בלי כולם בבית

מה המשותף בין העולם התחמני של מצברי הרכב המודרניים, ובין ההתנפלות שבחר בה איש תרבות אחד, סמכותי כמו זאוס

בתחנת דלק אי-שם במרחב הלועזי, לקראת סוף הקיץ הנוכחי, שמעתי ביטוי מסקרן: "יש לך את כולם בבית?", הטיח בעליה של מכונית נוצצת מבית לקסוס בנהג של מסחרית אפורה, שבתרגיל היציאה התנגשה קלות ברכבו.

תזכורת: בשפת המקום המיוחד הזה, שבו גדלתי, השאלה התמימה כביכול "יש לך את כולם בבית?" מסמנת פקפוק בבריאות נפשו של הנשאל.

מיד נזכרתי שבעצם עצמוּתה של האמת האכזרית הייתי צריך לשאול גם את עצמי אם בביתי נמצאים כולם. שהרי לפני שעזבתי את הבווארית שלי, ב-מ-וו Z3M קופה, למשך שנה כמעט, לא רק סיפקתי לה בדאגה את המצבר הכי מתקדם של וארטָה, חזק במיוחד, המיועד בעיקר להיברידיות ולמערכות "עצור-סע" (שאין לי, בוודאי) – אלא אף וידאתי שברגע הפרדה הכואבת, המצבר החדש של הבווארית יהיה בשיא כוחו, 72 אמפר.

אלפא רומיאו ג'וליה Quadrifoglio החדשה, המצוידת בהנעה אחורית ובמנוע 3.0 ליטרים מבית פרארי (510 כ"ס), הקיפה את מסלול נורבורגרינג בשבע דקות ו-39 שניות. כל הסדאנים הגרמניות והצרפתיות יכולות רק לחלום על הישג זה של אלפא

נקמת הפגר

והנה, אני חוזר זה עתה ליקירתי הכסופה, פותח בהתרגשות את שער העץ במעונה של הגברת, מחבר אל המצבר של הבווארית את מטען החשמל המתוחכם – ומגלה מיד, במפח-וואלה, שמצב הסוללה אינו מאפשר מילוי!

כך התברר לי שבמצבר המודרני, פרי טכנולוגיה מתקדמת, אסור לאפשר לאמפרים לברוח עד תום, משום שמצבר מודרני ריק לחלוטין מתעצבן ומתפגר מוות קליני. מה שלא קרה למצברים הרגילים, הטרום משוכללים, אשר עובדים בהונדה ובאלפא שלי. הללו צלחו בכבוד את פרדתנו הממושכת, וחזרו לכרכר באחו הבריאות והכוח (12.7 וולט) זמן קצר אחרי שחוברו למטענים.

בעיות בבית

אך התגלה שלא רק לקשיש המורשה מתאימה בול (לצערו) השאלה אם בביתו נמצאים כולם. במרחב הציוני, מסתמא, יש עוד פרסונות נון-גרטה רבות שאין טעם להתווכח איתן, אלא רק להפנות אליהן את אותה שאלת מפתח.

יש לי למשל חשק בלתי-כָּבִיש לשאול את פליטוניסט "הארץ" בני ציפר אם בביתו נמצאים כולם. הנה הסיבה:

לא מוזיאון ולא נעליים

בסגנון פסאודו-אינטלקטואלי יהיר המסתיר מאחוריו גסות רוח, ניסה בני ציפר לפגוע בכבודו של הסופר המצליחן אתגר קרת ולזלזל בו.

ציפר התעלל חופשי בקרת, כאילו שיש לו, למבקר-עורך זה, איזשהו יתרון אינטלקטואלי על פני יוצר הסיפורים, אשר גייסו אוהדים רבים. לא בטוח שיתרון זה קיים, משום שמר ציפר מתהדר אולי בנוצות של טעם ספרותי משובח, אך הוא בעיקר פרובוקטור מתוחכם. כמו המצבר של וארטה.

בין השאר, מלעיג ציפר על אתגר קרת באמצעות אזכור העובדה שהפולנים אחוזי ההערצה כלפי הסופר העברי לא רק תרגמו אותו בהתרגשות לפולנית, אלא אף בנו לכבודו "מוזיאון" במרכז ורשה, באותו מקום ששכן בו הגטו.

לא מוזיאון, מר ציפר, ולא נעליים. מדובר בניסיון ארכיטקטוני מקורי ושובבי, המנצל למגורים רווח צר בין בניין אחד לבניין שני. ברווח זה, שרוחבו לא גדול בהרבה ממטר אחד, נבנתה מעין דירה מִגְדָלִית, כאשר בכל אחת מהקומות של המבנה, שאפשר לכנותו "דירה אנכית", נמצאים חדר שינה, מטבח, ארונות, שירותים וחדר עבודה.

הוגיו של רעיון מטורף זה, שזכה בהתעניינות רבה מצד המדיה הפולנית המקומית וגם האירופית, פנו לאתגר קרת בהצעה שבמהלך ביקוריו בוורשה הוא ינסה להתגורר בדירה זו, היחידה בסגנונה בעולם. הסופר הצעיר הסכים, וכעת אמנים אחרים מחכים בתור להזדמנות להשתכן בבית זעיר-המותניים ורב ההשראה.

אין ספק שהסופר הישראלי זכה לקבל את המפתחות לפנסיון אָנָכִי זה, הממוקם אכן על הריסות הגטו, משום שהוא מייצג דור שני לניצולי שואה. למזלו, לא ישמע אתגר קרת את צעקות ה"אאופמאכן" (לפתוח) שהשמיעו שוטרי היודנראט בגטו ורשה.

שבעים שנה עברו מאז, ועדיין אינני מבין למה שוטרי היודנראט היהודים צעקו את פקודותיהם בגרמנית.

אמונה בגלגול נשמות

כתבנו את זה כבר, אלא שמר בני ציפר לא קורא כנראה את "מקור ראשון", וגם לא שייך ל-153 אלף המבקרים בבלוג "מכונית הנפש". כתוצאה מההתנתקות הזו, ציפר לא ינק מאיתנו את התובנה המסבירה מדוע הסופר הישראלי אתגר קרת זוכה לפופולריות עזה כל כך בפולין דווקא.

ובכן, הנה תזכורת: קרת זכה לאהדה בקרב הפולנים גם משום – ובעצם, בעיקר משום – שסגנונו, המרקד בין היתממות וציניות, מזכיר לקוראים המקומיים את הספרים שהשאיר אחרי התאבדותו הסופר הפולני מארֶק חלאסקו (Hlasko), אליל הצעירים הפולנים בשנות השישים, שנותר נערץ גם לאחר נפילת הגוש הסובייטי.

גם התרגום הפולני שקרת זכה לו, תרגום כישרוני ועכשווי המשמר את המשחק של הסופר בין פשטות ונשכנות, מחזק את התחושה המוזרה של הפולנים, הרואים ביצירתו של קרת מעין המשך ליצירתו של הסופר הנערץ מארק חלאסקו. בדמיונם, הסופר הישראלי הוא חלאסקו בעצמו ובכבודו – כבוד דרמטי, מסובך ומסתבך – רק בגלגול חדש.

המית בהבל פיו

נדמה לי שאת השאלה "האם כולם אצלך בבית?" צריך להפנות גם אל אותו פקיד בטלוויזיה הממלכתית רוממה, אשר בתשובה לשאלתם של רוחמה רז ובעלה, שחיפשו אותי לא מזמן וחקרו היכן נמצא אדוארד אטלר, שעבד אי-אז כבמאי בבניין זה – ענה האיש בסמכותיות שאני כבר בחזקת מנוח.

פלישה אמריקנית ידידותית: עשרות דגמי קורבט, עתיקים וחדשים, הוצגו במפגש השנתי של מועדון הקורבט הישראלי (ICC). באירוע, שהתקיים ביום שישי האחרון בהיכל מנורה מבטחים, נוקיה לשעבר, לקחו חלק כל דורות הקורבט(C1-C7) , אשר הצטלמו יחד עם הקורבט החדישה C7 לתמונה משותפת ונדירה. באותה הזדמנות חגיגית הציגו המארגנים, מועדון החמש ויבואן שברולט UMI, גם שברולטים ישנות, לצד דגמים חדשים של שברולט העומדים למכירה

שואלים את אדוארד

אילן, בתגובה ל"טיפ טיפה" 945: האם אין כוונה ש"עיני חתול" יוטמעו בתוך האספלט? הרי לא נראה הגיוני להציב פנסים חיצוניים על הכביש עצמו (ואז גם פותרים את כל הבעיות שהעלית לגבי מערכת זו, לא כך?).

תשובה: בסרטון ההסברה ששודר ב-ynet מופיעים פועלים המציבים את "עיני חתול" החכמות על הקרקע, ללא קיבוע כלשהו. זה מה שחימם אותי.

משה ראב: קניתי לפני שבוע רנו לוגאן 2009 ידנית, 145 אלף ק"מ. הרכב היה במצב מצוין, טיפולים רק במוסך מורשה ושמור היטב. במהלך הנסיעה השנייה שלי ברכב, לאחר נסיעה רצופה של כ-150 ק"מ, הגעתי לתמרור עצור. כשניסיתי להמשיך בנסיעה ולהעביר להילוך ראשון, הקפצתי את הקלאץ' והאוטו כבה. לאחר מכן הקלאץ' לא הגיב ונאלצתי לגרור את הרכב. במוסך אמרו לי שהקלאץ' הלך כתוצאה מבלאי, וכן משאבת הקלאץ'. רציתי לברר:

1. האם זה הגיוני ששניהם ילכו יחדיו? אני ממש לא מבין בכלי רכב, אבל ממה שהבנתי מחבר שמבין, זה קצת מוזר וזה לא אמור להיות קשור. או קלאץ', או משאבה… סתם לסקרנות: האם זה קשור להקפצת הקלאץ', או שזה כנראה היה קורה בכל מקרה מתישהו בהמשך?…

תשובה: משאבת המצמד איבדה כנראה את כל הנוזל, וחדלה לתפקד. אפשר אמנם לשפץ אותה, אך היצרן ממליץ להחליפה בחדשה. לא ברור מה קרה למצמד עצמו, אך הגיוני להחליפו בעקבות האירוע, מה גם שהוא עשה 145 אלף ק"מ.

מרק ויין: אני ממש לא מבין למה אתה כל כך ״יורד״ על הטרנד העכשווי להפחית את נפחי המנועים ולהוסיף להם מגדש טורבו. אני חשבתי שזה ממש פתרון פלא לכול: מנוע קטן מפחית משקל ומשפר את צריכת הבנזין; מגדש טורבו מעלה את ההספק ואת המומנט של המנוע.

בנוגע לנושא של בלאי, גם זה, לפי הבנתי, זוכה לפתרון מיטבי: משתמשים בחומרים טובים וחזקים, מתכות-על, טכנולוגיות שפותחו בתחום התעופה והחלל.

ראיתי למשל שהמנוע שמותקן בפורדים החדשים הוא 1,000 סמ״ק שלושה צילינדרים מוגדש. מנוע זה זכה בפרס המנוע המוצלח של השנה במשך שלוש שנים רצוף. הוא מגיע בהספקים של 110 ו-140 כ״ס, ובמעבדות של פורד הגיעו איתו להספקים של מעל 200 כ״ס! מה אומרים המבקרים בחו״ל, בתוכניות כמו "טופ גיר" או בעיתוני רכב רציניים?

ויש לי עוד שאלה. אני גר בחיפה, עם כל העליות, וזקוק לאוטו בעל מנוע חזק, שיוכל גם להפעיל מזגן במלוא העוצמה וגם להאיץ בעלייה. אני מעדיף אוטו קטן ממדים בתצורת האצ׳בק ובעל גיר ידני. אני מעדיף רכב חדש מהיבואן או מליסינג שעשה 0 ק"מ (אם אקבל הנחה מעל עשרה אחוזים). מה דעתך על סיאט איביזה tsi החדשה (110 כ״ס, 21 קג״מ) או פורד פיאסטה 1.6? שתיהן, לצערי, נמכרות כאן בגרסת גיר אוטומטי בלבד ( DSGשני מצמדים).

לסיאט יש דגם בעל גיר ידני, באותו הספק, אך היבואן לא מעוניין למכור אותו בארץ (הביאו שבע מכוניות כאלה להדגמה, וזהו). לפורד יש יבואן מקביל, איילון מוטורס, והוא הבטיח להביא לארץ את הפיאסטה בעלת המנוע הקטןECO-BOOST ,, מה שאתה ״אוהב״…

בכל אופן, חזק ואמץ, אני ממש אוהב לקרוא אותך, גם (ובמיוחד) כשאתה ציני ו/או מצחיק.

תשובה: אינני היחיד שמפקפק באמינותם של המנועים המוקטנים לטווח ארוך. גימיק זה מתאים לנהיגה רגועה בנוסח פנסיונר. בנהיגה אינטנסיבית, לעומת זאת, צריכת הדלק מתגלית כלא שונה מהתיאבון של מנועים נורמליים, בנפח 1.6 עד 2.0 ליטרים.

נסה לשאול באיילון מוטורס על האופציה של פיאסטה 1.6 ידנית.

רותי: אנחנו מבקשים להתייעץ איתך איזו מכונית משפחתית לקנות. היא אמורה לנסוע 50 ק"מ בכל יום, להיות בטיחותית וחסכונית בדלק, ועד חמש שנים על הכביש. התקציב: 50 אלף שקלים.

תשובה: לא הרחבת לגבי הציפיות שלכם מהרכב. בכל אופן, אני ממליץ לבדוק את האופציה של רנו מגאן.

אבי איצקוביץ: אנחנו משפחה בת שני ילדים שגרה במרכז. הצורך: רכב נוח לפיזור בגנים בשכונה, פעמיים בשבוע פתח תקווה-תל אביב, ופעם בחודש לירושלים. התקציב: 30 אלף שקלים. בבדיקה של משפחתומטיות בלוחות, הרי שסכום זה מספיק למאזדה 3 חבוטה או קורולה עתיקה שגמאה כבר 200 אלף ק"מ לפחות.

החלטתי לפתוח את הראש, ומצאתי כי יש רכבי שברולט כגון אפיקה בסחירוּת נמוכה מאוד, הגורמת למחיר של אפיקה שכזו משנת 2007 לצלול ל-30 אלף שקלים – וזאת בעבור רכב מנהלים מפנק עם מיטב הטכנולוגיה, ותא מטען אמריקני שלא ידרוש מאבק עם המזוודות והעגלות של הילדים.

והחלק הטוב בסיפור: בלוחות קיימות אפיקות במחיר הנ"ל, 30 אלף שקלים בלבד, שהקילומטרז' שלהן הוא 70-100 אלף ק"'מ, וכך הרכב הוא גם "חדש" יחסית.

אשמח לדעתך, בעיקר בנוגע לאמינותה של האפיקה לנוכח מוצאה הקוריאני (דייהו). אני חושב שהחיסרון היחידי בחבילה הוא מנוע ה-2.5 ליטרים, שיגזול מאיתנו עוד כמה ליטרים בחודש. אך לאור השימוש הדל יחסית שצפוי לרכב, לא נראה לי שזו עילה לביטול המציאה. האומנם?

לאור הסחירות הנמוכה, האם אתה חושב כי אפיקה שכזו תשרוד איתנו לעוד 300 אלף ק"מ, עד לגריטה בשיבה טובה ומבלי להוציא את כספנו במוסכים?

תשובה: הייתי הולך על אפיקה, ובודק את האפשרות להסב אותה לגז.

טל: לפני תשעה חודשים קנינו מאזדה 5 מהמוסכניק שלנו, שאנחנו סומכים עליו בדרך כלל. כשקנינו אותה הוא ביקש מאיתנו לבדוק כל יומיים שמן ומים. כעבור כחודש מהרגע שקנינו אותה בעלי נסע בה, ופתאום חום המנוע עלה. נראה שהוא שם לב קצת מאוחר מדי, ולצערנו הלך המנוע. המוסכניק שם לנו מנוע חדש. אחרי כחודש החלה בעיית גיר מהמנוע החדש. המעבר בין ההילוכים, במיוחד בין השני לשלישי, לא טוב, והרכב עושה מין זינוק קדימה. לשאלות:
האם זה סביר שכשקונים רכב שנת 2007 צריך לבדוק שמן-מים כל יומיים, או שזה מעיד על כך שמלכתחילה הייתה איזושהי בעיה במנוע?
האם הבעיה בגיר יכולה לנבוע מהחלפת המנוע?
מוסכים ניסו לתקן את הבעיה בגיר באמצעות חריטת התושבת, וגם החליפו שם איזשהו חלק, והבעיה נמשכת. מה היית ממליץ לעשות?

תשובה: מר מוסכניק ניצל כנראה את חוסר הידע שלכם בענייני רכב, ואת האמונה בו. המנוע הקודם, הדפוק, התחמם לפני מותו, וחימם את תיבת ההילוכים – וכך פגע בה אנושות.

פיני דיאמנט: אני מעוניין לקנות מכונית משפחתית חדשה טובה. הציפיות שלי: סחיבה טובה גם בעליות, אבזור ברמה גבוהה, כל אמצעי הבטיחות ברמה גבוהה, מרווחת, רמת זיהום אוויר סבירה, נצולת דלק טובה, רצוי חמש דלתות, רשת מוסכים רשמיים ברמה טובה.

ניגשתי למורה הנבוכים באתר מסוים, והתפלאתי לראות הבדלי דירוג בלתי מוסברים. למשל: טויוטה קורולה ארבעה כוכבים, וסוזוקי קרוסאובר כוכב אחד. זה הגיוני? אתמוגג לדעתך.

תשובה: בין עשרות האפשרויות, גם בחירה בסוזוקי קרוסאובר נראית לי הגיונית לגמרי, למרות זכייתה בכוכב אחד בלבד באתר המסוים הזה שבו ביקרת. במדור הבא נידרש לנושא המסקרן ששמת לב אליו – פערי הדירוג התמוהים. פערים שהם לא תמיד תוצאה של הערכה אובייקטיבית של הדגמים, אלא של מלחמות יהודים.