שמורת טבע אצלי בחצר

בנותיי אינן יודעות דבר על המזימה החשוכה של יצרני הרכב, ולכן לא מבינות מדוע הקשיש מסלסל מתוך המקטרת שלו הרהורים קודרים

לפי אקסיומה פילוסופית, ועקב התרגלות בת כ-120 שנה של המוח האנושי – חובתה הראשית של המכונית היא לשרת את האדם. זוהי הסיבה העיקרית לטראומה שחשים כיום בעלי רכב, הרוטנים מעל דפי העיתונים, בפורומים אינטרנטיים ואף בבתי משפט כי בִּמקום ליהנות משירות מסור של המכונית – הם אלה שצריכים, משום מה, לשרת אותה!

היפוך יוצרות מביך זה מתרחש בכל פעם שהמכונית שוברת בחוצפה את החוזה עם בעליה. על המרד היא מודיעה לו באמצעות נורה דלוקה בלוח המחוונים, או סתם מסרבת להתניע.

תיבת האילוחים (מלשון אֶלַח)

עד לתקופתנו, מכוניות היו מתקלקלות בגלל סיבות אובייקטיביות כמו עייפות החומר, תנאי אחזקה בלתי נאותים או מחלות ילדות ידועות מראש. דוגמה למחלה כזו היא הצרות שעושה תיבת ההילוכים החצי-אוטומטית DSG. תיבה כפולת מצמדים זו בעייתית במיוחד בגרסת שבעת ההילוכים שלה, שהמצמדים בה עובדים ללא אמבט שמן.

חרף מעמדם, וחרף הכתיבה הרהוטה, הדעתנית והסמכותנית המאפיינת את כתבי חצר של VAG (פולקסוואגן, סקודה, סיאט), ואשר יוצרת רושם של כתיבה ביקורתית – השמועה על הפשלה ההנדסית בגיר ה-DSG התפשטה לא בזכות כתבים חנֵפים אלה, אלא מִפֶּה לאוזן ובאינטרנט, עד כי פגעה אנושות במכירות.

הסיבה האמיתית למרד המערכות

אלא שאפילו גדודים של כתבי חצר – המשבחים את היצרנים ואת סחורתם תמורת יחס חם מצד אדוניהם היבואנים, טייקוני-העל, כפי שאווזים שירתו בקרקוריהם את תושבי הקפיטול ברומא העתיקה – אינם מסוגלים לטשטש את הטרנד החדש בייצור רכב: קיצור חייהן של מכוניות בכוונה תחילה.

מזימה חשוכה זו, שבמסגרתה מְיוּצָרוֹת כיום מכוניות השומרות על אמינותן רק עד תום תקופת האחריות – נולדה עקב רצונם של היצרנים הפיקחים למכור מכוניות חדשות בתדירות נאה. טובת הלקוח מעניינת אותם פחות, אם בכלל.

המניעים למזימה זו ברורים: מכוניות ישנות המשרתות את נהגיהן במסירות ובנאמנות במשך שנים ארוכות פוגעות ברווחים של ברוני הייצור והיבוא. דוגמה טובה לכך הם דגמי שנות התשעים. רוב דגמים אלה לא רואים מוסך, או לא רואים אותו מספיק – ומשום כך המחסנים של בתי החרושת מלאים עד אפס מקום. כתוצאה, מחירם של דגמים אלה ירד, מה שממיט הפסדים על היצרן ומערכות השיווק שלו.

ראו היצרנים שזה לא עסק, והגו פתרון מחוכם. הרי הוא לפניכם:

יפי הנפש בשירות הברונים

היצרנים האירופים מנצלים את החוקים שנולדו עקב לחץ הגופים הירוקים, ומקטינים את נפח המנועים כדי – כך הם מסבירים – להוריד את צריכת הדלק ולהציל את כדור הארץ מהתחממות. זו לא תמיד אמת. הנה, מנוע Twin Air מתוצרת פיאט, שני צילינדרים בנפח 900 סמ"ק המחוזקים בטורבו ל-85 כ"ס, מסוגל לשתות בנסיעה עירונית חזקה 15 ליטר דלק ל-100 ק"מ – תצרוכת בזבזנית עוד יותר מזו של מנועי 1.6 ו-2.0 'מסורתיים'.

אך לא רק שמנועים 'ירוקים' אלה הבנויים בשיטת הדאון-סייזינג, כלומר מוקטני נפח, אינם בהכרח חסכוניים כמתחייב מתדמיתם – הם גם בעלי תוחלת חיים גוצה למדי. הסיבה: מנועים מוקטני נפח מתפקדים בעזרת מערכות טורבו, וכאשר הטורבו נכנס לפעולה – הוא מחולל בתא השרפה אספקת כוח פתאומית הפוגעת בחייו התקניים של המנוע.

וכך, למרבה הפרדוקס, הטרור של הירוקים מאפשר ליצרנים להגשים את חלומם, שהוא קיצור חייה של המכונית – הנועד כאמור להגביר את קצב המכירות. בזכות מדיניות ערמומית זו, ציבור הנהגים נלקח למעשה בשבי היצרנים והיבואנים.

פתאום נהג המעוניין ברכב לטווח ארוך עומד מול בררה אכזרית: להיכנס לסחרור של השקעות כבדות ברכבו המזדקן, עקב מחירם הגבוה של החלפים – או ליפול במלתעות המנומסות של יצרני הרכב, אשר מכבדים את הלקוח במכונית קצרת-מועד.

שמורת טבע אצלי בחצר

איך לעקוף את המזימה? אני לא מציע לאף אחד ללכת בדרכי, ולתחזק במסירוּת סוללה של מכוניות המזדקנות בכבוד. כי אצלי לפחות, זוהי אינה מרידה מטורפת נגד המודרנה החמסנית – אלא בסך הכול ביטוי להיותי אב אוהב לשלוש קלאסיות בסכנת הכחדה, שלא זכו להמשך הראוי להן. כל אחת משלוש בנותיי היא למעשה נִיצוֹלָה של חידלון:

חברת אלפא, שנפלה לידיים של פיאט, הפסיקה עם ההנעה האחורית – מה שהופך את אלפא GTV שלי לפריקית עוד יותר; הונדה אינה בונה עוד קוּפֶּה קטנה לחובבי ההגה – מה שהופך את הונדה CRX שלי למשמעותית עוד יותר; ואילו ב-מ-וו הפכה את דגמיה למחשבים ניידים – מה שהופך את הבווארית שלי Z3M לגזעית עוד יותר, בעיניי לפחות.

הסגפנות יפה לבריאות

וכדי לשמור על בריאותה ועל חדוות רוחה של הבווארית Z3M, חדלתי לאיים עליה בתוספת סוסים למנוע ה-S50B32 שלה – מה שהיה מתבצע באמצעות הקסמים שמציע קומפרסור G ובאמצעות עוד כמה פרטים לסעפת היניקה, המסוגלים להקפיץ את 321 כוחות הסוס של הבווארית ל-370.

סיכמנו בינינו שנסתפק במה שיש, ומאותה סיבה ויתרנו גם על התקנת צג מהירות גזעי, אשר על לוחו הקמ"שים האסורים אינם נגמרים בַּ-280 המקוריים אלא נמשכים עד המספר 320 קמ"ש (תיאורטיים, בוודאי).

מה שאנו, כלומר הבווארית ואני, כן זוממים לבצע הוא התקנה של ארבעה בולמי בילשטיין 8, קשיחים במיוחד, קפיצים מאותו סט וחישוקי 18 אינץ', המתאימים לצמיגי מישלין פיילוט סוּפֶּר-ספורט.

ברשימת קניות מצומצמת זו מתמצים חלומותיו הנוכחיים של הקשיש המורשה, כי מה שהוא מקבל מהבווארית באופן טבעי מספק אותו עד קו האוזניים.

היפופוטם בשמלת נמר: Z3M הארְטְגֶה 5.0 הנראית בתצלומים כאן מזכירה במבט ראשון את הבווארית התמימה שלי, אך הדמיון מתעתע. כי הארטגה בנה את מפלצת זו כמיטב המסורת של הסדנה שלו: המתלים שופרו, המעצורים חוזקו והורכב לה מנוע בעל שמונה צילינדרים בנפח חמישה ליטרים המייצר 420 כ"ס, עם אופציה ל-500 – אם הקונה ידרוש זאת כדי לשמור על מעמדה של Z3M מול פורשה GT-3 או מרצדס S63 AMG קופה.

לא מן הנמנע שהמנוע הכבד של הארטגה גורם תת-היגוי והופך את יצירתו לטיל יבשתי המתאם לישורת בלבד או לזינוקים בנוסח רבע מייל, שם היפופוטם זה ירשום להערכתי 12-13 שניות. זוהי הערכה תיאורטית בלבד, כי אין לי אפשרות לבדוק אם יש צדק בחששותיי לגבי היצירה של הארטגה ומהנדסיו

 שיפור גורע מן הפור

ודאי שגם אלפא GTV שלי תמשיך לספור את השנים הבריאות, כי מתוך התחשבות בשלומה ויתרנו על החוויה להתקין לה מנוע של 180 כ"ס (A/N, כלומר עדיין בלי טורבו), הבנוי בסדנה גרמנית לאלפות קלאסיות שמשתתפות במרוצים.

אותה גישה נטורליסטית שומרת גם על הונדה CRX מפני הצעות לשפר את כוחה.

אני אומר לשלוש בנותיי שדי לי במה שהן מציעות. כאגדה, אני מספר לבנותיי שהייתה להן עוד אחות אחת, מעבר לים, שהן לא הכירו. הייתה זו סיטרואן ויזה קלאב שלי, שגם בפניה הצהרתי שדי לי בכוחה, אף כי הוא היה דל אשכרה.

ויזה הייתה בעלת מנוע בוקסר דו-צילינדרי שהיא לקחה מדה-שבו (2CV), ושיפרה אותו עד נפח 650 סמ"ק המייצר 31 כ"ס. והרי זה פלא: בתל-אביב של שנות התשעים המוקדמות, ובלחיצה נמרצת על דוושת הגז – היה די בוויזה קלאב זערורית זו כדי לעקוף בחוצות האספלט את פרארי האפורה של יבואן פיאט!

ארץ הצלילים המסורסים

אוזניים. זה העניין. אני שואל את עצמי מדוע חובבי מוזיקת המפלטים לא יכולים ליהנות מקונצרט של שישה צילינדרים בשורה ומארבעה טרומבונים בקוטר 2.5 אינץ', כפי שנהנה הקשיש המורשה – אלא מסתפקים בצלילים מאופקים המזכירים מכסחת דשא.

בקיצור, מדוע אסור לתושבי הפריפריה הציונית, ביתנו היחידי – לגשת לאתר האינטרנט mobile.de, ולבחור לעצמם ב-מ-וו Z3M קופה כמו זו של הקשיש? בדיוק בדקתי. נכון לעכשיו, עומדות שם למכירה 24 'חתיכות' בצבעים שונים. המהירות ביותר הן הכסופות, היפות ביותר הן הכחולות, והגזעיות ביותר הן השחורות מט.

בין הבוואריות הרגילות יחסית אשר עומדות למכירה באתר זה – כלומר, בוואריות ששופרו קלות, או נותרו טבעיות כביום היוולדן בגרמניה או בארה"ב – נמצאת גם Z3M בגרסה שנבנתה בידי משפר הרכב הידוע הארְטְגֶה. למפלצת זו יש מנוע שמונה צילינדרים המפיקים 420 כ"ס.

מר הארטגה, שהקשיש המורשה הכירו עוד בשנות השמונים על מסלול המרוצים בספא, בלגיה, דורש על יצירתו המרשימה פי ארבעה מהמחיר של Z3M רגילה – 65 אלף אירו. ממש המחיר שבו הצועני מעריך את שווייה של אמא שלו.

מדוע מקפחים את האשכנזיות?

אלא שבנות בוואריה מגזע Z3M אסורות בעלייה ארצה עקב גילן המתקדם, המסכן את היהודים להשקפת קברניטי התחבורה שלנו. די להזכיר שהצעירות ביותר מבין הבוואריות הן בנות 12.

משרד התחבורה לא מתרשם מהעובדה שהבוואריות אמינות במיוחד – בזכות ההימנעות מטורבו ובזכות פשטותן היחסית, שהרי האלקטרוניקה שלהן מסתכמת בתזמון הצתה (Vanos) ובמערכת ABS. הבוואריות גם חסכוניות במפתיע חרף נפח של 3.2 ליטרים, כלומר – זיהום האוויר שהן מייצרות אינו חורג בהרבה מהנורמה.

אז אני שואל: מדוע משרד התחבורה לא מסוגל להקים איזו ועדה הרשאית לאשר לאזרחי ישראל יבוא אישי של מכוניות מעניינות, כאלה שהן אבני דרך בהיסטוריה המוטורית – כמו ילידות שנות התשעים, וביניהן הבווארית? מדוע רק הקשיש המורשה, הבודד והזרוק במשך שבועות ארוכים בחצי-החושך ההרואי של הגולה האנטישמית – רשאי לשכוח את ילדותו הקשה בחיק חיבוקה של הבווארית, וליהנות מהצליל שלה ומביצועיה?

שיטת הייבוש הטבעי

כתוצאה ממדיניות השער הנעול, גם הקשיש אינו יכול להביא כעת את הבווארית בת ה-14 שלו ארצה, אלא מוכרח לחכות עד שהגברת תעבור את גיל שלושים, המופלג אשכרה.

ספק אם אז, מישהו עוד יזכור שהקשיש המורשה היה קיים פה.

טיפ טיפה

זמן מה לפני עזיבת פולין, עקב גל האנטישמיות של 1968, זכתה לאהבתי פיאט 500 אברת' 595 השייכת לאחד מחבריי במועדון המוטורי. אחר כך גם לי הייתה פיאט 500 לבנה, רגילה, שקיבלתי כחלק מהתשלום על רנו R8 גורדיני, שנאלצתי למכור.

נסענו בפיאט 500 זו כחודש, מוורשה להרים ואל הים הבאלטי, כדי להגיד שלום לסתו הפולני. כך למדתי לחזק את הסטרטר של 500, שהיה משתחרר פעמיים ביום. עד שמכרנו צעצוע זה, והתיישבנו ברכבת שהביאה אותנו לווינה, אל מטוס אל על.

גם בארץ היו לי פיאטים 500 לבנות, שלוש כאלה, בזו אחר זו. אך רק ב-500 האחרונה, שקניתי מפרופסור באוניברסיטה שהתבייש לנהוג בה, הסטרטר היה מוחזק בשלושה ברגים, והשתחררותו ירדה מהפרק.

את כל הפיאטים 500 שהכרתי אפיינה אותה פשטות, אותה נִלבָּבוּת ואותו היגוי נפלא שהכרתי באברת' – שלוש תכונות שאינן מאפשרות להשוות את האיטלקיות הקטנות של אז לאף מכונית אחרת. אם כי 500 הסדרתיות שגרו איתנו ברחביה רק הזכירו לי את אברת' 595, אשר שמרה את לבה הספורטיבי באותה שמלה עשוית פח כמו אחיותיה 500, וגרמה לי איבוד ראש אחרי נסיעה קצרה בה.

כי פיאט 500 אברת' הייתה שונה באופן קיצוני מכל מכונית אחרת באותה התקופה, וגם בתקופות שאחר כך – וזו בעצם הסיבה שאינני חסיד של האברת'-ים העכשוויות, המצוידות ב-130-180 כ"ס. אמנם הן מנסות בכל כוחן להידמות לסבתא הלבנה שלהן, אך זו משימה שנועדה לכישלון. לא רק בגלל ההיגוי השונה – תוצאת הבחירה בהנעה קדמית – אלא גם משום שהאברת'-ים המודרניות שייכות למשפחה רחבה של ספורטיביות חדשות, ביניהן כמה האצ'בקים חזקות מאברת' וזולות ממנה, מעניינות יותר מהרטרו האיטלקי הקופצני.

פיאט 500 אברת' 595

שואלים את אדוארד

יונתן: אנחנו משפחה בת שלושה נפשות, וברצוננו לדעת איזה רכב משפחתי כדאי לקנות היום. חשוב לציין כי אני פטור ממסים ולכן אלך על רכב חדש. מה דעתך על הונדה סיוויק? או טויוטה קורולה או גולף בגרסה החזקה? או מאזדה? מי מהן עדיפה, לנוכח העובדה שמדי חמש שנים אני מחליף לאוטו חדש?

תשובה: גולף חזקה היא GTI. מומלץ מאוד, גם כמניה טובה לחמש שנים. הונדה סיוויק בגרסת האצ'בק מעניינת יותר מטויוטה מבחינת הניהוג.

י' סמואל, גוש עציון: האם עדיין הינך חושב כי בעלייה ממושכת רצוי לפתוח את החימום ברכב, כדי לאפשר למכונית קירור יעיל יותר? במילים אחרות: האם כלי הרכב המודרניים נזקקים עדיין ל'רפואת סבתא' זו כדי לשמור על רמת קירור טובה יותר של המנוע?

תשובה: את החימום (מאוורר בלבד, ללא מיזוג!) מפעילים כעזרה ראשונה כאשר המכונית מתחממת – בין אם היא מודרנית או ותיקה. אמנם מערכות הקירור, ובמיוחד המודרניות, יודעות להתמודד עם התחממות מנוע הנגרמת עקב עלייה ממושכת – ובכל זאת, מומלץ להציץ במד החום. כאשר אנו נוכחים כי המחוג מתקרב לשטח האדום והורדת הילוך אינה עוזרת, או-אז פתיחת החימום תסייע בהרגעת הרִתחה.

אם גם פתיחת החימום אינה מועילה, יש לעצור מיד את המכונית ולחכות שהמנוע יתקרר.

יניב: אנחנו עומדים לפני קניית רכב שני למשפחה. מעוניינים ברכב קטן, כאשר הפרמטרים החשובים ביותר הם (איך לא) – האמינות וצריכת הדלק. מערכת השמע, דיבורית הבלוטות' וכל הפינוקים שמסביב הם כמובן דבר רצוי, אבל בחשיבות משנית. הרכב אמנם שני במשפחה, אבל צפוי לנסוע כ-30 אלף ק"מ בשנה.

ההתלבטות כרגע היא בין ניסאן מיקרה החדשה (2014) לבין קיה פיקנטו חדשה (2014).

תשובה: חברת ניסאן, העסוקה בייצור הפולסאר (עוד לא הגיעה ארצה) ובחידושים לא מוצלחים כל כך בקשקאי – הזניחה קצת את מיקרה הסימפטית. וחבל, כי דווקא מנוע ה-1.2 טורבו, העובד בפולסאר ובקשקאי החדשה, היה עשוי לחלץ את מיקרה מהשעמום.

זו הסיבה שבין מיקרה ופיקנטו אני בעד הקוריאנית – בגרסת 1.2 (ספורט) הידנית.