איך הייתי יכול
הקשיש הצטרף לצבא הזומבים שעד לא מזמן הוא נהג להשמיץ
ניסיון די סמיך שהצטבר אצלי בשנות חיי הארוכות מציע לי לנקוט זהירות, חוסר אמון וחיישנוּת, הדורשים ממני, כולם ביחד וכל אחד בכוחו הנפרד, להישמר מהתקרבות אל אותו נוכל רודף בצע שמעבר לים (hustler בז'רגון האמריקני), שמבצע שמיניות באוויר כדי שהפופולריות שלו תנסוק השמיימה. מה שהוא אכן השיג בזכות רעיון פלא: פלטפורמה אינטרנטית תמימה כביכול אך צינית ומתוחכמת, המתבססת על משיכת לשון וסיפורים אישיים, כולל אינטימיים לגמרי.
אתם מכירים אותה כפייסבוק, והקשיש מכיר את היחס הדו-קוטבי שהיא חוללה אצלו.
אין נוחות חינם
וכפי שהשחצן שהוליד אותה רצה, פייסבוק שלו אכן זכתה בגלי צונאמי הולכים ומתגבהים בנוסח פירמידת רווחים, בעיקר בקרב דמויות הסובלות מבדידות נושכת וממושכת.
ויאמר הקשיש אל ליבו: לו אתה, הלגלגן המקצועי, היית שייך/שייכת לנפשות שסובלות מאמונה או מהיעדרה, שלא רואים אותן או חולפים על פניהן כאילו היו אוויר, מסיבות כאלה ואחרות, אז גם לך, זקן עוקף-המון שכמותך, היה מתאים פתרון בנוסח פייסבוק כמו שלכלב מתאימה המלונה.
אלא שאותו קשיש יודע גם את הצד השני של מנעמי האָנְטִי-בדידות שמציעה פייסבוק: המצטרפים אליה נאלצים לשלם באיבוד אישיותם על הנוחות וההנאה שהם מפיקים מחוג המכרים שלכם, קרובים או רחוקים. כן, תהיה זו נאיביות מצידכם לחשוב שבהישאבותכם לתוך המדיום הזה אינכם מצטרפים אל צבא המסכנים של הפייסבוק, צבא של זומבים המלאים בעצמם עד האוזניים.
כאשר עופרת הבדידות הופכת לזהב
ואולי המצב שלכם הוא אחר לגמרי, כלומר אין לכם סיבה להתלונן על בדידות, אשר בהתערבות החיובית של קאליופה דווקא מאפשרת לכם, בעלי המזל שנעטפים בבדידות מבחירה חופשית, להתעסק ביצירה בידיים מלוכלכות מצבעים, או באמצעות בקשת עזרה ממכשירים כמו מסרטה, מצלמה ומקלדת.
וכשמדובר בחיים חברתיים, אכן היה דבר כזה אי-שם בזמנים רחוקים, באותו עידן אי-פעם רחוק של צעירותנו, כאשר הזמן שקיבלנו לזכותנו מהבנק הכחול עוד לא רמז שהוא עומד לפתוח בריצת מהמורות אכזרית.
וחוץ מזה, "בדידות לא מוכרחה להיות כרוכה בחוסר אונים", לימד אותנו בנעורינו וִינֶטוּ, הגיבור האינדיאני של קרל מאי.
מגנט של נשמות
אלא קרה שלמרות כל רשימת החששות והזהירויות המוזכרת לעיל נכנסנו בכל זאת לפייסבוק, עקב זִקנה ועוד כמה סיבות שנדבקו אלינו.
ועכשיו, כשאנחנו עמוק בגרון של גודזילת הלייקים, כבר אין לנו מושג איך הצלחנו להסתדר בלי הפתרון הזה, שאוסף סביבך נשמות, בני נשמות ובני בניהן של נשמות.
לבעלי חיים אין עדיין גישה לרשת החברתית הזו, אך אולי תהיה להם בעתיד.
הנבואה חצי-התגשמה
ללא עזרתה של פייסבוק, איך הייתי יכול להתגאות במכתב ששלח אליי הבמאי אנדרה וָיידָה לפני 5 שנים, ואיך הייתי יכול להעביר לאלמנתו של הבמאי, כריסטינה זכבטוביץ' ויידה, את המידע שמצאתי מכתב נוסף שהם שלחו אליי, מלפני 14 שנה, שבו כתבו לי שניהם, קריסטינה ובעלה אנדרה, עד כמה הם נהנו מקריאת התסריט של 'שועל הכסף של פליציה ט", ושהם בטוחים שסרטי זה ינחל הצלחה, אם יופק.
בזכות פייסבוק יכולתי לעדכן את אלמנת הבמאי שסרטי אכן הופק, אלא שהוא הסתבך בפקעת של קיפאון בגלל מפיק רמאי שהפסיק את עבודתו על הסט, ובזבז את התקציב הרב שקיבל מהספונסר של הסרט, המכון הפולני הממלכתי לסרטי איכות.
שוב יתום
דרך אגב: פרסמתי בפייסבוק שהפרשה של גֶזֶל סִרטי, שלא נגמרה עדיין, גרמה לי להרגיש שבזִקְנָה שלי הפכתי יתום פעם נוספת. שהרי הסרט שעשיתי אישי כל כך, ומבוסס על שחזור של דמויות אמיתיות – עד שזה מוביל לתחושה שהרמאי מלודז' גנב ממני לא סתם סרט, על צילומיו והצלילים שבו – אלא את זוג הוריי.
לא שחצן. שדכן
נוכל זה שומר בכספת שלו בלודז' את חומרי הגלם שצילמנו. בלית ברירה השתמשנו אני וּבְנִי, עורך סרטים מנוסה, בחומר העבודה של הסרט, שאיכותו נמוכה מזו של החומר המקורי, ורקחנו ממנו את גרסת הבמאי של 'שועל הכסף', שאורכה שעה וחצי.
בעבודתנו זו באים לידי ביטוי המשחק המעולה של יבגניה דודינה, שחקנית-על ישראלית (אצלי היא בתפקיד משולש של אֵם, פסיכולוגית ואלמנת גנרל) לצד המשחק המרגש של אולק מינצר (אבא), אתל שיץ (שכנה בגטו), ים ברוסילובסקי (מלצרית) ואחרים.
איך הייתי יכול להזמין את כריסטינה, אלמנתו של ויידה, להקרנת עבודתנו בלי שדכן-הנפשות פייסבוק (שבעברית אפשר לקרוא לו 'ארגון נפש בנפש')?
אז הנה, הקשיש מכה על חטא יהירותו, ומודה לפייסבוק על עזרתו בטוויית זיקות. אני מתנצל שבקשישותי המוקדמת קיללתי אותו ואת אבותיו הרוחניים, וקראתי לו האסלר-שמאסלר מבלי להבין שהוא סתם גאון.
לתגובות ולשאלות: e.teksty@gmail.com
טיפ טיפה: דווקא היהודים לא מאמינים בתיקון?
ברוב מדינות הגולה, ובמיוחד במרחב החיים המוטוריים שבפולין, שאני מכיר הכי טוב – בעלי מכוניות קונים חלקי חילוף מקוריים רק אם אין ברירה, כלומר במקרים שלא ניתן לשפץ את החלק שהתקלקל, או כאשר חוששים מחלקים מזויפים שמסתובבים בשוק.
עשרות ואף מאות סדנאות בפולין לבדה מתחרות זו בזו לא רק בשיפוץ מנועים ותיבות הילוכים, אלא גם בשיפוץ של חלקי שלדה, כמו משולשים או בולמי זעזועים. סדנאות אלה משפצות גם דיפרנציאלים, ובוודאי שהן מתקנות אלטרנטורים, סטארטרים ומזרקים. כל חגיגת התיקונים הזו מתבססת על הבנת הציבור כי לחלקים מקוריים שעוברים שיפוץ יש יתרון על פני חלקי חילוף מתוצרת סין – שהם זולים אמנם יחסית וחוגגים על כך במכירות, אלא שאמינותם נמוכה.
ובעוד בארצות מתוקנות, חיפוש של חלקי חילוף מקוריים ויקרים אצל היבואן ומוסכיו הוא תענוג שאינו מיועד לכל כיס – בארצנו לא קיימת כמעט האפשרות לשפץ חלקים שהתקלקלו. למה, לכל הרוחות, דווקא היהודים אינם מאמינים בתיקון?
נראה כי הנוהָג בארצנו לשפץ חלקים רק במקרים מיוחדים הוא תוצאה של המודעוּת המוטורית העברית הנמצאת עדיין בחיתוליה.
שואלים את אדוארד
אלישיב סבח: ברשותי אלפא רומיאו 147 2.0 שנת 2002. נתקלתי בבעיה שאני לא יודע מה לעשות איתה, תקלת אימבולייזר: הרכב לא קורא את המפתח ומסרב להתניע.
ברשותי מפתח אחד שעבד ב-3 השנים האחרונות שהרכב ברשותי.
יש לציין שהתקלה הזאת קיימת כבר זמן רב ברכב, אבל הוא לא עשה לי בעיות מיוחדות (מדי פעם לא היה מתניע, והוצאה והכנסה של המפתח מחדש פתרו את הבעיה). עכשיו נראה שכלום לא עוזר.
הייתי שמח להתייעץ אתך איך לפתור את התקלה.
תשובה: לך אל מתקן שעונים, ובקש ממנו לבדוק אם במפתח שלך נמצאת סוללה, שלאחר 18 שנה התרוקנה עד 0 אמפרים, ואם אפשר להחליף אותה. אותו דבר לגבי המפתח הרזרבי.
במכוניות מסוימות, אינני יודע אם 147 שלך היא אחת מהן, הסוללה במפתח נהנית מחיזוק חשמלי כאשר המפתח נעוץ בסוויץ'.
אפשרות אחרת היא שיש תקלה במודם של האימובילייזר, אלא שאת זאת יכול לגלות רק חשמלאי שעובד במוסך היבואן, אשר מצויד במחשב דיאגנוסטי.
* הייתי מבסוט מהתשובה הנ"ל, עד שבעליה של 147 עדכן אותי כי בבדיקת המפתח התגלה שאין בו סוללה אלא רק צ'יפ. ההנחה השגויה שלי נבעה מהעובדה שעשרות האלפות רומיאו שהיו לי, אשר יוצרו בשנות ה-80 וה-90, לא צוידו כלל באימובילייזרים. כך שחשבתי לתומי שהאלפות המודרניות הלכו בדרכה של ב-מ-וו, והתקינו סוללות במפתחות של דגמיהן (כמו שיש לי בבווארית).
עדי והב: "אלוהים אדירים!": נחשף תיעוד ראשון של טסלה במצב נהיגה עצמית – והוא מפחיד. הנה הקישור:
מכונית הנפש 
היי אדוארד וגם לקוראים שיודעים , לעניין חלפים מקוריים הייתי מעוניין לדעת אילו רפידות בלמים מומלץ להרכיב להונדה סיוויק סדן 2008 , לנסיעות אזרחיות . מניח שהונדה בעצמה לא מייצרת את הרפידות וקונה מספקי משנה , מעניין מאיזו תוצרת ? ומה התוצרת שמרכיבים במוסכגי היבואן כתוצרת מקורית.