הפסיכולוגית השלישית שלי

העליתי על סיפון חיי הנוכחיים בגולה את ב-מ-וו Z3M, חיה רעה וטהרנית באופייה, כדי לשפר את רוחי במאבק על אמנות הקולנוע

בהתאם לתרגיל תל-אביבי יומיומי שאימצתי, התיישבתי לי ברכב כדי לתת למחשבות לרוץ, כמו במרשם המוזיקלי של אריק איינשטיין. אלא שהפעם, טקס זה התרחש בגולה, בתוך גן-עדן ממש, כלומר גינה מוריקה, בעוד חברי קומדה מנגן לי קטעי מוזיקה נפלאים.

אלו אותם קטעים שתכננתי לאמץ לסרטי, אך כרגע הם מחוץ לפסקול כי המפיק המנוול שלי אינו מוכן לשלם ליורשי המלחין אפילו שקל אחד. ודאי שבשלב כלשהו אמצא פתרון (שאיננו, יש לקוות, טיפוס על הקירות ונפילה מהם), מבלי לפחלץ אף גוי עוין.

שבעת הרמקולים של הרדיו במכונית, הנושא את הלוגו 'ב-מ-וו ביזנס', בישרו לי ששום דבר לא אבוד.

למה התכוון המשורר

ביום שישי גמרתי את שבוע העסקים באמנות הקולנוע בלודז' וחזרתי לסופשבוע ארוך בוורשה. לכבוד משחקי הכדורגל של יורו 2012, שפולין חגגה בהתלהבות, בנו הפולנים משהו דומה לכביש 6 וקראו לו 'אוטוסטרדה'. זה הזכיר לי שב-1991, כאשר חזרתי לרגע לפולין אחרי שלושים שנה לצורך ביקור שורשים וכו' – ראיתי כיתוב ענק על קיר: "פולנים זה יהודים!". אהבתי את הכיתוב הזה, פרי מכחולו של יוצר הסובל כנראה ממזוכיזם עמוק יותר מהאוקיינוס האטלנטי. אהבתי, בין אם כוונת המשורר הייתה פילושמית, אנטישמית או ממוצע סאטירי של שתי האפשרויות.

אוטוסטרדה בעלת ערך בריאותי

בכל אופן, ביום שישי האחרון, כשחזרתי מהאולפן בלודז' לוורשה, נסעתי על ה'אוטוסטרדה' הפולנית הזו, שנבנתה אולי בהשראה 'יהודית', וגיליתי מאות גויים מקומיים המפליגים על האספלט, לא כולו חלק, במהירויות נוסח 'דהר במלוא הכוח שהיצרן נידב לך, ועוד קצת'.

כך פגשתי פיאט פונטו קטנה הדוהרת ב-165 קמ"שוסקודה פאביה 1.2 בעלת גיר DSG הסוגרת ללא בושה180 קמ"שכמעט, וכמה להקות דיזלים מבית מרצדס וב-מ-וו הלוחמות ביניהן בקרב תרנגולים קולני ועוברות חופשי את ה-220 קמ"ש. לדיזלים המודרניים, אגב, 'אוטוסטרדה' זו מאפשרת לשרוף לכלוך שהצטבר במסנן החלקיקים ללא צורך לבקש עזרת מוסך.

פיצוי זריז מגרמניה

היה זה אך מקרה שלא פגשתי על האוטוסטרדה אף פורשה, פרארי, למבורגיני,  מזראטי או ניסאן GT-R, שכל מיני מי ומי פולנים משוויצים איתן בוורשה באזור מלונות הפאר ומצטלמים איתן בגאווה במדורי רכילות.

להבדיל מאנוכי, גוֹיוֹ-אח"מים אלו המחזיקים בטילים אקזוטיים לא שהו בלודז' כמוני, ולא חזרו הביתה ממלחמות התשה שמתקיימות בחדר עריכה חשוך סביב 'שועל הכסף של פליציה ט" – כך שהמכונית הצנועה לתפארת (Z3M קופה), שזה עתה בחרה לכרוך את עתידה בעתידי תמורת חופן חסכונות של ביטוח לאומי, חיממה את לבי כאשר שעטה ביתר מהירות וביתר קלות מכל דבר שזז באוטוסטרדה החדשה, ששומרי החוק טרם השתלטו עליה.

הסיפון המפואר של Z3M הוא דו-מושבי בלבד, מצופה עור כולו. האור הזורם מבעד גג הזכוכית מגרש את הקלאוסטרופוביה

כְּסוּפָה שבלִבָּה סוּפָה: ב-מ-וו Z3M הגיעה לביתה החדש הסמוך לוורשה ופגשה את אחת משתי אחיותיה החורגות, אלפא GTV

סוליה ללא סלסולים

חוץ מזה, בזכות מזלי הרחוּם, שיכול לקפוץ רק על קשישים (לכוכבים עוד לא נמאס מהם, כנראה) – נזכרתי פתאום, בעיצומם של איזה230 קמ"ש(הרחוקים עדיין מקצה גבול היכולת של הבווארית שלי), שצמיגיה האחוריים מדגם W rosso מבית פירלי, ברוחב הסנובי 245/40/17, שפשפו כבר את הסוליה שלהם כמעט עד האוויר שבו מילאתי אותם, ולכן הם צווחים עד השמיים להחלפה מיידית ולהפסקת נוהל המרוצים. גם המגפיים הקדמיים, הצרים יותר (225/45/17), אינם בכושר מי יודע מה.

ודאי שהסרתי מיד את הרגל מדוושת הגז. אגב, כל הרביעייה תשושת הפז"ם הוחלפה כבר.

לא לבעלי טעם נאצי

התכנון של Z3M היה עבודתו הראשונה בב-מ-וו של המעצב המוכשר כריס בנגל, שבעלי הקונצרן לא הסתדרו איתו. העיתונות הגרמנית, שטעמה עודנו נאצי כנראה, לא אהבה את רעיונותיו של בנגל וכתבה ש"רק פיאט מולטיפלה היא מכונית מכוערת יותר מ-Z3M". ומכיוון שמולטיפלה, בצורתה המקורית, הייתה ונותרה לגביי מלכת יופי אמיתית דווקא – ודאי שקביעה נבזית זו של העיתונות הגרמנית פעלה עליי פעולה הפוכה, והפנתה את תשומת סקרנותי ל-Z3M.

התרגזתי, והרבה לפני שהחבורה הבריטית הוורדרדה (ואין הכוונה רק לצבע הפנים) מ'טופ גיר' החלה לשורר נפלאות על Z3M הלכתי לדוד גוגל, חיפשתי את תצלומיה של "הגברת המכוערת" – ואמנם, התאהבתי בה מיד.

אחרי הפגישה הראשונה עם ב-מ-וו Z3M הבנתי שלוּ הייתי מתכנן בעצמי מכונית לטעמי, הייתי בונה אותה בדיוק כפי שהיא: מין חיה רעה, טהרנית באופייה, מטורפת, נקייה ממחסומי פה אלקטרוניים, ממש כמו הקשישות שלי הונדה CRX ואלפא GTV – וכמותן, היא מתפקדת היטב ללא מחשב סיפון, מתביישת בארבע כריות האוויר, ואפילו ESP אין לה!

אבא, למה קנית עוד בת?

ל-Z3M אין חיים קלים במחיצתי בגלל זוג בנותיי, שקיבלו אותה בחירוק נפש לאחר שכפיתי עליהן את חֶברתה החדשה. "בשביל מה קנית אותה, אבא?", שאלו אותי. "רק כדי לשגע את הדמות השלילית הזו, בעל אתר רכב דוחה, העסוק בפוליטיקה בכל נימי נפשו השמאלנית הכפייתית, אויב דת, שונא מתנחלים ולועג למשפחות מרובות ילדים, וכשהוא לא עסוק בפרובוקציות אינפנטיליות, כמו זו שהוא עשה בעקבות מותה הטרגי של משפחת אטיאס שאיבדה את הברקסים – שירת ההלל הקבועה שלו היא כלפי ב-מ-וו?"

– "תודה שהזכרתן לי סיבה נוספת לרומן שלי עם Z3M, שהיא הב-מ-וו הכי ב-מ-וואית שבוואריה הצליחה לייצר", עניתי לאלפא ולהונדה שבחצרי. "אך האמת היא שחיפשתי עוד אוטו השווה אהבה, כזה שאין לאף אחד בארץ, כי אני לא מעוניין לחלוק בפסיכולוגית שלי עם אף אחד! זו הרגשה ממש מתוקה, שטעמתי אותה כבר בזכותכן, הונדה CRX שלי ואלפא GTV, היחידה בגזעה שמצוידת במושבי עור של אאודי TT ולובשת צמיגי טויו R1R. וכעת אתן כולכן תהיו צוות לעניין", הוספתי בסיפוק, ומיד הזדעזעתי לשמוע את אלפא GTV עורכת קבלת פנים גסת רוח לב-מ-וו.

הביצועים של ב-מ-וו Z3M: זינוק מ-0 ל-100 תוך 5.3 שניות, מהירות מרבית250 קמ"ש. הם מושגים בזכות מנוע שישה צילינדרים בשורה בנפח3.2 ליטרים, 321 כ"ס ב-7,500 סל"ד. מומנט של 350 Nm מתפתח ב-3,250 סל"ד. בזמנו, הכרתי את המנוע בב-מ-וו M3 שנסעתי בה במסלול הוקנהיים

קבלת פנים מרושעת

לולא הייתי שומע, לא הייתי מאמין. אלפא פשוט הציקה לבת המשק החדשה, הבווארית, בקנטורים גסי רוח. "שמעי נא, הלגה", לעגה האיטלקייה שלי לגרמנייה בטון של זלזול שבקע מהמפלט הבודד שלה. "בטח נחמד היה לכם, נאצים גזענים שכמותכם, לחטוף בחצי גמר היורו של 2012 את זוג הגולים הרצחניים דווקא מהכושי האיטלקי שלנו, מריו באלוטלי הגדול. הוא תפקד כמו ג'סי אוונס השחור, שזכייתו באולימפיאדת ברלין 1936 באליפות העולם בריצת100 מטרהרגיזה את היטלר. והנה ההיסטוריה חוזרת עם מריו באלוטלי הגדול", המשיכה אלפא GTV בנאומה הלעגני.

ו-CRX היפנית צחקקה מאחורי השער של סרקופג העץ שלה, ואפילו לא יצאה ממנו כדי לקבל את פניה של הגרמנייה, הנוצצת גם מרוב דמעות עלבון.

טיפ טיפה – המדריך הולך יחף

קל יותר להסביר לאחרים מה לבדוק כשקונים מכונית יד שנייה (ראו המדריך 'משומשת חיל מי ימצא' בבלוג שלי ב- wordpress), מאשר לקנות בעצמך יד שנייה. פתאום אתה שוכח מה כתבת וממה הזהרת, מסתובב מסוחרר סביב המועמדת, מתענג על קולה, נוהג בה בזהירות, ומבין שהאובייקטיביות שלך הלכה פייפן כי נדלקת עליה. בסופו של דבר אתה מתעשת ומכניס אותה למכון בדיקות טרום-קנייה במרכז לודז', לא רחוק מהאולפן שבו אתה עורך.

שעתיים בילתה ב-מ-וו Z3M הכסופה במסלול דיאגנוסטי. הניפו אותה והורידו, סרקו את הצבע שלה במכשיר למדידת עובי השכבה ומילאו דו"ח המודיע שהכול בה פיקס, אלא ש"אתה מוכרח להחליף את הצמיגים האחוריים ואת המצמד". מה הנזק על המצמד? אתה שואל, ושומע שהחלק עולה 3,500 זלוטי והעבודה 500. יחד, זה יוצא כאלף אירו. מכה לא נעימה.

אבל אז אנו נזכרים פתאום מה כתבנו. אולי זו לא בעיה של המצמד עצמו, אלא די בהוצאת האוויר מהמערכת? אולי מהנדסי המכון טועים? אולי הם רק נוקטים נוהל כסת"ח מורחב?

וכאשר הבווארית עוברת כבר לידינו, אנו מכניסים אותה למוסך, משלמים 20 זלוטי על העבודה ו-20 זלוטי טיפ – והמצמד מתפקד כחדש. לא החלפה ולא נעליים.

שואלים את אדוארד

בתאל: אני סטודנטית שגרה ועובדת בבני-ברק. ברצוני לרכוש רכב לנסיעות קצרות בעיקר, ללימודים בתל-אביב ולנסיעה לאריאל פעם בשבוע.

התקציב שלי הוא 12 אלף שקלים, לא חשובה לי חוויית הנסיעה, אלא יותר חיסכון בהוצאות רכב, אמינות, שלא יראה מוסך. אני לא מבינה בכלל ברכב, ולכן לא רוצה כל כך להתעסק איתו בשיפוצים, בתיקונים ובשדרוגים.

אודה לך אם תוכל למנות כמה דגמים שלדעתך הכי מתאימים!

תשובה: הרעיון הבסיסי הוא לא לבזבז את כל הסכום על המכונית עצמה, אלא לקנות משהו ב-8,000 שקלים – ואת היתר להקצות לתיקונים, שתמיד יש בהם צורך אחרי קניית משומשת. הרי לשם הבטיחות יש לקנות צמיגים חדשים, דיסקיות מעצורים חדשות ובולמים חדשים (לא תמיד יש צורך בהחלפה גורפת, אם שפר עלינו המזל והנרכשת מגיעה מבית טוב).

אם מוסכים הם לא בראש שלך, אז אחרי הקנייה מוטב להחליף שמנים, נוזל מעצורים וחגורת טיימינג (במקרה שאין לנו הוכחה שהבעלים הקודמים של הרכב דאגו להחליפה במועד).

בעצם, לא חשוב הדגם, אלא המצב הטכני של המועמדת. באופן כללי, ליפניות ולקוריאניות יש הילה של אמינות.

יאיר: ברשותי פולקסוואגן פולו מודל 95' ידנית. יש לי בעיה חוזרת בהילוך סרק או כשאני נוסע בעיר בהילוכים שני-שלישי: הסל"ד קופץ מבלי שאני לוחץ על הגז. בהילוך סרק הסל"ד קופץ מ-1,000 ל-2,000, ותוך כדי נסיעה בהילוך נמוך הוא קופץ מ-2,000 ל-2,500.

המוסכניק אמר שהוא ניקה משהו במצערת ואכן הבעיה חלפה, אך עכשיו, לאחר כמה חודשים, הבעיה חזרה. והמוסכניק בדק ואמר שהמצערת נקייה, והציע להחליף בית מצערת. יש לך רעיון מה אפשר לעשות?

תשובה: בקש את המוסכניק שיבדוק את פעילותו של מנוע הצעדים (האחראי על טורי הסרק). אם הבעיה בפרפרים שאינם נסגרים הרמטית, אז המוסכניק שלך צודק לגבי נחיצות ההחלפה של בית המצערת.

צלי: איביזה החדשה 1.4 גיר ידני רפרנס; סוזוקי סוויפט החדשה (1.5); סקודה פאביה אמביאנט 1.4 גיר ידני; פיאט פונטו 1.4 דינמיק ידני. איזו מכונית קטנה מבין אלה היא לדעתך הכי מוצלחת והכי כדאי לקנות לנסיעות עירוניות?

תשובה: אחד השבועונים המוטוריים הלועזיים, הנחשב בלתי תלוי – פרסם בדיוק מבחן דרכים השוואתי בין כל מכשירי התנועה שציינת (ועוד כמה קטנות). אם להביא כאן את מסקנותיו בתמצית, מהמבחן עולה שפולקסוואגן פולו ואיביזה החדשה, שתיהן מצוידות בגיר ידני – ניצחו יחדיו ובאמתחתן אותו מספר של נקודות זכות.

בני והדסה: אנחנו זוג צעירים… העומדים לצאת לגמלאות, ובעקבות כך מחזירים את רכב החברה אשר שימש אותנו עד כה. ברצוננו לקנות רכב קטן שישמש אותנו מכאן ואילך, בע"ה עד מאה ועשרים שנה בבריאות טובה.

שאלותינו:

1. רכב חדש או יד שנייה ?

2. איזה דגם כדאי לקנות, אם השימוש שלנו בו הוא כדלהלן:

א. נסיעות עירוניות בדרך כלל, ולפעמים נסיעה בינעירונית באזור המרכז.

ב. יציאה לחופשות באזור הצפון ולעתים רחוקות בדרום.

הפרמטרים החשובים (לפי סדר יורד): בטיחות, אמינות, חסכונות ונוחות.

ממדורך למדנו כי אתה עסוק בעריכת סרטך החדש. דומנו שנהיה פֶּה לרבים ממעריציך, אם נבקש שבשיקולי העריכה תכניס גם את השיקול שהסרט יהיה לא רק אמנותי אלא גם מובן לקהל הרחב.

תשובה: לזוג צעיר המתכוון לצאת לגמלאות מגיעה אחת משתי מכוניות צעירות: קיאה ריו החדשה או סיאט איביזה. ריו רלוונטית רק בגרסתה האחרונה, ולכן יש לקנות אותה מהניילונים. אם האמצעים מצומצמים ומצביעים על יד שנייה, איביזה היא התשובה.