הכמיהה ופתרונותיה

האירועים בעולם המוטורי שנרשמו אצלנו בקיץ הפתיעו כהוגן, לקחו שבויים, שעשעו או העציבו – אלא שהם לא הצליחו להתחרות במהפך הסוציולוגי והתרבותי אשר מעודד להיטות למרצדס: עגל הזהב לקראת הסתיו

אמנם מצפונו של הזקן המורשה התלכלך דיו בגלל הגרמניות שהיו לו, פעמיים פולקסוואגן (אמפיביה וחיפושית), פעם אופל GT, כאילו אמריקנית בזכות ג'נרל מוטורס, בעליה דאז, וכרגע Z3M קוּפֶּה הקרויה "הבווארית" (תמיד באותו הסבר ש"לניצול שואה מותר ליהנות מפיצויים מוטוריים"), אך נפשו של הקשיש נפגעה בכל זאת מהעובדה שפירמה גרמנית זו, שבזמנים לא רחוקים כל כך שימשה אייקון ברייך השלישי והייתה מועדפת על אדולף היטלר – הפכה לגיבורה חדשה המחשמלת את יושבי ציון, יחד עם יוסף (טרומפלדור), חנה (סנש), יוני (נתניהו) ואחרים. או במקומם.

היידה, רייך!

הריצה ההמונית אחר מרצדס אינה מתרחשת במחתרת, או לפחות בנימוס ובהתחשבות כלפי היהודים המעטים שחושבים עדיין אחרת, אלא מתגלגלת הפוך דווקא, בתרועת התמוגגות רמה. ההתפעלות מאלילת הכביש הגרמנית מוּבַּעַת ללא נקיפות מבוכה, מעל כל במה – ברשת, על מסכים ועל דפי עיתונים, בעידודה של המדיה, הפותחת בקבוקי שמפניה במסיבות אצל היבואן.

להקת כתבי החצר, המנסה להחליף את היחצ"נים המקצועיים בריצה אחר הצַלַּחַת והג'קוזי של אדוניהם ברוני היבוא, יוצאת כעת מעורה כדי לקדש את מרצדס, ולשכנע את קוראי ידיעות אחרונות והקהל של ynet שהעם היושב במרחב הציוני הצליח סוף סוף להשתחרר מהאזיקים הפסיכולוגים האנטי-גרמניים הוותיקים. ששון ושמחה: לא עוד עכבות מאובקות, נהיינו ככל הגויים.

לא קל להיות אידיוט

וכך, באין סיבה להסתיר את התשוקה לאחוז בהגה של מרצדס כלשהי, אולי אפילו כזו השייכת לקרום העליון, כמו מרצדס משופרת בידי AMG או איזו SLS/SLK – פרסם ynet מבחן דרכים המהלל את מרצדס S קלאס. וכדי להוכיח שלא קל להיות אידיוט, הבוחן מ-ynet סיכם את נסיעת המבחן שהוא ערך בקביעה:

"בעד: איכות-שיא, נוחות, אבזור, ביצועים.

נגד: ממתינים לאוטונומית".

והזקן חשב לתומו שהמשקפיים מטעים אותו וניקה אותם, אלא שאותו משפט מטופש של סוֹפֵר ynet – הקובע כי החיסרון היחידי של מרצדס S החדשה הוא העובדה שהאנושות מחכה למכונית אוטונומית – נשאר אֵיתָן כמו שור. ככה כותבים עובדי החצר כאשר נגמרות להם המחמאות: אלה האמיתיות ורק מוגזמות, ואלה המצוצות מהאצבע בהתלהבות מוזמנת.

פנטזיה ב-G מז'ור

והעמך, אשר עושרו רחוק מכדי לחשוב על דגם S המפואר, ואפילו לא על S ה"רגילה", מתגעגע למרצדסים הצנועות יחסית מהבצירים C, E או A הקומפקטית, או מַפנה את כמיהתו אל אובייקט מרצדסי סמלי למדי (סמארט הזעירה).

יהדות השטח האמביציוזית, לעומת זאת, אחוזת הטירוף ל-4X4, מפנטזת על מרצדס G הכבדה ורבת העוצמה, שתמורת 2 מיליון שקלים, אם היא תשווק כאן חלילה, תשמח להרוס למענו של הקונה המאושר פיסות טבע ביעילות רבה יותר מזו של כל ג'יפ אחר, לפגוע בחלקי הנוף המועטים שנשארו, בפרחים מוגנים ובשיחים, לחסל שבילים להולכי רגל, להפחיד חיות או לדרוס אותן. הכול כדי לסמן את גבריותם של בעלי הכלי.

כבר לא מזילים ריר במחתרת. מרצדס. צילום: י"א

מרצדס לפשוטי העם

חיישני הסיסמוגרף בחברת ההשכרה באדג'ט לא פספסו כמובן את סימני המהפך, ובהתאם לרצון הציבור, העורג אל הנוחות, הבטיחות והמצליחנות שמרצדס משדרת – סיפקה החברה ללקוחותיה 20 מרצדסים חדשות.

היחצ"נית הצעירה, בעלת קול סימפטי, התקשרה לזקן ושאלה אם הוא עומד לפרסם במדורו "המפתחות בפנים" ובבלוג "מכונית הנפש" את המידע שנשלח אליו, המכריז על המרצדסים החדשות שבאדג'ט גייסה לתפריטה. "אתה תעביר את זה לקוראים שלך?", שאלה האישה.

"אני אפרסם את זה? מה פתאום", ענה המורשה, והיחצ"נית המופתעת שאלה אם נושא המרצדסים, הניתנות סוף-סוף להשכרה אצלנו כנהוג בחו"ל, אינו מעניין אותו. "אכן לא מעניין אותי", שיקר חלק הזקן, בהסתירו את האמת, והאמת היא שהאפשרות לשכור מרצדס באזור הציוני זרקה אותו מיד אל העבר, כאשר רגשותיו ודפיקות לבו הכתיבו לו מה להגיד.

עור לגויים

חזרתי אל המבחן הוותיק של מרצדס S קופה 500 שפרסמתי בירחון "טורבו" ז"ל, אשר המשפט הפותח בו נשמע כך: "לפני רגע סגרתי את דלתותיה של מרצדס מרשימה זו. מאחורי השמשות הכהות נותרו המושבים, המצופים עור בהיר, עדין במיוחד. עם קצת פחות מזל, חביבי, היה זה יכול להיות העור שלי או שלך".

בשטוטגרט לא שוכחים

מרגע פרסומן של מילות פתיחה אלה עברו כ-30 שנה, אלא שאנשי מרצדס לא שכחו – לא ברייך הרביעי, לא בשטוטגרט ולא בתל-אביב – את גישתו זו של עורך "טורבו" הזקן. הם זוכרים עדיין מה כתבתי בגרסה המקורית (וזאת בניגוד לקשיש, שציטט את דבריו הישנים מהזיכרון, מבלי לחפש את המקור בערמות הירחון ז"ל או בוויקיפדיה).

לכן לא הופתעתי שגם בגרמניה וגם אצלנו נבנו גדרות ביטחון, גבוהות ותת-קרקעיות, בין מרצדס לבין הקשיש. לשמחתי, קונצרן זה אינו מכבד את הזקן המורשה ברכבי מבחן מפוארים כמו אלה המוגשים לכתבי החצר, אשר משרתים את אדוניהם בפה מלא מחמאות מבלי להזכיר את ההיסטוריה. לא במילה ולא ברמז.

בנקמנות מנומסת, הגרמנים אינם שולחים את הקשיש הנוכחי לטוס בביזנס קלאס לאלפים כדי שייהנה ממרצדס S63 AMG המצוידת בטמפומט אוטומטי מתקדם, שיודע לקרוא נתונים ממערכת הניווט ולהגיב בהתאם, לבלום לפני סיבוב וגם לציית לסימני דרך, כפי שגילה יואב קווה במוסף "רכב" של עיתון הארץ.

מצאו את מי להחרים

יש צדק בחרם של מרצדס על הזקן הבעייתי, הזוכר יותר מדי, אך בשבילו אין זה עונש חלילה, כי הקשיש מסוגל עדיין ליהנות ממכוניותיו, דווקא משום שהן אינן מצוידות באלקטרוניקה האוחזת בהגה ולוחצת על הדוושות במקום הנהג.

והמורשה הנוכחי עוד נהנה מההרגשה המתוקה שמרצדס S, גם בגרסת AMG (מיליון וחצי שקלים, אם מכונית זו תשווק על קרקע הארץ כדי שעשירי ציון יאבדו את רישיון הנהיגה), מוכרחה להתאמץ ברוב כוחה ובמלוא מומנט המנוע, המסופק על ידי מגדשי טורבו כפולים – כדי להתחרות בבווארית של הזקן, שהיא בעלת מנוע אטמוספרי N/A (נטול טורבו) וטמפומט מפגר השייך לדורות קודמים, ואינה משתמשת בתוכנת זינוק אלקטרונית אלא רק בנעל של הקשיש, הנצמדת לדוושת הדלק סתם כך, בלי אלגוריתם ובלי מורא.

3.8 ספיישל

לקראת הסתיו העומד במפתן ציון, ולכבוד תערוכות הרכב שנפתחו בפריז ובפרנקפורט, היצרנים המובילים שִכְלְלוּ את הציד המטורף אחר קונים פוטנציאליים המעוניינים, בגלל סיבות פסיכולוגיות בעיקר או עקב מגבלות פיזיות, לשבת גבוה יותר מכפי שישבו בעבר במכוניות משפחתיות רגילות – והם מציעים כעת לקראת התחרות נשק חדש: מיני-קרוסאוברים.

גימיק ממזרי זה, הזומם להשתלט על השוק, נשמר בסוד אצל גדודי כתבי החצר העבריים – משום שהמידע על המיני-קרוסאוברים עלול לפגוע במכירות הקרוסאוברים וה-SUV-ים הוותיקים שנמצאים על המדפים או בבוידם של אדוניהם היבואנים.

וכך, הקונה העברי אינו יודע כי בשרוול של היצרנים מחכות כקלף משמעותי מיני-קרוסאוברים צרפתיות, כמו זו הבנויה על פיז'ו 1008 וכמו זו של סיטרואן, לצד מתחרות בעלות תעודת זהות גרמנית כמו פולקסוואגן T-Roc, ולצד שתי קוריאניות ויפנית, בינתיים אחת, שתוכננה על בסיס טויוטה אייגו.

הניסיון להשתלט על השוק באמצעות כלי נוח, קל ולא יקר, אשר אורכו אינו עובר את ה-3.8 מטרים, הוא למעשה הימור מושכל של היצרנים שלפיו ריצת הלקוחות אחר קרוסאוברים רגילות עומדת להסתיים, וזאת מכמה סיבות:

ראשית, ציבור הקונים, גם זה שאצלנו, תפס שבסופו של דבר הוא משלם על גימיק שקוף של משפחתיוֹת משעממות שרצפתן התרחקה מהקרקע ומשקלן גורם לאכילת דלק מוגזמת, כמו במקרה של פורד קוּגָה ומאזדה CX5, טיגואן של פולקסוואגן וכך הלאה. בכל החבורה הזו של הקרוסאוברים ה"מסורתיות" בולטות לטובה רק סיטרואן C4 פיקאסו ופולקסוואגן טיגואן בגרסת דיזל 2.0 ליטרים 240 כ"ס, שאינה משווקת בארץ כי בצ'מפיון רק רואי חשבון מחליטים בְּמָה היהדות תנהג.

רק המחיר בריא

אך בינתיים, SUV-ים וקרוסאוברים נשארו באופנה, למרות שהן שורפות הרבה יותר דלק ממכוניות בתצורת קומבי, אוחזות בכביש גרוע יותר מקומבי, והן פחות בטיחותיות מהקומבי בגלל שיווי משקל דפוק, היגוי מלאכותי וקשיי בלימה – ועוד המחירים של קרוסאוברים ו-SUV-ים גבוהים יותר מאלה של הקומבי.

ובכל זאת, קונים אותן עדיין אנשים מסוממים על ידי האופנה – גם כאשר אופנה זו מתקרבת לסופה.

אגב, נוחות וביצועים בנוסח קרוסאובר או SUV היו לקשיש בניסאן בלו-בירד קומבי 2.0 ליטרים דיזל הוותיקה, שהייתה חסכונית בטירוף.

נזכיר ש-99 אחוזים מקרוסאוברים ו-SUV-ים אלה לא יירדו מהאספלט החלק, ושבעליהן, כמו כל נהגי המשפחתיות, מוכרחים להוריד מהירות לפני מהמורות האטה, אף כי יש להם מכשיר תנועה "המאפשר כניסה לשטח קל".

לפי הזקן, חובב כפייתי של סרקזם וציניות, השיווק המוצלח של מכוניות רגילות – אלה שרק מוגבהות ומצוידות בגלגלים גדולים יותר מאשר במקור, ועוד במחיר גבוה ב-25 אחוזים – הוא אליפות העולם במסחר. הלוואי עלינו אליפויות דומות בחינוך, בהבנת הנקרא ובספורט.

שטיק מעיק

לגימיק המתוכנן על ידי היצרנים, קרוסאוברים קטנות, תהיה כנראה השפעה רחבה, כי הפעם לא רק המשפחתיות ישנו את צורתן אלא גם קטינות אירופיות ואסייתיות, שיאמצו את השטיק המעיק הזה של הגבהת הרצפות ותו לא. סביר להניח שהציבור יבלע את זה, כפי שהצליחה בעבר אחיזת העיניים של מאזדה CX5, פורד קוגה ושות', עד שהיא נבלמה על ידי התעוררות התודעה.

אמנם אין ספק שבקרוסאוברים וב-SUV-ים הקטנות יהיה קל יותר לחפש מקום חניה בעיר וההוצאה על הדלק תפחת, אלא שאלה הם היתרונות היחידים. כי בעיקרו של דבר, המיני-קרוסאוברים הן לא יותר מאשר ההמשך של מגפת הקרוסאוברים הכבדים, הקודמים, מגפה אשר פגעה וממשיכה לפגוע בהנאת הנהיגה, ולשמחתנו עומדת לגלגל את הפוסטר שלה.

אף ארוך, פתיל קצר: עונת ההשקות נפתחה גם אצל היצרנית הקוריאנית קיה, שיצאה עם סטינגר ואחריה עם סטוניק, שגם היא זכתה בהתעניינות. אך אין זה סוף החידושים. לתערוכת פרנקפורט הקרובה הכינו הקוריאנים הפתעה נוספת, כפולה, בדמותם של דגם Pro ceed, וגרסה נוספת בעלת הכינוי KED-12, שהיא פנטזיה עיצובית על סיד החדשה, השונה מכל הסידים שהצלחנו להכיר עד עתה.

KED-12 המהפכנית שייכת לגזע shooting brake (חרך ירי), וזהו חידוש אמיתי בדגמי קיה. השילוב בין קומבי וקופה הוא בחירה עיצובית מעניינת ומרעננת אשר מושכת במיוחד את הקשיש המורשה, כי shooting brake בגרסת קיה מזכירה לו את ה-shooting brake הביתית, כלומר את הבווארית, בתו האהובה של הזקן, אף היא בעלת מכסה מנוע ארוך, שבמקרה של העיצוב הקוריאני מופיע בתוספת קווים אלגנטיים בנוסח מאזדה 6.

ועד להופעתה של KED-12 בתערוכת פרנקפורט באמצע החודש הנוכחי, היצרן שומר בסוד את כל הפרטים לגביה: מה יהיה כוח המנוע, האם KED-12 תיוצר כהיברידית, מהם מידותיה ומשקלה ומהם ביצועיה. האם היא תגיע ל-200 קמ"ש בתוך 18 שניות, כמו ה- shooting brake של הזקן, ילידת בוואריה? קיה מבטיחה רק שהטכנולוגיה במכונית זו תתאים להפליא למראה שלה.

טיפ טיפה: איך להציל את DSG

כידוע, DSG וגירים דומים לו אינם פטורים מבעיות אמינות המפחידות את בעליהם, במיוחד כאשר אחריות היצרן פגה. האם יש אפשרות למנוע תקלות בגירים אלה, או לפחות לדחות את התקלות לעתיד?

ראשית נזכיר כי תיבות ההילוכים DSG של פולקסוואגן, וכל הפטנטים הדומים של המתחרות האירופיות והאסייתיות אשר מתבססים על אותו עיקרון טכני של הקונצרן הגרמני – סובלים מאי-החלפת שמן כאילו היו גירים פלנטריים רגילים. ודאי שלבריאותם של גירים מסוג זה יש להחליף להם שמן במכון גירים אוטומטיים מנוסה, ולא במוסך כללי, גם אם הוא שייך ליבואן.

בנוסף, אין לשכוח שתיבת ההילוכים DSG ודומותיה ניזוקות עקב זינוק בחריקה, ובכלל מזיקה להן נסיעה נמרצת מדי, "ספורטיבית", הגורמת להרס המצמדים.

DSG רגיש גם לנסיעה בתוכנת ECO, שבה האלקטרוניקה שומרת על סיבובי מנוע הגבוהים רק במעט מ-1,000 סל"ד, מה שמוביל לתקלה בגלגל התנופה הדו-מסאי, ומייצר רעידות בלתי מאוזנות הפוגעות במערכת ה-DSG, במצמדים ובמכניקה הקשורה בהם. אמנם השימוש בתוכנת ECO מניב חיסכון דלק (מינימלי), אלא שזה בא על חשבון גלגל התנופה, שחייו יתקצרו.

בנוסף לכל המגרעות הללו, בזמן סחיבה ממושכת בפקקים, כאשר המכונית בקושי זזה, תיבת ההילוכים DSG מתפקדת על "חצי מצמדים", מה שהורס אותם. בפקק מומלץ אפוא לעמוד בגיר במצב D ובדוושת בלם לחוצה, לא לנפנף בהילוכים ולהימנע משימוש בבלם יד, כי אז כוח המנוע אינו מתנתק ועובד על חשבון הגיר.

שואלים את אדוארד

אליעם: אני קורא אותך שנים ב"דיוקן", וכעת, לקראת רכישת רכב חדש, אשמח להתייעץ איתך.

אשתי ואני נסענו בשנה האחרונה בסאאב se 9-5 שקיבלנו מאבא שלה, חובב סאאב מושבע. הרכב חזק ובטיחותי, אך זולל דלק ורואה מוסך כל העת, 18 שנה על הכביש… אנו מצפים לילד, ומתלבטים בין סקודה פאביה לטויוטה קורולה. התקציב שלנו הוא עד 30 אלף שקלים. מחפשים רכב משפחתי בסך הכול, בטיחותי וכמה שפחות מוסך.

ראינו השבוע קורולה 2008 יד שנייה מאדם שאנו מכירים, שעשתה 176 אלף ק"מ, שמורה מאוד, אך בבדיקה במוסך לפני מכירה נאמר שצריך להחליף קלאץ' בקרוב. מה דעתך? מה אתה אומר על הרובוטית? האם היא נמנית עם משפחתה הבטוחה של קורולה שלא רואה מוסך, או שמא בגלל הקלאץ' עלינו להתרחק ממנה? המחיר הוא 22 אלף שקלים.

תשובה: הבודק לא אמר שצריך להחליף את המצמד מיד, אלא קבע בזהירות שיהיה בכך צורך בעתיד. ובינתיים, בגלל חולשת המצמד, הטבעית אחרי 176 אלף ק"מ, החלפות ההילוכים בגיר רובוטי זה אמורות להיות מורגשות פחות. האומנם כך?

בכל אופן, יש להיכנס למכון גירים אוטומטיים מנוסה (ולא למוסך כללי, אפילו הוא שייך ליבואן), להתעניין מה מחירה של החלפת המצמד העתידית, אם יהיה בה צורך, ולהוסיף שזקן אחד המליץ להחליף בקפדנות את שמן הגיר, כולל המסנן, כדי להקל על עבודתה של תיבת הילוכים זו.

במקומכם הייתי הולך על עסקת הקורולה, הנראית הגיונית.

שריאל: ברשותי מאזדה MPV שנת 2004 שעשתה 130 אלף ק"מ. האוטו שמור מאוד, ואני יד שנייה. יד ראשונה הייתה פרטית. לפני זמן-מה החלו שתי תופעות מוזרות:

1. חיישן נקישות מנוע מופיע כתקלה במחשב, מחליפים אותו, והתקלה חוזרת על עצמה.
2. בהתנעה ראשונה בבוקר נורת Hold מהבהבת. אם מעבירים ל-D, האוטו קופץ חזק מאוד. צריך לכבות את המנוע ולהתניע מחדש.

במוסך בדקו את הנושא – חיברו למחשב, ולא מצאו תקלה. ביקשו שאבוא שוב בעוד זמן-מה. הגעתי, ופתאום מצאו שחיישן המהירות לא תקין. כדי להחליף את החיישן הזה צריך לפרק את הגיר. מדובר בעבודה יקרה נורא שלדעתי לא בטוח כלל שתפתור את הבעיה, מכיוון שבפעם הראשונה שהאוטו היה במוסך לא ראו את התקלה במחשב.

אשמח לשמוע את דעתך – מה לעשות?

תשובה: אפשר כי כל התקלות שאתה מתאר (כולל חיישן המהירות הנמצא בתוך הגיר) קשורות בתפקוד לקוי של תוכנת המחשב במאזדה MPV שלך.

במקרה זה, כדי לרענן או להחליף את תוכנת המחשב – שהתבלבלה מזקנה או מרטיבות, או סובלת מחוסר התאמה לתפקוד המנוע, או שהסתבכה עם מערכות חשמל אחרות – מומלץ לחפש חשמלאי מנוסה, מומחה למחשבי רכב, ולא מכונאי.