הדודה מצליפה, והוא רוקד

"גם מכוניות זולות מגיעות לשוק כשהן מצוידות באלקטרוניקה מתקדמת המאפשרת למנוע תאונות!", הכריז אתר ynet השייך לידיעות אחרונות, ומארגן את פעולות חייליו הנאמנים, כתבי החצר

הקשיש המורשה ניסה לכבוש את השעשוע לנוכח ההכרזה הבומבסטית של ynet על רשימת "המערכות הכי חכמות בדגמים הכי זולים". כי רשימה זו מבטיחה להמליץ על מבחר דגמים זולים-חכמים, אך מספקת למעשה רק שם בודד אחד: קיה פיקנטו, אשר תמורת 65 אלף שקלים הצטיידה במערכת מבוססת מצלמה המסוגלת "לא רק להזהיר אלא גם לבלום ולמנוע תאונה או לצמצם נזקים, גם במהירויות בינעירוניות".

בנוסף לפיקנטו, שהיא אכן זולה יחסית, ynet פרסם ברשימת ה"זולות אך חכמות" גם חופן משפחתיות משעממות, שבמחיר עממי קצת פחות (בין 100 אלף שקלים לסיטרואן C3 ועד 128 אלף שקלים לסקודה אוקטביה) מציעות קצת יותר בטיחות מקיה פיקנטו, אם כי לא בהרבה. ממש לא בהרבה. ולראיה: משפחתיות אלה עדיין לא מצוידות במערכות חכמות באמת כמו אלה שמושתלות בקבוצת הפרימיום. לא נורא, העיקר שגם מכוניות לא יוקרתיות מהוות "שלב ביניים" בדרך לאוטומטיזציה מושלמת. לפחות לפי הכתב.

סוף הרומן

לפי אמונה טפלה, שאתרי הרכב מפמפמים ומאדירים ללא הרף, האוטומטיזציה תיקח לבסוף את ההגה מהנהג, וכך תחסל את טעויות האנוש הפרוזאיות, שהן הגורם העיקרי לתאונות הדרכים. אך אותם מהללים עיוורים של העתיד הבטיחותי המושלם, אשר כותבים בסיפוק שבמכונית האוטונומית הנהג יהפוך לגּוֹזָל מוגן מכל פגע, אינם מתייחסים לעובדה שבחזון אידילי זה עומדת האוטומטיוּת, המנצחת בגדול, להתגלות כמפלצת.

די להזכיר פרט זוטר, ולפיו אותן אוטומטיקה ואוטונומיה חלומיות (כביכול) שהמכונית עומדת לעבור – שני תהליכים שחמורי ynet מתארים כפלא – עומדות למחוק את הרומן המסתורי בן 100 השנה ויותר שמתנהל בין מכוניות לבני אדם. רומן זה מתואר בספר "טורטילה פלאט" מאת ג'ון סטיינבק, אך מתרחש גם בבתים לא מעטים במציאות, שבהם יחסנו הבלתי מאוזן כלפי ארבעת הגלגלים מתבטא באופנים שונים, מקוּטבים. זה יכול להיות יחס קר, מחושב, טכנוקרטי, או יחס בלתי קונבנציונלי, חם מדי, הרואה במכונית בת משפחה או סוג אחר של קרובת לב, ועל כן הוא חש זעם כאשר היא בוגדת בחוסר בושה או דורשת השקעה מוגזמת.

רק הפשוטות לא שפוטות

ואמנם, האוטומטיקה החלקית מתחילה כבר לפטור את הנהג העברי מהעול של זהירות עצמית. הנהג העברי כבר לא מסתפק באמונה המוצדקת ש-ABS יאפשר לו לעצור על כביש רטוב וש-ESP הגאוני יגבר על חוקי הפיזיקה, אלא מוכן להתקדם אל אמונה משודרגת, שלפיה המכונית תעצור בעצמה במצבי חירום, תשמור על מרחק בטיחותי ולא תסטה מהנתיב – ובלבד שהיא מצוידת במערכות אלקטרוניות מתוחכמות.

כך נולד הפרדוקס המעציב שהנאת נהיגה – אשר מעקב אחר המתרחש על הכביש הוא חלק בלתי נפרד ממנה – נשארת רק במכוניות פשוטות, שאינן שייכות לִבְנוֹת גזע הפרימיום היודעות להתערב בנהיגה וכך לדאוג לעצמן.

כזוהי למשל פולקסוואגן ארמגון (Armagon) המצוידת בטמפומט-על אוטומטי, שבזכותו סוּפֶּר-פסאט זו תנסה (ותצליח) להיות חכמה יותר מהנהג הממוצע שמתיישב בה, ואף תשמח להחליף אותו. אם לדוגמה הנהג יאבד הכרה מסיבה כלשהי, ארמגון תחפש מקום בשוליים כדי לחנות, ותזעיק את כוחות ההצלה. ודאי שלא אצלנו, כי היבואן צ'מפיון עדיין לא משווק את ארמגון, ללא כל קשר לעובדה שמכונית זו, כמו רבות דומות לה, אינה מתאימה לחסידי הנהיגה.

גם לחיישנים מסתובב בורג

אגב, מכונית העתיד האוטומטית לחלוטין, שהמדיה אינה מפסיקה להתלהב ממנה, מעוררת תהייה מעולם הפרנויה: מה ההבדל בין להיות קורבן של טעות אנוש שביצע מישהו זר או שביצענו אנו עצמנו – ובין ליפול קורבן לשיגיונות האלקטרוניקה? מה עצוב פחות, ומה כואב פחות?

הזקן המורשה, בכל אופן, טעם במשך שנים ארוכות תקלות בעשרות מחשבים ביתיים וניידים, החל בלפטופ הראשון שהחליף אצל הקשיש את מכונות הכתיבה, Compaq Armada 1750 שהומלץ בזמנו כי צה"ל בחר בו, דרך אינספור פי-סי, ועד הלפטופ הנוכחי המעולה מקבּוּק פרו-17, שגם הוא סובל מגחמות – ולכן הוא מתקשה להאמין באמינותם הבלתי מוגבלת של טרנזיסטורים וחיישנים, כלומר כל המיקרו-רכיבים המעבירים מידע מהמקלדת ומהאינטרנט, ובוודאי שאינו מאמין בחיי הנצח של הדיודות.

כבר קל יותר לסמוך על נהג שיכור או מסומם, שלפחות חוש חייתי שומר עליו ועל נוסעיו.

המדינה משקיעה בצפצפות

את ההמלצה לקרוא את המאמר ב-ynet קיבלתי מקורא המדור, ששלח לי לינק בצירוף בקשה שלא אפספס חלילה את תגובית מס' 25 למאמר. קראתי, ונראה לי נכון לצטט את התגובית, שהגולש המודאג כתב ב-ynet תחת הכותרת:

בקרת שיוט אדפטיבית, המינימום הנדרש לחיסכון בחיי אדם ובכסף.

"מערכות מתַקנות הגה לא תמיד פועלות כנדרש כי (הן) צריכות לזהות את נתיבי התנועה. בלימה אוטומטית לא תקפה במהירויות רגילות, לכן רק בקרת שיוט אדפטיבית יכולה לעצור תאונות, וגם להקל מאוד בנהיגה. זו למעשה חצי הדרך למכונית אוטונומית, וזה קיים במכוניות זולות בכל העולם למעט בארץ הקומבינות זבת יזע ודם. כאן מטילים מס של לפחות 116% על אותן מערכות שמתחרות בצפצפות השעשוע מבית שקר המובילאיי".

ודאי שאהבתי את חמש המילים האחרונות בטוקבק, הקולעות במיוחד עקב מאמר בדה מרקר שמדווח כי המדינה משקיעה מיליוני שקלים במובילאיי כדי לצייד את כל הנהגים החפים מפשע במטרידן כפייתי זה, וזאת כביכול במטרה לצמצם את תאונות הדרכים, ולא חלילה כדי להעלות השמיימה את מניות החברה.

אין ברירה אלא לצטט שוב את הגולש המשורר: "צפצפות השעשוע מבית שקר המובילאיי".

מופחד על ידי דודתו

צפצפות אלה תרמו להווי העברי שלנו תרבות כבישים מעוותת ואף חולנית.

כי בישראל של היום, כאשר נוסע לפניך נהג המתפקד על הכביש באופן מוזר – רוקד בין נתיבים, פעם שמאלה פעם ימינה, לוחץ על הבלמים ללא סיבה נראית לעין – אז אתה שואל את עצמך אם המישהו הזה רק פוזל למיילים ולסמסים בסמארטפון, או שהוא מופחד כפייתי ושיטתי על ידי מובילאיי.

בארץ הלועזיטים, לנוכח נהג מפוקפק כזה, לא היית מסתפק בהפעלת המסרטה, אלא כאזרח מודאג היית מודיע למשטרה שמישהו הנוהג לפניך חטף כנראה התקפת אפילפסיה, ודרושה לו עזרה רפואית לפני שיגרום לאסון. אך אצלנו, כאמור, התנודדות בין נתיבים, בלימות פתע בנוסח פאניק-סטופ והימנעות מאיתות הן חיזיון מקומי רגיל ביותר, אשר דודה מובילאיי תורמת להתקבעותו.

הכרטיס הכי זול לראלי: טויוטה החליטה לבנות בעצמה גרסת ספורט של דגם GT86, ספק מרצון ספק בלית ברירה, כי בעלי GT86 ואחותה סובארו BRZ, המצוידת באותו מנוע 2 ליטר ובאותם מתלים, התחילו לשדרג את מכוניותיהם בסדנאות שיפורים כדי ליהנות מנהיגה ספורטיבית, בראלי או על מסלול.

התוצאה היא GT86 בגרסת CS-R3, אשר חיזקה את כוחה מ-200 כ"ס ל-265 והורידה ממשקלה באופן משמעותי, מה שמאפשר לה להתחרות בקבוצת המכוניות המצוידות בהנעה לציר בודד – אחורי, במקרה של טויוטה.

GT86 בגרסת CS-R3, המצוידת בדיפרנציאל ננעל, בלם יד הידראולי וכלוב בטיחות, משתתפת כבר השנה בתחרויות ראלי לאליפות אירופה. אמנם היא לא זכתה עדיין בפודיום, למרות נהגיה בעלי השם, כולל לוּקָה רוֹסֶטִי, אלוף אירופה שלוש פעמים – אך מזכירה ליצרנית טויוטה את ימי הזוהר בראלי של שנות ה-80, שבהם חגגה סליקה (Celica) טורבו בעלת שני גלי זיזים.

טויוטה מוכרת לחובבי נהיגת ראלי את GT86 המשודרגת לתחרויות ב-86 אלף אירו.

טיפ טיפה: האם הבוקסר חוּלָל?

אני מתקשה להאמין שמהנדסי סובארו "חידשו" משהו במנועי הבוקסר האמינים, וגרמו לאכילה מוגזמת של שמן המנוע. גם בקונצרן פולקסוואגן קרה לפני כמה שנים שה"שדרוג" של צורת טבעת השמן בבוכנות של טיגואן ופסאט גרם לזלילת שמן. לא הייתה אפשרות להחליף את טבעת זו, העדינה מדי, בטבעת שמן רגילה, כי המסילה בבוכנה הייתה צרה מדי.

לא גיליתי אכילת שמן באף מנוע בוקסר שהיה ברשותי, לא באמפיביה הצבאית ובחיפושית של פולקסוואגן, לא בסיטרואן ויזה קלאב ובשתי אלפות סוּד, רגילה ו-Ti, וגם לא בשתי אלפות 33.

הבוקסר של סובארו חוגג 50 שנה כמעט, החל בדגם F1 שקסם לנהגי הארץ בתחילת שנות ה-70, דרך הקריירה הארוכה שלו בסובארו DL ליאונה ועד אימפרזה המשפחתית, פורסטר ואימפרזה GT טורבו, כוכבת ראלי לשעבר. איך קרה שבוקסר אמין זה של סובארו התחיל לאכזב בגדול? האם התרגיל המביך שעוללה פולקסוואגן חזר על עצמו אצל מלוכסני העיניים?

שואלים את אדוארד

איתמר: אני רוצה לקנות ג'יפון בעל יכולת של 4X4, חדש מהיבואן, ומתלבט בין טויוטה ראב 4, הונדה CRV, סובארו פורסטר, ואולי ג'יפ קומפאס, אם יגיע לארץ (או רכב אחר שלא מניתי כאן ואתה ממליץ עליו). לצערי, אאודי Q5 לא נמצא בגבולות התקציב.

הרכב לא חייב להיות אוטומט, ידני זה אפילו בעדיפות. אשמח להמלצתך.

תשובה: השלישייה שציינת מתאימה לירידה מהאספלט אל דרכי עפר לא קשות, ותו לא. כמו תמיד, הייתי ממליץ בחום על פורסטר, המצוידת בהנעה 4X4 קבועה, אלא ששיניתי את דעתי עקב פרשת השמן. ראה המכתב הבא.

ד"ר שמואל שפרינגר: ברשומה "צער הוא אירוניה שהתעייפה", בתשובה לאחר הקוראים, המלצת על סובארו פורסטר תוך הסתייגות מסוימת, המציינת שמועה על צריכת שמן מוגזמת במנועי סובארו.

לצערי, אני חייב לעדכן אותך שלא מדובר ב"שמועה" בלבד אלא במציאות עגומה של אנשים שרכשו רכב חדש במיטב כספם, וכעת נאלצים לטפל בו כמו ברכב בן 20 (מבלי להעליב כלי רכב ותיקים).

אם יעניין אותך, אוכל לשלוח לך את הסיפור האישי שלי עם סובארו XV 1600 ידנית (כמובן).

תשובה: תודה. ראה "טיפ טיפה" הנוכחי.

דוד בוזגלו: רכשתי טויוטה האייס 2009 במכרז משטרה לפני כשלוש שנים. בהתחלה המזגן עבד טוב, היה מקרר מעולה. אחרי כחצי שנה הוא הפסיק לעבוד, והנורה של המזגן (A/C) הייתה מהבהבת כשמדליקים אותו.

לקחתי למוסך בירושלים, בדקו ואמרו לי שצריך להחליף מדחס, כי הוא תפוס/טחון. מובן שלא ביצעתי אצלם את התיקון, כי עלותו הרקיעה שחקים…

נסעתי ללא מזגן שנתיים, וכעת רציתי לתקן אותו (כמה אפשר בלי מזגן…). לפני 3 שבועות לקחתי למוסך אחר בירושלים (הכרתי את המוסכניק בזכות טובה שהוא עשה לי פעם, ונפגשתי עם אמינותו), שבסופו של דבר הזמין מדחס משומש והחליף. אחרי ההחלפה המזגן עבד טוב חצי שעה בערך, ואז הפסיק לקרר (הנורה לא הבהבה) ורק קור חלש יצא מהפתחים.

בבדיקה ראשונה המוסכניק אמר שיש דליפה רצינית מהמאייד הפנימי ואחד מאלו שבאזור המנוע. הוא פירק את כל הדשבורד וחקר לעומק, וראה שאין נזילות מהמאיידים עצמם אלא בחיבורים. החליף את כל הגומיות, ועדיין המזגן לא מקרר. נכון לעכשיו הוא הרים ידיים, והפנה אותי לחפש מוסך אחר שינסה לאתר את הבעיה.

1. האם אתה יכול לשער את מקור התקלה ?
2. אני נמצא באזור מודיעין/ירושלים/אשדוד – האם יש מוסך מומלץ שמכיר את הרכב ויש סיכוי שיעלה על הבעיה ?

תשובה: בהתעורר בעיות במיזוג אין מחפשים מוסך כללי, גם לא של היבואן, אלא פונים למכון מזגנים מנוסה.

צבי רוטנברג, פתח-תקווה: ברשותנו סוזוקי ליאנה 2007, ואנו מרוצים מאוד. לאחרונה נדלקה נורית הבקרה של מערכת הפליטה (נורית כתומה). בביקורנו במוסך שלנו (אגב, אמין בעינינו) נאמר לנו שיש להחליף את הממיר הקטליטי, והעלות כולל עבודה ומע"מ – 2,000 שקלים.

ושאלותינו: א. עד כמה חיוני להחליף? (במוסך נאמר לנו שזה לא מפריע לתפקוד הרכב). ב. האם המחיר הוגן וסביר?

תשובה: בנוף המוסכים המשתוללים עקב בצע כסף, 2,000 שקלים הם עדיין מחיר לא שערורייתי, גם אם אין מדובר בחלק מקורי אלא בתוצרת סין. כדאי להשקיע בהקדם, כי הנורית הדולקת לא תאפשר למכוניתכם לעבור את הטסט השנתי.

שלמה: ברשותי סוזוקי קרוסאובר 2014 שאני מאוד מרוצה ממנה. רכשתי אותה חדשה, ואני מתכוון להמשיך להחזיק אותה עוד כמה שנים.

אני מתכנן לרכוש רכב חדש נוסף, אותה קרוסאובר מהדגם החדש שהמנוע שלו קטן ומוגדש (ומנפק 140 כ"ס לעומת 120 בדגם שברשותי). גם תיבת ההילוכים הוחלפה, מהרציפה שבדגם שברשותי לתיבה אוטומטית רגילה 6 הילוכים בדגם החדש.

שקלתי גם לעבור לקשקאי דיזל אוטומטית, אך נרתעתי מעלויות אחזקה צפויות (חגורה, מזרקי דיזל..) ורעש מנוע, ששמעתי שמתפתח עם הזמן.

בגיליון האחרון ראיתי התייחסות שלך נגד מנועי הטורבו, ובכלל זה התייחסות לעלות אחזקתם הגבוהה. בדקתי עם מוסך סוזוקי, שאצלו אני מטפל ברכב הנוכחי, ולטענתם עלויות האחזקה בדגם החדש זהות לאלו של הדגם היוצא, ולא גבוהות יותר כפי שמשתמע ממה שכתבת. כיצד להתייחס לכך? כיצד להתייחס לנושא עלויות האחזקה ורעשי המנוע בקשקאי?

תשובה: 1. הבעיה של טורבו אינה הטורבו עצמו, אלא חוסר התאמתו לדרגת המיומנות המוטורית בארצנו, לרבות אחזקה בלתי נאותה של לב המכונית – המנוע ומערכותיו העדינות.

מערכת טורבו דורשת שימוש בשמנים הסינתטיים הטובים ביותר, הקפדה על מפלס השמן והחלפתו כליל מדי 10-15 אלף ק"מ. נוסף על כך, לפני הנסיעה יש לחמם את הטורבינה במשך כמה-עשרה שניות, ובגמר הנסיעה לצנן את הטורבינה בסיבובי סרק.

2. קשקאי דיזל אכן מרעיש כשהוא קר. חוץ מזה, הדיזלים המודרניים השקטים חיים קצר, ועקב תיאוריה זו אהבתי את הטרטור הידידותי של ניסאן בלו-בירד קומבי שלי ז"ל.

בעילום שם, בתגובה לתשובה לקוראת עירית אשר התפרסמה ב"צער הוא אירוניה שהתעייפה": חוששתני שבאופן נדיר אני נאלצת לא להסכים עם ההמלצה לרכב המותאם לגילי 85 ("פולקסוואגן גולף+ יד שנייה"). שנינו התאכזבנו מהרכב, שאמנם המנוע שלו נחשב אמין אך הפלסטיקה והאביזרים שלו ידועים בבלאי הגבוהה שלהם עם הזדקנותם.

לתחושתי, הרכב לא מצטיין בנוחות שלו (קורולה נוחה בהרבה, לטעמי), ואם אין לבני הזוג מגבלה של תקציב, והם לא ציינו מגבלה שכזו, למה לא להמליץ על רכב אחר, שיכול להיות גם מיד ראשונה?

תשובה: אמנם כל המכוניות הנבחרות בשוק לעבודה כמונית מתאימות גם לגיל מבוגר – אלא שלמטרה זו אין די בפתח כניסה רחב ובמושב ממוקם גבוה. גיל הזהב דורש גם ארגונומיה מיוחדת המקלה על הנהיגה, וכזו תימצא בגולף+, שפולקסוואגן ייצרה אותה בזמנו במחשבה על נהגים מבוגרים.

ודאי שלא המלצתי על קניית מועמדת מוזנחת, ותסייע בכך העובדה כי "+", כמו רוב הגולפים, מזדקנת בכבוד דווקא.

מרים: רכשתי HRV חדשה לפני כחודשיים, כהמלצתך, וגם בהתאם לניסיוני עם אחותה הוותיקה משנת 2000. החדשה אינה דומה לה כלל. קשה לה בעליות. בדרך לירושלים כולם עוקפים אותי… בקושי 80 קמ"ש. בהונדה אמרו, "נו טוב, היא שונה", ובזה הסתפקתי. היש סיבה אחרת לדעתך?

ההונדה הקודמת שלי, HRV שנת 1999, הלך לה הגיר. בעלי לא מוותר עליה, והיא עדיין מחכה במוסך לגיר. עד כה לא נמצא כזה, גם לא ישן. האם אפשר לרכוש בפולין גיר כזה דרך האינטרנט? אני מצרפת את דגם המנוע ואת מספר המנוע.

תשובה: 1. היפנים תכננו את HRV החדשה כך שתהיה נוחה, בטיחותית, מצוידת היטב ואלגנטית כמו המתחרות שלה, קוריאניות בעיקר, אלא שהם לא התאימו את כוחה למשקלה החדש. זוהי בעיה כללית של הדגם, אך עדיין לא סיבה לקושי בעליות. לדעתי, כדאי לכם לעשות סיבוב ב-HTV אחרת כדי להשוות בין הביצועים. בכל אופן, יש לרענן את תוכנת המחשב כדי שהיפנית שלכם תתעורר.

2. האם ניסיתם לבדוק במכון גירים מה קרה לתיבת ההילוכים של HRV האמיתית שלכם? ברוב המקרים ניתן לבצע בגיר החייאה ללא צורך בהחלפתו, ועוד לקבל אחריות.

גיורא גז, חקלאי באזור שילה: רכשתי לאחרונה סקודה יטי 1.2 שנת 2017 בעלת גיר רובוטי, ורציתי לשאול :

1. באיזה מוסך אתה ממליץ לטפל בסקודות?
2. האם לעובדה שהרכב נוסע לא מעט בכרמים שברשותי יש משמעות בטיפול ובאחזקה ?
3. אני גורר לעתים עגלה לא כבדה, האם זה נכון שהגיר הרובוטי הוא רגיש לגרירה? אם כן, יש דגשים כדי לא לגרום נזק? (לנסוע במצב ספורט לדוגמה?)

תשובה: בגלל כללי האחריות, פרט חשוב מאוד לנוכח מנוע ה-TSI וגיר ה-DSG, כדאי להיצמד למוסך היבואן. יטי שלך היא היצירה הכי מעניינת של סקודה, וחבל שהצ'כים לא ממשיכים לבנות אותה. כדאי לבדוק אם השימוש בנגררת, גם כזו שאינה עמוסה יותר מדי, אינו פוגע חלילה באחריות, כי הגיר אכן לא ישמח בתפקיד הנוסף.

שמעון גבאי: ברשותי מאזדה 3 שנת ייצור 2011, ולאחרונה, כשאני מכניס את מוט ההילוכים למוד ידני, אני יכול להעלות הילוך מראשון לשני וכן הלאה. אבל אם רוצים להוריד הילוך באמצעות הזזת מוט ההילוכים, הגיר פשוט לא מגיב.

יש לציין שהבעיה התחילה בהדרגה, דהיינו: כשהייתי מנסה להוריד הילוך, ההילוך היה מתחלף רק לאחר כמה ניסיונות. אבל כמו שציינתי קודם, לאחרונה אני לא מצליח להוריד הילוך בכלל. כמו כן, תיבת ההילוכים במוד האוטומטי עובדת רגיל.

אודה לך אם תוכל לציין מה מקור הבעיה.

תשובה: ייתכן שמערכת אלקטרו-מכנית בגיר נפגעה, אולי כתוצאה מההתעלמות מהצורך בהחלפת שמן גיר – מה שיתגלה במכון מנוסה לתיבות הילוכים אוטומטיות.

בכל אופן, לא כדאי להסתפק בתפקוד אוטומטי של הגיר, כי עיכוב בתיקון התקלה עלול להחריף אותה.