נורבורגרינג בקצת פחות מ-9 דקות".
משימת התאבדות להמונים
כדי להשיג את היעד המבוקש, האתגרי לגביו, בילה הזקן ימים מול מק-בוק Pro 17 הוותיק, עד כי בן apple המסכן התחמם ומת בגלל הסרטונים שמגיש יוטיוב, אשר בעזרתם ניסה המורשה לזהות מקומות מסוכנים בתוואי של נורבורגרינג – אותן מלכודות שהוסתרו היטב על ידי יוצרי המסלול, ובגללן מאבדים את רכבם נהגים רבים שהם שאפתניים דיים כדי לא להסתפק בטעימה בלבד של האתר המפורסם אלא לנסות להבריק בו.
והם מנסים לשווא, רובם ככולם, כי מבחן גרמני זה אינו קל לגבי מתחילים, חובבי מתח מתוסכלים שהמסלול מחזיר אותם למציאות בששון-לאיד.
אימונים לקראת הגרדום
הזקן לא מסתפק בסרטונים המלשינים על מלכודות אלו, ומבלה שפע של שעות בסימולטור כדי למנוע אפשרות שהוא יחזק במו גופו את רשימת אלה שהתרסקו כבר על הגדר, ועוד שילמו לבעלי המסלול על הנזקים שגרמו לו ולציוד בו.
אין למורשה ספק שגם הוא מנופח באמביציה חולנית לא פחות מאשר קופצים אחרים הבוחרים מרצונם החופשי בעלייה לגרדום, קונים תלושים להקפות מסלול המזכירים לוותיקי ארצנו את תקופת הצנע, ומזנקים ברכבם.
"את מסלול הוקנהיים, אשר אף הוא ממוקם ברייך הרביעי, הכרתי ללא עזרת סרטונים כי יוטיוב עוד לא היה קיים, וגם בלי שום סימולטור", נזכר הזקן, אלא שמיד צצו שתי עובדות פרוזאיות שקלקלו את ניסיונו להמעיט בקושי של נורבורגרינג. הן הזכירו לזקן שבתקופה הטרום-אינטרנטית הקשיש הנוכחי היה צעיר יותר מכעת, ושמסלול הוקנהיים אינו משוכה גבוהה כל כך, אלא מבחן ידידותי למדי בשביל חובבני נהיגת מרוצים אמביציוזיים המאמינים בנהיגתם.
כך שאין להשוות את מסלול הוקנהיים הקצר והחביב כלפי מתחילים לנורבורגרינג, הארוך ממנו פי חמישה ומפחיד במבחר סיבובים המפתיעים בזוויות משתנות, אשר מתַפקדים כמלכודות עכברים.
אותו מוח מרושע?
בנורבורגרינג מרגישים, מגלה הזקן, שמסלול זה תוכנן על ידי אותו מוח גרמני שתכנן גם את מלחמת העולם השנייה, את רצח העמים ואת השואה. רק בגלל זה כדאי לשלוט עליו.
צייר לי מציאות
"למד אותי", מבקש הקשיש את הסימולטור, בעל הגה מצופה עור ושלוש דוושות, כמו שהילדה הרעבה באגדה של הנס כריסטיאן אנדרסן פנתה לשולחן קטן בחדרה בבקשה "ערוך את עצמך". אלא שהסימולטור יודע לשקר, כך שאין להאמין לו. נכתוב על כך בקרוב.
מבט שני הוא רנטגן
המטרה הנוספת של הזקן קשורה בסרטו "שועל הכסף של פליציה ט'", ובמיוחד בגרסת הבמאי, שהוא ובנו ערכו בביתם לפני שנתיים וחצי.
כפי שסופר כאן רבות, המורשה הזָהיר שמע בעצתם של עורכי דין, ועדיין לא הקרין בפני איש את הסרט, שאורכו שעה וחצי, כדי לא להפר את זכויות המפיק הרמאי מלודז'. שהרי הקרנה של גרסת הבמאי בציבור הייתה עשויה לאפשר למפיק מנוול זה לתבוע צדק בבתי משפט. אמנם זוהי אותה במה שהוא הפסיד עליה פעם אחר פעם, אלא שאין לו כסף להחזיר לספונסר, "המכון הממלכתי הפולני לסרטי איכות", כפי שהשופטים ציוו עליו.
והנה קרה שבזמן צפייה עצמית (המותרת עדיין) בגרסת הבמאי של סִרטו, הבין הזקן שהוא מביט בתמונה הקולנועית של חיי משפחתו וחייו שלו בגטו כפי שהוא מביט במסך הסימולטור העוקב אחר ההפתעות המרות במסלול נורבורגרינג, פרק אחר פרק, סיבוב אחר סיבוב.
וכך, במבט השני על הסרט, הביקורתי עד דק, שמע הזקן את קולה של האינטואיציה, הלוחשת לאוזניו שאין מנוס אלא לפתוח מחדש את תיק העריכה, שהוא חשב כי נסגר, וללכת איתה רחוק יותר.
סוף סוף עוזר לעצמי
בצעירותו של הזקן היו אומרים עליו שהוא יודע לתקן את העריכה בסרטים של אחרים – כלומר להתאים להם מוזיקה, לשנות את סדר התמונות, להמציא חיבורים חדשים ביניהן וכו'. לא פעם קולגות במאים ביקשו מהטרום-קשיש עזרה כאשר הגיעו לסמטה ללא מוצא, והוא התגייס למען סרטם.
והנה כעת, בזכות השנתיים שעברו מאז עריכתה של גרסת הבמאי של "שועל הכסף", קרה שאנוכי הביט בסרטו מרחוק, כאילו לא היה שלו, וכך, בכוחו של מבט צונן זה, זיהה את רוב המקומות שבהם המתח בסרטו יורד בגלל הקסם המתעתע של הזיכרונות.
כי העריכה הסטנדרטית, המשרתת את התסריט שכתב הזקן ואת המוזיקה של המלחין הגאוני כריסטופר קומדה, פספסה את השטח המת שקיים בין הדמיון המתגלגל על המסך ובין הריצה של הזיכרונות האמיתיים – כפי שבאימונים לקראת מסלול נורבורגרינג מפספס הסימולטור הסטנדרטי פרטים מכריעים, וגורם לנהג אופוריה ותחושת "וואלה, הולך לנו!", אשר מובילות להתרסקות ולהריסת גדר הבטיחות, כי אנו, חובבי נהיגת המרוצים, מבינים מאוחר מדי שמכשיר התרגול הוא פדגוג קטן מאוד, שאינו פועל בכוח האינטואיציה.
הזקן מתקשר לבנו
– "אני בא", הודיע המורשה לבנו היקר, "תכין לי מזג אוויר מתאים, ותשמור בשבילי איזה שבוע עבודה על השינויים שאני רוצה לעשות בעריכה, כי אתמול בערב צלצלה אליי המוזה והמליצה על ביצוע שינויים אלה".
– "חשבתי", ענה הבן לזקן, "שאתה עוזב את ענייניך הקולנועיים, ומגיע לגולה כדי להכין את היידי שלך לנהיגה על מסלול נורבורגרינג. חשבתי שתחליף לה בולמים, צמיגים וקפיצים, ושתתקין בה קשת בטיחות כמו ב-Z3M קופה ההיא שהקיפה את נורבורגרינג ב-7.95 דקות, בסרטון שמצאנו ביוטיוב! השחורה הזו של הבריטים הקיפה את נורבורגרינג בדקה פחות ממה שאתה חולם…", עקץ אותי החוצפן חסר הרחמים.
כך קורה, ידידיי, כשלא מפקחים מקרוב על חינוך ילדינו.
נוסעים סמויים באונייה
"תן לי דוגמה לשינוי שאתה עומד לעשות בסרט", ביקש הבן העורך, והזקן הודה שהוא עומד לערוך מחדש גם את הקטע ההוא שמרגש אותו עד היום, שבו אבא מספר לילדיו הסגורים איתו בגטו – כלומר לנוכחי ולאחותו אירנה – על הנוסע המפליג באונייה עם כלבו.
"הייתי רוצה להוסיף לקטע זה את המידע", גילה הזקן, "שהנוסע הוא למעשה יהודי בודד המפליג לפלשתינה. אנסה גם להוסיף תמונות דוקומנטריות מתקופת המנדט הבריטי, שבהן אשתול את נוכחותם של הילדים המביטים מקרוב על המשך הסיפור, כאילו לא היו נמצאים בדירתם בגטו אלא על סיפון אונייה זו, וממנו הם עוקבים מקרוב אחר הדרמה המתרחשת".
בקרת איכות משולשת
עריכה של סרט בודקים הדבקה אחר הדבקה, שוט אחר שוט – כפי שעל מסלול מרוצים, המתוכנן כדי להיות עוין, בודקים כל ישורת (מה היא מסתירה אחריה) ושואלים כל סיבוב אם הוא מאפשר להישאר בו בהילוך שלישי ובדוושת דלק לחוצה עד הרצפה.
באופן דומה בודקים גם את הציורים של הזקן, שהוא מתכוון לסדר להם תערוכה בתל-אביב: בונים סטודיו עץ כדי להיווכח איך הם נראים אחרי עזיבתם למשך חורף, ואז מוכרחים להחליט אילו מהם לקחת ארצה ואילו עדיף לשכוח או לתקן.
ומבהיר הזקן כי אף שהסרט והציורים קודמים לכול, הוא לא שכח את נורבורגרינג, ו-Hungry Heidi שלו אכן עומדת להצטייד בסתיו הקרוב בשלדת KW קשוחה ונמוכה, בבולמי בילשטיין B8 ובצמיגי מישלין פיילוט ספורט cup2, חצי סליקס כמו R888 של טויו, שאותם לובשת כבר אחותה של היידי, הונדה CRX. בנוסף על כך, היידי השמנמונת החביבה תיאלץ לרדת קצת במשקלה.
להרכין או להקרין?
אלא שעם כל הכבוד להופעה של פרויליין היידי על מסלול נורבורגרינג, אין לזקן ברירה אלא לקחת פסק זמן לפני כל החיזוקים הנדרשים בבווארית – כדי להתיישב על הסרט, לשנות קצת פה ושם, ואז להקרין בכל זאת את גרסת הבמאי 2, בבית העיתונאים ע"ש סוקולוב או בסינמטק.
כי האינטואיציה של המורשה אינה מסכימה עם עורכי הדין, המבקשים שהזקן ירכין את עצמו ויימנע מהקרנה, עד סוף ימיו אולי. האינטואיציה אומרת את ההפך: לטענתה, אם יהיו מלחמות, או לחלופין, כמו שמציעים המפיק הישראלי מרק רוזנבאום והקוראת היקרה רחל טסה, יסוכם איזה הסדר עם המפיק הפושע, השומר על זכויותיו ומחזיק בשבי את חומרי ההקלטה המקוריים של הסרט – אז שיהיה מה שיהיה. לעזאזל עם הזהירות המוגזמת, שאינה מסָפקת תשובה מסקרנת אם הגרסה הערוכה מחדש של "שועל הכסף" תנחל הצלחה או כישלון.
תיק מס' 38 980 36: היו שנים ששעשע אותי לערוך רשימה של מכוניות מבחן אשר כתבי הרכב פגעו בהן על כבישי הארץ ואף חיסלו אותן כליל. גיליתי אז שההתרסקויות הן פועל יוצא של רשלנות פושעת מצד ה"בוחנים" או של חוסר ידע שלהם בנהיגה. הופתעתי מכך שהיבואנים התייחסו בסלחנות לפגיעות בסחורתם, עד שהבנתי שהעניין משחק לטובתם. שהרי אחרי כל תאונה מביכה במכונית מבחן, הכתב שעשה אותה ניסה לפצות את ברוני הייבוא ויחצ"ניהם בכתיבה נלהבת על הפירמה – וכך למעשה הפכו לא מעט מהכותבים בענף לכתבי חצר פעילים ומנוסים.
נזכרתי כעת בתחקיר ישן זה שעשיתי בגלל מותה של גולף GTI R חדשה, שנפלה קורבן לכתב שאינו מיומן דיו כדי לפקח על 300 הסוסים של R הגזעית. האפשרות ההיפותטית שה"בוחן" השאיר ברמת-גן את זוג האופניים שעליהם הוא הגיע לאולם התצוגה – הייתה אמורה להדליק בפירמה נורה אדומה, אך ספק אם אנשי צ'מפיון מוטורס התעניינו בכלל בכישורי הנהיגה של האיש שרצח להם את GTI הנפלאה.
נראה לקשיש שמחסל ה- Rלא קרא במדורנו ש-4X4 דורשת זהירות יתרה, משום שהיא אינה מסמנת לאוחז בהגה שבכוונתה להחליק כפי שמזהירות את הנהג מכוניות "נורמליות".
למטה: עדיין בידיים טובות. גולף GTI R בעלת מספר רישוי 38 980 36 באחד המבחנים, ימים ספורים לפני ריסוקה
טיפ טיפה: קטינות מנוצלות ומטושטשות
בכפוף להסכם הג'נטלמני שבין כתבים ויבואני רכב עבריים, מכוניות הנמסרות למבחני דרכים מתפרסמות במדיה עם לוחיות רישוי המטושטשות באמצעות מחשב. מכוניות תמימות אלה, ביניהן גם מומלצות ואכן טובות כפי שנכתב עליהן בדו"ח המבחן – זוכות באנונימיות כמו קטינים שפניהם טושטשו לפי חוק, וכמו אנסים, גנבים, מושחתים ואנשי עולם תחתון לפני העמדתם לדין.
מה הסיבה העומדת מאחורי הקלעים של הטשטוש שעובר המספר המופיע על לוחיות הרישוי במכוניות מבחן? האם יש אמת בחשד של הקשיש המורשה, הסבור כי לפי אותו הסכם סודי שהזכרנו, הגרפיקאים מטשטשים את מספר הרישוי כדי להסתיר את העובדה החשוכה שמכונית מסוימת רשמה קילומטרים במבחנים, עברה מכתב לכתב ואולי גם נסעה בשטח לא מתאים לה, התקלקלה ותוקנה? כל התלאות הללו שעברה מכונית המבחן המסכנה הן שטויות, שהרי אחרי רחיצה, פוליש וטיפול זהיר במד הקילומטרים, שבתקופה האלקטרונית אינו משאיר עקבות – אותה מכונית מבחן משופשפת תימכר כ"יד ראשונה" נוצצת ומצופה בניילונים, מריחה טוב, ומתגאה באפס קילומטרים. ממש בתולה.
אם קיימת סיבה אחרת לטשטוש המספר בלוחיות רישוי של מכוניות מבחן המופיעות בידיעות, ב-ynet, בוואלה ובכל מדור או אתר רכב אחרים – נשמח להתנצל על ההשערה שהעלינו כאן, נפסיק לחשוד בקיומו של monkey business, ונפרסם כל הסבר, בלתי הגיוני ככל שיהיה.
שואלים את אדוארד
מהיר ועצבני: גם קומבינת מובילאיי והיבואנים ושות' בארץ ישראל היא אירוע טרור, כי:
- לוקחים מכונית חדשה, "מפשיטים" ממנה את כל אבזור הבטיחות הפאסיבי והאקטיבי, את המולטימדיה המקורית וציוד עזר מקורי (כמו חיישני רוורס) של יצרן המכונית, ציוד שמוטמע היטב ומורכב באופן מקצועי בשלב הייצור וההרכבה של המכונית על פס הייצור.
2. ואז "מלבישים" את המכונית החדשה בקומבינת גימיק של מובילאיי/שעשוע/יבואנים ששותפים במובילאיי, ומלבישים מולטימדיה סינית מפינת הזול – והכול מורכב בפלייר פטנט, איזולירבנד ואזיקונים, עם הרבה חפירה וחאפריוּת ונזק למכונית החדשה שרכשתם במיטב כספכם, שגם עלתה לכם פי שניים יותר מאשר בחו"ל. ונזכיר כי החצי מחיר בחו"ל כולל את כל האבזור, שכולו אוריגינלי, מוטמע ומורכב בידי יצרן המכונית על פס הייצור בארץ הייצור.
3. רוכשי מכוניות חדשות בישראל, עובדים עליכם בעיניים.
עזריאל למברגר: מה דעתך על טויוטה קורולה רובוטית? יש לי הצעה מעניינת (קילומטראז' נמוך, יד ראשונה) של רכב כזה משנת 2009 או 2010.(הבנתי שעם רובוטית 2008 לא כדאי להתעסק).
או שכדאי ללכת על האוטומט ה"סטנדרטי"?
תשובה: החיסכון בדלק ברמה של גיר ידני, כמו גם אמינותו של הגיר הרובוטי, תומכים בהצעה זו.
אם כי הגיר הרובוטי אינו אופציה לבעלי טויוטות שהתרגלו להחלפה חלקה של הילוכים בגירים פלנטריים – אשר מבזבזים אמנם דלק ופוגעים בביצועים אך בתמורה מפנקים את הנהג והנוסעים. נכון שקיימות שיטות לריכוך מסוים של ההחלפות הברוטליות המאפיינות את תיבת ההילוכים הרובוטית, אך אפילו דוקטורט בתחום השימוש העדין בדוושת הדלק אינו יכול "לגהץ" את החלפות אלה.
בכל אופן, מומלץ לערוך נסיעת מבחן בקורולה בעלת גיר רובוטי, כדי לבדוק אם נישואים עם גיר זה אכן פוגעים אנושות בנוחות הנסיעה, או שהם נוסכים הרגשה ספורטיבית דווקא, שקל להתרגל אליה.
משה קליין: ברשותי אופל קורסה אוטומטית מודל 2013 שעשתה 95 אלף ק"מ. לאחר שראיתי כמה אזכורים ב"שואלים את אדוארד" לגבי החלפת שמן גיר אצל המומחים לכך, שאלתי את מרכז השירות המורשה של היבואן מתי צריך להחליף שמן גיר באופל אוטומטית זו.
נעניתי בכך שאין הוראה או המלצה של היצרן להחליף שמן גיר, ועל כן לא מחליפים.
אציין שעד עתה הגיר לא עשה בעיות כלשהן. האם המלצה כזו נשמעת לך הגיונית?
תשובה: כאשר אופל הייתה שייכת ל-GM (ג'נרל מוטורס), המוסכים המוסמכים של היצרן היו ממליצים על החלפת שמנים בתיבות ההילוכים האוטומטיות של קורסה ושל אסטרה, לדרישתן של חברות השמנים. כנראה, המיזוג של אופל עם הקונצרן הצרפתי PSA (פיז'ו-סיטרואן), שקנה את אופל מהאמריקנים, שינה את מדיניות השיווק של הפירמה למתחשבת פחות בבעלי רכב, שתפקידם הוא לקנות דגם חדש מדי שלוש-ארבע שנים.
במקומך, הייתי מבקר במכון מנוסה לגירים אוטומטיים, ומבקש בעלי מקצוע שיבדקו את מצב שמן הגיר בקורסה שלך לפי צבעו, ריחו, צמיגותו והכמות שנשארה. בהתאם לבדיקה זו יוחלט אם להחליף שמן או לא.
בהצלחה עם הסרט – בשורות טובות
שלום מר אטלר,
שמחתי לקרוא שאתה מתקדם אט אט לקראת החלטה להקרין את גירסת הבמאי של הסרט שלך. עודדתי אותך כמה פעמים ללכת בכיוון הזה. אם כך יקרה, כמי שעוסק בתולדות יהודי פולין, אשמח לקבל הזמנה להקרנה.
פרופ' גרשון בקון
יפה