חיי עם מיס ורשה

בתי השלישית, הכי מהירה בין הפסיכולוגיות הקליניות שמצילות יהודים קשישים מחיבוק התסכול – חטפה חולי. רק עשן הטבק גירש את עין הרע

ישורת ארוכה היא מפגן כוח למכוניות חזקות – ואילו סיבובים הם מפגן יכולת לנהגים טובים. אינני זוכר אם אני הוא שכתבתי את האקסיומה או שמישהו הקדים אותי, ואני רק ציטטתי אותה במרכאות כאשר בצעירותן של שנות ה-80 התחלתי לפרסם את טוריי במגזין 'טורבו' ז"ל. בכל אופן, המימרה "ישורת ארוכה מאפשרת למכונית חזקה להוכיח דינמיות, בעוד שסיבובים הם מבחן לכישרון הנהג" הייתה מתעוררת תמיד בזיכרוני כאשר נסעתי בקרוסלת הסיבובים שבין העיר ערד וים המלח.

זה היה מזמן, ועכשיו אותה מימרה תופסת אותי בנסיעה על כביש פולני צדדי באורך כארבעה ק"מ, שמשני צדדיו יער סמיך וחשוך, לא רחוק ממקום אחד ששוב נפל עליי כרגע בגלל הפקת סרטי (העוד לא לגמרי ז"ל).

אגב, בני הקולנוען, אף הוא בוגר האקדמיה לקולנוע בלודז', צילם לבקשתי את הכביש הנ"ל דרך שמשת האלפא, והתמונה הכהה הזו, המלווה בנגינתו של ג'אנגו, פותחת את גרסת הבמאי של 'שועל הכסף'.

 הכיף שהתחפף

עד לפני חודש, כאשר השלג היה רק בגדר איום בתחזיות פסימיות, הבווארית שלי הכסופה הייתה גומרת תוך 12 שניות את רבע המייל הראשון על האספלט המוכר לה היטב, דו-כיווני וצר, ואחרי 12 שניות נוספות ועוד קצת היינו מגיעים ל-200 קמ"ש. ודווקא אז, כשהבווארית רק מתחילה בשירת השמחה, מגיע סיבוב, ש-100 מטר לפניו הוצמד כעת תמרור הגבלה ל-40 קמ"ש.

לפני שהגויים המקומיים הציבו את תמרור ה'תרגיע!' הייתי נכנס לסיבוב זה בהילוך שלישי ובהינף של 130-140 קמ"ש, הן בהונדה CRX שלי והן בפיז'ו RCZ ובסובארו אימפרזה STI המפלצתית, הנוטה לתת-היגוי. מה קורה לי? אני שואל כעת את עצמי, כאשר כבר למראה התמרור החדש, הדורש 40 קמ"ש, אני חושק את האמביציות ולהפתעתי מתיישב על דוושת הבלם. ספק בגלל הפסיכולוגיה, ספק בגלל זהירות הקשישים שקנתה בי מאחז.

בכל אופן, פתאום קורה שאני, היושב בב-מ-וו Z3M קופה, מלכת סיבובים מושלמת – נצמד לימינו של הכביש, בדיוק כפי שדורש ממני קו לבן רצוף שמעולם לא התייחסתי אליו, ומהירות של 80-90 קמ"ש בתוך הסיבוב נראית לי פתאום מוגזמת.

בדרך ל-300 קמ"ש

בגלל השלג, אנו נחכה עד האביב כדי לבדוק אם הורדת המחסום האלקטרוני, המגביל את מהירות הבווארית ל-250 קמ"ש, אכן תאפשר לנעול את מד המהירות עד תומו. זו לא יותר מסקרנות של קשיש: האם אנשי המכון בוורשה דיברו אמת כאשר חיברו את הלגה ללפטופ, פזלו לעברי (אני לא נראה כמו סטיב מקווין או פול ניומן), החליפו ביניהם מבטים וחייכו?

אני נוטה להאמין לאבחנה אופטימית-הקמ"שים שלהם, משום שאחרי הטיפול בתוכנה שלה, הבווארית משמיעה בריטון עמוק עוד יותר, כמו רומזת שהיא מוכנה לקראת 280, 285… ביחס לבווארית זו, מכוניות אחרות נשמעות כמו פארינֶלִי, הטנור המסורס האחרון.

התקלקלי כבר!

חולשתי לב-מ-וו Z3M גובה ממני יראת-רספקט כלפיה, האוסרת עליי למתוח ביקורת על הישות הנערצת. לא תשמעו ממני טענה שזו בעצם המכונית היחידה שלי שאין בה אפשרות לכוון את גלגל ההגה; וממילא זה לא מדאיג אותי, כי מה שיש (מרחק וזווית) מתאים לי בדיוק.

אני כובש גם את הצקצוק לפיו את המתגים להעלאת השמשות והורדתן הייתי מעדיף לראות מותקנים בדלתות עצמן, כמו ב-CRX ובפורשה. וזה בעצם סוף טענותיי כלפי הבווארית. לאמיתו של וידוי, לפעמים הייתי רוצה שיקפצו על הלגה צרות כלשהן שיחשפו את אנושיותה, ואני אעזור לה להיפטר מהן.

והנה, כשדבר כזה קרה סוף סוף, לא שמחתי כל עיקר.

אחיותיה אמינות יותר?

אלפא GTV הקשישה לא דורשת מאבא שיעזור לה, כי כל הטיפול בה מצטמצם לאספקת דלק והחלפת שמנים. גם הונדה CRX, שגרה תחת אותה קורת-גג, עוד לא ביקרה במוסך חרף גילה, למעט שתי החלפות של חגורת הטיימינג עקב מצב מביך שבו ניסיונותיי זחוחי-התעוזה לבצע זאת בכוחות עצמי נאספו אל יומרתם.

ריאליטי שואו

כמיהתי החשאית שהלגה תחטוף איזה קלקול ואני אסעד אותה בחוליה התגלתה כטמטום תיאורטי, כשזה קרה ממש בריאליטי שואו. או אז לא חייכתי בסיפוק, נהפוך הוא – שערותיי האחרונות שעל ראשי החלו דווקא להלבין (שוב) בגלל הלגה.

האם זה ייתכן? מה? Z3M, בתי השלישית במניין, פסיכולוגית ליהודים קשישים בייעודה ובהכשרתה, מכונית חלומותיי, מכשיר התנועה האולטימטיבי, שהשגתה נראית לי עדיין כפלא – התקלקלה? האם זה קרה באמת, או שרק דמיינתי זאת באיזה חלום אימה?

שמשות יוק

זה קרה אתמול. אני בוורשה, מתכוון לחזור להסגר שלי בכפר הנופש אחרי פגישה מעצבנת עם מפיק סִרטי מנוול-המעללים. הלגה עומדת ברמזור, ומישהו משמאלנו מפשיל שמשה ופונה אליי. כדי לשמוע את דבריו ניסיתי להוריד את השמשה השמאלית, אך היא סירבה באדישות מקפיאת-דוֹם. הופתעתי, כי שמשותיה של הלגה היו תמיד יורדות בהתלהבות, וכעת פתאום השמאלית זזה בקושי, בליווי חריקה, ועוצרת.

אני משאיר את הפתח מבלי להילחם ורץ הביתה לבדוק מה קרה. בדרך ניסיתי להוריד שמשה בדלת ימין. אותה תוצאה: תנועה איטית בקול בכי ועצירה. אני מפסיק את הניסיון הכושל וממשיך לנסוע, עם רוח קרה שמצליפה משני החלונות.

גם דלת יוק

נכנסים למוסך הביתי. אני יוצא מהרכב כדי לסגור אחריי את שער הכניסה, וחוזר להלגה לבדוק מה קרה במערכת עילוי-יירוד השמשות, אבל אז מתברר שגם דלת הנהג של הבווארית מסרבת להיפתח.

אני נכנס מצד ימין, עובר למושב הנהג, פותח את המנעול מבפנים בקצת כוח מתון, והדלת נפתחת. אני יוצא שוב מהרכב, סוגר את הדלת בטריקה, מושך בידית – וגם זה יוק. לא נעים, ואף נורא, כי המצב מצביע על צורך לפתוח את ריפוד העור של הדלת, שבתוכה מותקנים רמקולים של רדיו בלאופונקט ביזנס, מנגנון של כרית אוויר ואולי עוד משהו עדין.

התקשרתי למוסך המרכזי של ב-מ-וו וסיפרתי על השמשות ועל מנעול הדלת. שאלו איזה אוטו. "אמרת שזו Z3M קופה? ריפוד עור שחור-אדום?"

אני: "כן".

הם: "מכירים את הבעיה. תביא את המכונית ותשאיר אותה. מוכרחים לפרק בעדינות את הריפוד, מבלי להשאיר סימני פריצה, ואחר כך צריך להתגבר על המון דברים כדי להגיע למנעול ולמנגנון השמשה. גם פירוק כרית האוויר והתקנתה מחדש זה לא עסק פשוט. עשינו את זה עשרות פעם", הוסיף הקול.

"מה הנזק הכספי?", התעניינתי בעדינות, ושמעתי שהניתוח של הלגה יעלה איזה 500 אירו, "אם הבווארית לא תהיה זקוקה לאיזה חלק חדש".

ההתאוששות של הלגה מהמקרה המביך הייתה מהירה משלי

ענן של חשדות

בגלל המשפט "ב-Z3M עשינו את זה עשרות פעם", חשתי לֵידָה של חוסר אמון. "עשרות פעם"? הרי חוץ מהלגה, בוורשה יש רק Z3M אחת, שחורה, ובעליה, הקורא לה הֶלְמוּט, לא סיפר לי על צרות כלשהן עם המנעול והשמשות.

וחוץ מזה, איך זה ששתי תקלות אלו נפלו על הלגה בבת-אחת? מה השתנה בה, או בינינו?

פלשבק

אני מכין לי מקטרת, יושב בהלגה, מעשן, ונזכר שלפני יומיים ניצלתי את ההפוגה במכת השלג ונסעתי לבוטיק אביזרי רכב בעיירה הסמוכה פיאסצ'נו, כדי לקנות לבווארית סט לייסטים דקים עשויי פלסטיק שקוף. מצמידים אותם ל'ראנד' של הדלת כדי שהלקה המטאלית, כסף טהור, לא תיפגע ממגע עם מכוניות החונות בקרבתה.

הרכבתי פלסטיקים אלו וצלצלתי לבני. "מצאתי פלסטיקים שקופים! כמעט לא רואים אותם על הדלתות", בישרתי לו.

"אני ממש שמח", ענה הנסיך בנימה עדינה של סרקזם, כי הוא, כבן יחיד, אגוצנטרי מקצועי, מביט בחשדנות מסוימת על סימני דאגת היתר שמפגין אבאל'ה לגבי צעצועיו. ספק מקנא ספק משועשע וכעת, יומיים אחרי השיחה עם בני, אני קופץ בצעקת "אאוריקה!". אולי הפלסטיקים הדקים הללו אשמים? הרי די בשניים-שלושה מ"מ כדי לשנות את זווית הדלת. האם השמשות התקרבו יתר על המידה לגומי המודבק למשקוף, וגם המנעול נמצא בלחץ? איך לא חשבתי על אפשרות זו קודם?

אמרתי תודה למקטרת, יצאתי מהלגה והסרתי מדלתותיה את הפלסטיקים, שבינתיים התקשו בגלל הקור, קיבלו חוצפה וניסו להישאר. נכנסתי לרכב, פתחתי את הדלת ומיד סגרתי. ומה תגידו? רולס-רויס!

התנעתי והורדתי שמשה. היא ירדה בצייתנות-בזק ובשקט, וכך גם אחותה הימנית. אני מתקשר שוב לבני. "זכינו ב-500 אירו ואולי יותר, לוּ הבווארית הייתה זקוקה לחלקים חדשים", עדכנתי אותו בגאווה.

"אני ממש שמח", מודיע לי בני היקר.

תוגת הנורמליוּת: לצד הונדה סיוויק, קיאה ריו החדשה היא מכונית נוספת בגודל נורמלי המשווקת אצלנו בגרסת גיר ידני, ועוד במחיר אטרקטיבי של 90 אלף שקלים בלבד. סביר שריו זו תעניין את חסידי תיבות ההילוכים הידניות שנמאס להם מהצרות באחזקת גירים אוטומטיים, אשר מבזבזים דלק, פוגעים בביצועים, ובגרסת DSG גם יקרים בטיפול השוטף. חבל רק שהידניות אצלנו, הן הקטנות והן הקומפקטיות, משווקות בגרסאות ספרטניות, מאובזרות פחות מהדגמים המקבילים האוטומטיים. כנראה, ברוני היבוא חושבים שקהל היעד של ידניות הוא מעוטי יכולת. בהתאם לפילוסופיה אווילית זו הם שומרים את אביזרי היוקרה, המעטים ממילא, לגרסאות האוטומטיות בלבד

טיפ טיפה

כוזב הוא הסטריאוטיפ המקובל לפיו שרשרת טיימינג פוטרת את הנהג מהצורך להשגיח מה קורה במנוע. כוזבת גם ההנחה המרגיעה לפיה אין צורך לדאוג להחליף את שרשרת הטיימינג בהתאם לתדירות שנקב היצרן ואף לפני המועד הרשמי – דאגה שמזוהה עם חגורת הטיימינג.

כל זה היה נכון פעם, לפני עידן החגורות, כאשר שרשראות הטיימינג המסיביות והכבדות אכן החזיקו מעמד עד סוף חייו של הרכב. אך כעת התגלה שהדור החדש של השרשראות, שהפכו עדינות וקלות, דורש תשומת לב כמו חגורות ואף יותר.

מומלץ אפוא להטות אוזן לכל רעש המגיע מכיוון השרשרת. אמנם תקלה בה אינה הורסת מיידית את המנוע, אך עלולה לפגוע בחלקים יקרים כמו מובילי שרשרת, גלגלי שיניים וגלי זיזים. רק שמירה על טיב שמן המנוע והימנעות מנסיעה במפלס שמן נמוך מאריכות את חיי השרשרת.

שואלים את אדוארד

יהונתן: קראתי את השאלה של נעמה שליט ('שואלים את אדוארד' גיליון 804) על הבעיה במכונית שלה, ונראה לי שאני מכיר את הפתרון. מה שהיא מתארת דומה לבעיה שממנה סבלה יונדאי לנטרה שהייתה אצלי בעבר.

הבעיה החלה מכך שלפעמים לא ניתן היה להתניע את המכונית בניסיון ראשון, והיה צורך להמתין כמה דקות ולנסות שוב (בדרך כלל עשר דקות המתנה הספיקו). בשלב מאוחר יותר, המנוע היה כבה לפעמים בסל"ד נמוך מאוד (כ-1,500). במצב זה, מובן שהתגבור של הגה כוח מפסיק לעבוד וקשה יותר לסובב אותו (ולכן אני חושב שייתכן שהבעיה של נעמה שליט לא נגרמת מתקלה במערכת ההיגוי).

מאחר שהבעיה הייתה נדירה, במוסך לא יכלו לדעת מה גורם לה. בסופו של דבר, כאשר הסימפטומים הנ"ל הפכו להיות תכופים יותר, הכנסתי שוב את המכונית למוסך (לב-גן בירושלים) והם נסעו איתה עד שנתקעו. בדיקה שלהם העלתה שהאשם הוא חיישן גל ארכובה מקולקל. אחרי ההחלפה שלו לא נותר לבעיה זכר.

תשובה: הדוגמה האישית שהבאת חשובה לא רק לגברת שליט אלא גם ליתר קוראי המדור, ובוודאי למוסכניקים.

 מאיר רוזנבלום, אלקנה: אני נוהג בסובארו B4 סטיישן – נהנה ממשטח ההטענה ומחוויית הנהיגה, סובל מנמיכותו של הרכב, המקשה על הכניסה והיציאה. אני מעוניין להחליף ברכב בתצורה דומה. הנעה כפולה לא חשובה.

האם מוצדק לדעתך המחיר הגבוה של סובארו אאוטבק שנת 2012, שהוא כ-200 אלף שקלים? מחיר הדגם החדש שיגיע בהמשך השנה עוד לא פורסם.אודה להמלצתך לכלי רכב דומים.

תשובה: מחירה של סובארו אאוטבק אינו גבוה, במקרה שמדובר בדגם המצויד במנוע שישה צילינדרים בנפח 3.6 ליטרים ובהספק של 260 כ"ס. במופעה זה, אאוטבק של סובארו מתחרה באירופיות מבית וולבו, ב-מ-וו ואאודי.

אך אם מדובר במנוע ארבעת הצילינדרים בנפח 2.5 ליטרים ובהספק של 167 כ"ס, אז 200 אלף שקלים הם אכן לא מציאה.

מומלץ לבדוק כמה שקלים ירצה יבואן וולבו על דגם XC60, שאפשר להשיגו גם בהנעה קדמית.

עידו: ברשותי MPV שנת 2004. לאחרונה נדלקה בה נורת מנוע קוד תקלה z305. נאמר לי כי מדובר בקויל מס' 5 ושהוא ממוקם בחלק האחורי של המנוע. האם זה נכון?

מהו סדר סלילי ההצתה במנוע זה?

תשובה: א. אם המחשב הדיאגנוסטי קבע שמדובר בקויל, כך הוא כנראה. בכל אופן, אני לא מתווכח עם מחשבים. את מצב הקויל קל לבדוק מבלי לפרקו.

ב. 1-5-3-6-2-4

עומר, ירושלים: ברצוני לשמוע את חוות דעתך על קניית רנו קליאוB2 שנת 2003/4 מנוע 1,400 סמ"ק. אשמח לשמוע על עוד אופציות באותו מחיר.

תשובה: זהו דגם מומלץ באשר הוא אמין וחסכוני. זאת, בהנחה שהידיים הקודמות של הקליאו דאגו לה כראוי. אחת כזו, רק עם מנוע 1.2, משרתת ידידה שלי כבר עשר שנים. הדבר היחידי שהתקלקל הוא חיישן הקראנק – אך די היה לקשור אותו באזיק פלסטיק, וכך הוא ממשיך לעבוד כבר שנתיים.

המתחרה של רנו קליאו היא פיאט פונטו.

רם: ברשותנו פורד פוקוס סטיישן שנת 2009. אנו מחכים ל'ביקור החסידה' ואיתה ילדנו הרביעי, ומתלבטים איזה רכב כדאי: מצד אחד יש רנו לוגן, חשבנו על ידנית שנת 2010; מצד שני יש מאזדה 5, שלפי התקציב לא נוכל כרגע לקנות מעבר למודל 2006/7.

נקודה נוספת שמבחינתנו צריך לקחת בחשבון היא שרוב הזמן הרכב נוסע ריק לעבודה של אשתי, ומדי פעם ובסופי שבוע אנו נוסעים כמשפחה. אשמח לקבל את חוות דעתך על כלי רכב אלו והצעות נוספות.

תשובה: לוגן MCV היא הצלחה של דאצ'יה. להבדיל מרוב המכוניות בעלות שבעה מקומות, המושבים בשורה השלישית בלוגן זו מאפשרים גם לאנשים מבוגרים לשבת בנוחות. אם כי ייתכן שאחרי פוקוס, תחושו ירידה בהנאת הנסיעה ותיאלצו להתרגל להבדל במתלים ובהיגוי.

לוגן היא פשוטה, אמינה, חסכונית יחסית וקלה לתיקון. אופציה אחרת היא הונדה FR-V, הנחשבת עדיפה על מאזדה 5.