דילוג לתוכן

ריקוד מבעית

דצמבר 17, 2020

פעמים רבות ביקשתי את ההנהלה העליונה של הטבע שתגלה לי מי כותב את התסריטים לחלומות שמוקרנים בפניי. מי מביים אותם, מי מעצב את התפאורה והתלבושות שבהם, ומי כותב את הפסקול.

אלא שהמלכות העליונה לא גילתה לי בזכות מי אני צופה בסדרת הסיפורים שבכיכובי, המרצדים בצבעים טבעיים בכל פעם שאני עוצם עיניים מתי שהוא ובמקום כלשהו.

וכך, לא אדע בפאתי חיי מי ארגן שאחלום על חתונה עם בת השאה באיראן, על ניצחון במרוץ מכוניות בחלק הצפוני של מסלול נורבורגרינג ועל פרס ראשון בטוטו-לוטו, אשר אִפשר לי להביא אל קורת ביתי את דגם NSX הקסום של הונדה, מספר 1 בסולם הנחשקוֹת המוטוריות שלי, אשר בבנייתו לקח חלק איירטון סנה.

לנוכח שתיקתו הבְּצוּרָה של מאסטרו הטבע בנושא האחראים לחלומותיי, היה זה אך טבעי שהוא החליט לשמור לעצמו גם את פרטי האמנים אשר חתומים על התסריט, התפאורה, העריכה והבימוי של אותו קטע לילי מבעית שהתארע עליי בחדר האמבטיה.

בסך הכול רציתי לחזור למיטה, שבה חיכתה לי כלבתי היפהפייה גוֹשָה, אשר אחרי עוד ניתוח כליות, שלישי במספר, מעדיפה לנהום ולנשוף את חלומותיה הכלביים ממש על פדחתי.

אלא שהמציאות כיבדה אותי בנחת זרועה, השמאלית לפי תורת הסוד, ובדרך חזרה אל חדר השינה אחז בי לפתע גל קור, שהקפיא את צעדיי. הקור התקדם בגופי מלמעלה למטה, כמו מסך יורד, ובהגיעו אל חָזִי הטיח בו מהלומת כפור מצמיתה.

עברתי מהליכה לזחילה, עדיין בהכרה אך ללא יכולת לטפס אל המיטה. בכוחותיו האחרונים ובשביבי הכרה מסתחררים ניסה הקשיש, שתכנן לעבור חלק את יום ההולדת ה-89, להיעמד על רגליו חצי מטר מהמיטה – אך בכל אחד משניים-שלושה הניסיונות הוא נפל לרצפה כמו גוש קרח, פעם על הגב ופעם על פרצופו, עד כי חבול מכל הכיוונים הוא הפסיק להבין מה מנוגן פה. זאת אומרת, נגמר לו הסרט.

לפתע נפתחה שִמְשִייָת-מזל מעל ראשו של הקשיש החבוט: נפש טובה אחת, נאה במקרה, שהתרגלה כבר זמן-מה לדאוג לזקן, שמעה מתישהו בין סוף הלילה לתחילת הבוקר חבטה אחר חבטה, ורצה אל חדר השינה בחושבה שנפלה שם איזו שידה. אולי זו רעידת האדמה שעיתון 'הארץ' מתריע מפניה כבר שנים, תוך שהוא רומז כי ארצנו ראויה לפורענות כזו בגלל גזענות, אפרטהייד וריצת המקומיים אחרי כסף.

אלא שרגע אחר כך נתקלה נפש טובה זו בגוף שרוע על הרצפה, השכוב על גבו למרגלות המיטה ואינו מגיב לצעקות ולטלטלות, ונתבהלה לצלצל לעזרה.

שלושת המלאכים של מד"א, אולי ארבעה, הצליחו להחזיר את הקשיש אל שפיות, חלקית לפחות, והוציאו אותו מחדר השינה על כיסא גלגלים מתקפל. בדרך אל האמבולנס נשקף אל הזקן במראה הגדולה התלויה בסלון רצף של פריימים זזים, אשר הראו בתנופת-ודאות את סצנת הפינוי של הקשיש מהבית.

באמבולנס שהסיע לאיכילוב הבין הזקן שהסרט שהוא משחק בו כעת נצמד לסגנון הריאליסטי, אשר יצא מהאופנה זה מכבר, ושאין לו נטייה לפיוטיוּת או לנגיעות של פנטזיה. ככל הנראה, סדרן הטאלנטים העליון לא רצה לבזבז על קשיש זוטר שכמותי במאי בעל שיעור קומה, קרי – בעל נפש מסוכסכת.

אלא שפתאום תפסתי, אם לחרדתי ואם בהקלה, שהבמאי של הסרט הזה הוא אני: קשיש קירח ולא מגולח, מלופף בכבלים המודבקים על בטנו, על חזהו ועל ראשו.

סֵבֶל סְבָלִים הכול סֵבֶל, קיללתי, והוספתי בפולנית ש"מגיע לך, קשיש שכמוך, לחטוף עונש בדמותה של הפקה לא-מי-יודע-מה כזו, שלא יכולה לזכות אפילו בגרגר של רייטינג, שבה אתה חתום על התסריט, על הבימוי ועוד על התפקיד הראשי".

שלא נדע עוד חלטורה כזו, רטנתי, אך הנפש הטובה ראתה את זה הפוך לגמרי. "היה לך מזל מְקוּרְמָל", קבעה.

לתגובות ולשאלות: e.teksty@gmail.com

טיפ טיפה

כבר אחרי שצוות חדר המיון תיקן את הזקן כפי שמתקנים מכונית ישנה, נדלקה פתאום בראשו החבול מכל כיוון של הפציינט המחשבה שכל הסיפור המקאברי, מקפיא הדם בוורידים, שהתרקם סביבו דה-פקטו, כלומר קרה באמת, משאיר למרות הכול טעם של אופטימיות. כמעט הפי-אנד.

הרי מקרה זה מלמד שאפקט הקור – אם אחד כזה ירצה לבקר שוב להנאתו – מאפשר לכל קשיש לרקוד את המוות בשקט ובלי כאב.

15 תגובות
  1. Jeri Leibovits permalink

    לפי החלומות, עושה רושם שקפצת לביקור קצרצר בצד השני…
    אבל טוב ומשמח לדעת, שאתה שוב עמנו חי ובועט. שמור על עצמך
    מלהסתלק, יש בך עוד הרבה מה לתת.
    בריאות טובה ורפואה שלמה.

  2. נחשון permalink

    הרבה בריאות אדוארד אהובינו! אתה עוד תחגוג את יום הולדתך ה-100 ואף יותר בבריאות איתנה! חנוכה שמח מכל משפחת נחשון בחיפה

  3. אריאל permalink

    אדוארד יקר!!! אנא וודא שהתסריט המזוויע שתיארת לא יחזור שנית. מצפה בכל שבוע לקרוא את מאמריך השנונים והמחכימים.
    מקווה להמשיך לקרוא אותם עוד שנים רבות!

  4. ישראל בייר permalink

    רק בריאות אדוארד, האלטרנטיבה לא משהו…

  5. זאב וייסמן permalink

    וואו, אדוארד היקר!!!
    איזה פוסט מפחיד!!! כמו פליני במייטבו…
    כשראיתי על צג הסלולרי שלי שיש טור חדש, שמחתי מאוד וחשבתי לעצמי שאני אגיב ואכתוב שאיזה יופי, שפער הזמן בן הטורים הולך ומצטמצם…
    אבל לא לילד הזה ציפיתי…. בוודאי הדופק שלי ולחץ הדם נסקו…עוד אחד כזה ואבדתי…
    כמו שאומרים באידיש: מוייחעל טוייבעס…
    בקיצור, אני מאחל לך אדוארד יקר החלמה מהירה והרבה בריאות טובה וימים ארוכים וטובים, כי אתה האור שלנו, בימים חשוכים אלה ואנחנו מאוד אוהבים אותך ואת הטורים המופלאים שאתה כותב!!!
    זאב וייסמן בית חשמונאי

  6. יוסי לאור permalink

    רפואה שלמה. האם אפשר לעזור ? האם מותר ביקור חולים או סתם ביקור ?

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    תרגיש טוב אדוארד, בריאות איתנה ואריכות ימים !

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    מר אטלר היקר,
    רק מלחשוב איזה צער תותיר אצל רבים כל כך (ואולי אפילו טובים..) אמורה למנוע מהמנהל העליון להפסיק ולהשגיח עליך.
    מאחל לך שתתברך בעוד הרבה שנות כתיבה חכמה, מרחיבה אופקים ומעניינת בלי סוף.
    אה, וכמעט שכחתי, אוהבים אותך מאד, בני, רעייתי ואני.
    באיחולי בריאות טובה ואיתנה
    אלי כהן, חולון

  9. יוסי בן לביא permalink

    אדוארד יקירנו, חזק ואמץ. הבמאי הוא במאי, עזוב אותו(רק שלא יעזוב אותך). מי יהפוך את המכונית לבעלת נפש מבלעדך?? סיינה עוד יצטרך להמתין לך . אל תמהר לפגישה, עוד חזון למועד. חזק והתחזק מידידך בכתובים.

  10. יוסי גפן permalink

    אדוארד היקר
    אנחנו עדיין לא מוכנים…נהנה בכל פעם מחדש ממבטך על הקורה, מהגיגי ההיסטוריה והתרבות
    מבקיאותך בנבכי הרכב
    מקווה לעוד שנים בריאות חזקות איתנות ואם אזכה אני לפניך אזמינך לנהוג ב NSX או בדומה
    תודה על שנים של אור חיוך וידע…
    הרבה בריאות.
    יוסי גפן
    בית חורון

  11. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    איפה עושים פה לייק

  12. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    נ.ב.

     סנה מוסר  ד"ש , זוכר אותך מגרנד פרי דרום אפריקה…כמו כן מוסר שיהיה פנוי לפגישה רק בעוד שלושה עשורים ועוד קצת…בינתיים יחלפו עוד כמה דורות של NSX  בחלום בשאיפה שגם במציאות…

    מקלארן מעולם  לא שכחו את סנה ויצרו את המחווה הזו לזכרו :

  13. איל permalink

    הרבה בריאות אדוארד יקר!

  14. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    רפואה שלמה, היה חזק ובריא!

  15. דן פניגשטיין permalink

    רפואה שלמה להחלמה מהירה.
    חזור במהירות (המותרת!) לכתיבתך הנהדרת!

להגיב על משתמש אנונימי (לא מזוהה) לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: