איך להרוס מכונית

שתי דרכים אכזריות בעליל מובילות להריסת המכונית: יוזמה עצמית של הנהג, שפעולותיו מחסלות את האוטו עקב חוסר ידע בסיסי באמנות האחזקה – או תרומה של מוסך הדואג קודם כול לפרנסתו

1. חוק גירים שלובים

תיבות הילוכים אוטומטיות סובלות מהמנהג של שילוב מהיר ממצב D להילוך האחורי. היבואן, המשווק מכוניות אלה, והמוסכניק, המבצע בהן טיפולים תקופתיים, אינם מזהירים משום-מה את לקוחותיהם להקפיד על החלפת הילוכים איטית, ואינם מדגישים את חשיבות השימוש בהילוך N (ניוטרל) כתחנת מעבר קצרצרה בין D להילוך האחורי.

וכפי שמדור זה ציין לא אחת, היבואנים והמוסכניקים שותקים גם לגבי הצורך החיוני להחליף שמן בתיבה אוטומטית, כאילו הם מעוניינים שתיבות הילוכים אלה יגמרו את חייהן בתום תקופת האחריות.

2. מורחים אותנו בשמן

התרענו כבר פעמים רבות (ואיננו מתחייבים לחדול מכך) שפרקי זמן ארוכים מדי בין החלפות שמן המנוע גורמים לו נזק. יצרני הרכב והיבואנים מודעים לכך כמובן, אך כדי לפתות לקוחות הם מנפנפים בתדירות החלפה נמוכה של שמן המנוע: מדי 30 אלף ק"מ או שלוש שנים.

הלקוחות מצדם "בולעים" בחפץ לב את תדירות-הכזב המתוקה. הם הרי אינם מעוניינים לבקר במוסך מדי 10-12 אלף ק"מ, גם כאשר מכוניתם עובדת בתנאים קשים. התוצאה: הקלה בתחזוקת הרכב בטווח הקצר, נזק למנוע בטווח הארוך.

3. מתמכרים לעימורים

רוב בעלי המכוניות מפסיקים לדאוג להן לעת זקנתן, ומתחילים להתעמר בהן.

במקום לתחזק כראוי את המכונית ששירתה במסירות במשך שנים, מקובל אצלנו לוותר לחלוטין על החלפת נוזלים ומסננים. הנהג של המכונית הוותיקה חדֵל למזוג לה שמנים סינתטיים ושופך בה,לכל היותר, שמנים חצי-סינתטיים ואף שמנים רגילים, כלומר מינרליים, שהם זולים עוד יותר – וכך גורם למותו בטרם עת של המנוע.

שיטות התעללות נוספות במכונית ותיקה הן לעלות איתה על מדרכות מבלי להתחשב בחישוקים, ולבדוק את לחץ האוויר בצמיגים פעם בשנה, ועוד להרגיש שעושים להם טובה.

4. רוצים טבע? בשלו ארטישוק

שלדה טיפוסית של רכב משפחתי מיועדת לנסיעה בתוך העיר או בכבישים חלקים, ולכן נפגעת אנושות בשטח. עם הרפתקאות שמתרחשות מחוץ לאספלט מסוגלות להתמודד רק מכוניות מעטות, ג'יפים ברובן, אשר מתוכננים ובנויים לאתגרי השטח.

מה שידוע פחות הוא שגם דגמים השייכים לגזע ה"כבישטח" האופנתי, אשר מוגבה מן הקרקע – חוזרים פגועים ממבחן של חתחתים רציניים בחיק הטבע הדרוס. כי דגמים אלה, שהעיתונות המוטורית מכנה "מכוניות פנאי", מתאימים לכל היותר לשבילי עפר קלים, לעליות על מדרכה בעיר ולמהמורות האטה.

חזותם הקרבית והאמביציוזית של רכבי ה"כבישטח" מטעה: גם הם, בדומה למכונית משפחתית, משלמים מחיר יקר על הרפתקאות מיותרות במרחבים מחוספסים, ומפתחים התנהגות כביש בעייתית. זאת, עקב פגיעות בלתי נמנעות בחיבורים, במערכת ההיגוי, בקפיצים ובבולמי הזעזועים.

לפיכך, כאשר "מכונית הפנאי" שלך מרימה חרטום במהלך זינוק על האספלט, צוללת בעת עצירה, מושכת לצדדים, רועדת, או דורשת תיקוני הגה משום שאינה שומרת על קו בישורת – היא מלשינה בהתנהגותה זו כי עברה התעללות בשטח קשה.

זה מזכיר שלפני כך וכך שנים היה מקובל עדיין בארץ שבמהלך גרירת רכב למוסך, הגרריסטים כובלים את חרטום הרכב בשרשראות אשר מניפות אותו – מה שעיקם את החלקים הקדמיים של השלדה, והסיט את רוב כובד הרכב לציר האחורי. כלי שנגרר באופן זה היה מתנהג מוזר בשובו לאספלט.

באלפא רומיאו שעמדתי לקנות הכול היה נורמלי כביכול. הגיאומטריה שלה, הפרונט, מצב החיבורים, התנהגות הבולמים והקפיצים – כולם נמצאו תקינים בבדיקת טרום-קנייה. אלא שכאשר לקחתי אלפא זו לסיבוב, לא מצאתי בה את אחיזת הכביש המהוללת של הדגם. פניתי למוכרים בשאלה אם בביוגרפיה של מכוניתם נרשמה גרירה. "כן", ענו, "איך ידעת את זה?"

5. קרוס איז אובר

חלפו שנים מאז שהתעניינתי באלפא ההיא, ודבר לא השתנה. ולראיה – היחס לקרוסאוברים.

אם אנו יודעים איך קרוסאובר (שהוא, לפי הגדרה נבזית, יצור כלאיים בין מכונית ובין וירוס מבית בּוֹש) אמור להתנהג בנסיעה על אספלט והוא מאכזב פתאום – דורש תיקוני הגה בכביש ישר ולא בגלל רוח, רועד ומתנודד – אז יש לחשוד שבעבר הוא הושלך לשטח שאינו מתאים לו.

עצמאות סוסיתא: בעיניהם של אזרחים רבים, לא רק ותיקים, סוסיתא מתוצרת כחול-לבן מייצגת את מדינתנו בתחילת דרכה, זמנים שלמרות קשיי הקיום מעוררים מטען נוסטלגיה – זיכרונות של רומנטיקה ציונית, של אמונה עמוקה בצדקת הדרך, כוח חברתי, ויופי פסטורלי בלתי אפשרי לשחזור.

ודווקא הסמל של תקופה עשירה בסנטימנטים זו, סוסיתא, זכה במשך חצי מאה בזלזול ובהשפלות, הגוברים אפילו על הזלזול וההשפלות גסות הרוח שטעם האמן-פסל יגאל תומרקין, אשר נאלץ ללחום עשר שנים עד שהצליח לבנות בכיכר מלכי ישראל (היום כיכר רבין) בתל-אביב את אנדרטת השואה שלו, אותה פירמידה הפוכה נבונת יופי.

והנה מבט אישי: הצרות של הקשיש המורשה, תסריטאי ובמאי שאסור לו להקרין את סרטו "שועל הכסף של פליציה ט'" כדי לא לפגוע בזכויות של המפיק הפולני, רמאי כושל – הן ממש כלום לעומת הביזיונות שספגו סוסיתא ותומרקין.

בתצלום: סוסיתא טנדר בעדשתו של י"א

שואלים את אדוארד

יעקב: תיקון טעות: במדורך הקודם ("המפתחות בפנים" 978) פרסמת ידיעה על אופל אדם S, שציינת בה נתון הספק של 250 כ"ס. הנתון האמיתי נמוך ב-100. לידיעתך.

תשובה: תודה על הערתך. אכן, אופל אדם S מתפקדת כ"תכשיט חושף שיניים" באמצעות 150 כ"ס ולא 250 סוסים, שנולדו במדור בשלב ההגהה.

למזלי, טעות הדפוס הייתה שקופה, כי באותה נשימה ציינתי שאת דגם אדם ספורט R2, המיועד לראלי, יצרנית אופל הצליחה לשפר עד 190 כ"ס.

יוני מירושלים: ברשותי סוזוקי ג'ימיני שנת 2000. לפני כחמישה חודשים הוחלף מנוע. בזמן האחרון הטורים קופצים כשהאוטו בפארקינג ובלם היד מורם.

הלכתי למוסך, שאמר שהבעיה היא בבית המצערת וניקה אותה בקטנה באמצעות תרסיס. הבעיה נפתרה זמנית בלבד, וחזרה לאחר שבוע. באופן כללי הטורים תמיד נשארים על 1, אבל אין רעש של עבודה מהמנוע .

אשמח אם תוכל להמליץ לי מה לעשות.

תשובה: ניקוי רציני של המצערת דורש את פירוקה, ולאחר הניקוי היסודי יש לעדכן את מחשב הרכב. אלא שבמקרה שאתה מתאר ייתכן כי לריקוד הסל"דים בסוזוקי ג'ימיני שלך אחראי מנוע הצעדים, שגם הוא דורש אולי ניקוי או החלפה.

נירה: אני אישה קטנה, אבל שמי לא פלפלת. אני זקוקה בדחיפות לאוטו. כרגע אני נוסעת לעבודה בטרמפים (!), גם בלילה. באוטובוסים אני נוסעת רק לעתים רחוקות, כי נסיעה של חצי שעה לוקחת בהם שעתיים. הייתי משלימה עם זה, אבל האוטובוסים גם לא עוצרים קרוב ויש לי בעיה בהליכה (מפרק ירך במצב קשה עקב תאונת דרכים בילדות).

בקיצור וכאמור, אני צריכה בדחיפות אוטו, אבל התקציב שלי מוגבל מאוד, 7,000 שקלים גג. זה יצא 10,000 עם תיקונים, טסט וביטוח. קראתי פעם את המדריך שלך למכונית משומשת וזה לא עזר לי. הייתה לי מכונית שנה וחצי והיא עשתה מיליון בעיות.

עכשיו אני כבר חודשיים בלי אוטו, אולי תיתן לי המלצות למכוניות? איך אפשר לדעת כמה קילומטרים עשתה סוזוקי סוויפט שנת 2001 למשל, אם בשעון יש רק 5 ספרות? מה אפשר לעשות כדי שאוטו יחזיק שלוש שנים? אין לי ציפיות גבוהות בסכום שאני יכולה להוציא. כל עצה תתקבל בתודה רבה .

תשובה: זוהי שאלה קשה. כי מצד אחד, די בסכום של 7,000 שקלים כדי להביא הביתה סוסת עבודה ותיקה כמו סובארו ליאונה, דייהטסו סיריון, רנו קליאו או סוזוקי סוויפט המסוגלת עדיין לשרת אותך בנאמנות. אך בחירה של מועמדת מתאימה לך, כזו שתחזיק מעמד כמה שנים ואולי למעלה מכך, דורשת עזרה של מישהו המבין בכלים מזדקנים אלה, ובקיא בשיטות לחשיפת מצבם הטכני, לבל תיגררי שוב למפח נפש.

אחד התרגילים שלי, למשל, הוא נסיעת מבחן, האזנה לרעש המנוע באמצעות סטטוסקופ, ופתיחה זהירה של פקק מכל שמן המנוע בעת שהמנוע עובד בסיבובי סרק. אמנם מותר למנוע לפלוט עשן דק וטיפות שמן מועטות, אלא שדליפת שמן רצינית מעידה על מנוע במצב אנוש.

בקיצור, אני ממליץ לך בחום להיעזר באדם שמנוסה בקניית משומשות.

אריאל: לפני כחודשיים קניתי סובארו B4 שנת 2008. לרכב ארבעה צמיגי פירלי חדשים יחסית. לצערי אירע בגלגל קדמי פנצ'ר שאינו מאפשר תיקון.

בעל הפנצ'רייה, איש שנראה הגון ואמין, הנחה אותי להחליף רק את הצמיג הקלוקל, מכיוון שהצמיג השני על אותו סרן במצב טוב למדי ואינו זקוק להחלפה. מכיוון שלא היו לו צמיגי פירלי, הוא החליף את הצמיג הפגוע בצמיג TOYO באותן מידות ובאותו קוד עומס. כששאלתי על הצורך בצמיגים זהים על אותו סרן (חברה זהה ואותה רמת בלאי), הוא אמר שאין לדבר סוף. שלא ייתכן שבכל פנצ'ר יוחלפו כל הגלגלים, ושבפועל אין בכך צורך אמיתי אם הצמיג השני ברמה טובה.

האם אכן כך? האם אפשר להרכיב צמיג מתוצרת אחרת מזו של צמיג בן הזוג?

תשובה: במקומך, הייתי מבקש מהצמיגאי להרכיב על הציר הקדמי של סובארו B4 זוג צמיגי טויו חדשים, ואת הפירלי שנשאר הייתי שומר להחלפה בציר האחורי, הלבוש עדיין פירלי. בזכות צמיג "רזרבי" זה תוכל, מדי 10,000 ק"מ, לכבד במנוחה את אחד הפירלים העובדים מאחור, וכך להאריך את חייהם התקינים.

זהו מעשה נכון, בניגוד להרכבת טויו בודד העובד עם פירלי באותו ציר – שהיא מעשה פסול, משום שמדובר בשני צמיגים שהסוליות שלהם שונות לגמרי, ועל כן גם התנהגות הכביש שלהם שונה, אף כי נתוניהם הטכניים דומים.

במכוניות בעלות הנעה 4X4 קבועה מומלץ להשתמש בארבעה צמיגים זהים לחלוטין, ולהחליף בין המקומות שלהם מדי 10,000 ק"מ כדי שכל הסוליות יהיו משופשפות במידה שווה. הצמיגים בציר הקדמי יורכבו בציר האחורי ולהפך – תוך הקפדה שצמיג ימני יישאר בצד ימין, וצמיג שמאלי יישאר בצד שמאל.

שיטה זו מגינה על הדיפרנציאלים של רכב בעל הנעה כפולה קבועה, במיוחד כזה שהנהג שלו הוא בעל אמביציה ספורטיבית, ודורש ביצועים קצת מעבר לחוק או הרחק ממנו.

חגי מישור: ברשותי סיטרואן C4 פיקאסו מודל 2009 זה שלוש שנים. לאחרונה נדלקה נורת pollution משהו. פניתי למוסך סיטרואן, ושם גילינו שיש להחליף מגדש טורבו, צינור טורבו, מצמד, מסב כדורי ועוד מכל הבא ליד, בעלות כוללת של 12 אלף שקלים. האם יכולה להיות איזושהי עצה, או שעלינו להיפרד מהרכב כידידים?

בנוסף, על מה היית ממליץ כחלופה למשפחה של ארבעה ילדים בתקציב של כ-40 אלף שקלים?

תשובה: אפשר רק לנחש אם את הסכום של 12 אלף שקלים קבע מחשב דיאגנוסטי, או, כפי שאני חושד, הקופאי הפיקח של המוסך, אשר בפורומים אינטרנטיים רבים ממליצים לשמור ממנו מרחק. הרי כאשר נדלקת נורת pollution צריך קודם כול לבדוק אם פעילותם של חיישני למדא עודנה משביעת רצון, שכן פטנטים אלו מאיימים לתפקד רק עד 120 אלף ק"מ, שלאחריהם הם נוטים לפתוח בשביתה איטלקית וחדלים לדאוג ליחס נכון בין דלק ואוויר בתא השרפה.

יש לקחת בחשבון גם את האפשרות שהמאייד הקטליטי במכוניתך דורש החלפה, לא בהכרח בחלק המקורי, היקר.

את המצב האמיתי של מערכת הטורבו בפיקאסו שלכם יגלה הכי טוב אחד המכונים המתמחים בשחזור טורבינות.

בעידן המכוניות מוקטנות-הנפח אנשים רבים קונים מכוניות מצוידות בטורבו – אך רובם אינם מקבלים הסבר בסיסי על אופן השימוש במכונית המְטוּרְבֶּנֶת. לא מן הנמנע שגם בעליו הקודמים של רכבך לא ידעו לשמור נכונה על מערכת הטורבו בפיקאסו שלך.

עקב חשיבות האחזקה הנאותה של מערכת הטורבו, אני מצטט כאן את תשובתי מהשבוע שעבר לעודד, בעליה של פורד גלקסי בעלת מנוע אקובוסט, אשר מסבירה כיצד יש להתייחס למערכת זו:

במנועים מחוזקים במערכות טורבו יש לוודא שהשמן הסינתטי הוא ממדף גבוה, ושהוא יוחלף מדי 10-12 אלף ק"מ – ולא בתדירות המומלצת על ידי היצרן/יבואן, אשר "מרככים" את התחלופה ומאריכים אותה לכדי 30 אלף ק"מ. זאת, מסיבות שיווקיות, כלומר משיכת קונים.

שמן במנועי טורבו צריך להישמר במפלס המרבי. בנוסף, בתום נסיעה כדאי לא לכבות מיד את המנוע, אלא להניח לו לעבוד קצת בסיבובי סרק כדי שהטורבינה תצטנן. אם תקפיד על תנאי תחזוקה אלה, הטורבו החדש לא אמור לעשות בעיות.

אגב, במנועי טורבו, בדומה למנועי בנזין אטמוספריים, מומלץ לא לבקש ביצועים בטרם הגיע שמן המנוע לטמפרטורת עבודה נאותה. עד אז, יש לנסוע בעדינות.

פבל: ברשותנו סוזוקי SX4, ולאחרונה היא סובלת מתקלה מעצבנת וחמקמקה שהמוסכניק שלנו לא מצליח לפתור. פתאום נזכרנו שיש מומחה שאפשר לפנות אליו… זה הסיפור:

מדובר בסוזוקי SX4 שנת 2008. אחלה רכב, כמעט בלי תקלות בשנים האחרונות. לפני כמה חודשים החלה תופעה של רעידות – תחילה חלשות ובהמשך הן נהיו חזקות ממש. הבעיה היא שהרעידות קורות מדי פעם (כמובן, כמעט לא במוסך עצמו…) – נראה שתמיד בעמידה (בעיקר ברמזור אבל לא רק), וגם בניוטרל. כאמור, מדובר בדרך כלל ברעידות חלשות, אבל לפעמים אני מפחד שהרכב יתפרק.

במוסך החליפו תושבות מנוע, תחילה חלופיות ואחר כך מקוריות, ומצתים אם איני טועה, ועשו ניקוי לסעפת. מדובר בחמישה ביקורי מוסך! אחרי כל טיפול נראה היה שהמצב משתפר (פסיכולוגי בלבד?), אבל אחרי זמן-מה התקלה חוזרת. לזכותו של המוסך ייאמר שהוא לא דרש כמעט תשלום על עבודה/חלפים שלא עזרו.
קראתי משהו על סל"ד סרק נמוך, אבל קשה לי להגיד אם זו הבעיה, וגם לא ראיתי פתרונות. בדרך כלל נראה שמדובר ב-600-700. קראתי גם על תוסף BG44K, אבל לא ניסיתי.
האם יש לך הצעה לפתרון או לבדיקה שניתן לעשות? או אולי מוסך אמין ואיכותי בירושלים?

תשובה: אל תחפש מוסך אחר, כי לא תמצא מקום שאינו דורש כסף על פעולות שנכשלו. הישאר אצלם, ונסו פעולות נוספות, כמו: ניקוי או החלפה של מנוע הצעדים; ניקוי יסודי של המצערת (כולל עדכון המחשב); והחלפת מסנן הדלק.

בנוסף, אם לחץ הדלק במערכת אינו יציב, והחלפת מסנן הדלק לא תועיל – אז כדאי לבדוק את תפקוד משאבת הדלק.

אגב, תיתכן גם אפשרות של תקלה טיפשית, בנאלית: אם המערכת שתפקידה להחזיר אוויר למכל הדלק פועלת באופן לקוי, זה עשוי לגרום לשיבושים בסיבובי הסרק. את תופעה זו, שהייתה אופיינית למכוניות של פעם, היו בודקים באמצעות הסרת הפקק של מכל הדלק, והתנעה במכל פתוח.

הראל שריקי: האם יש מוסך מומלץ בירושלים או במודיעין לרנו קליאו ידנית שנת 2012? כמו כן, מתי צריך להחליף שמן גיר, והאם נדרש לכך משהו מיוחד?

לצערי, במדריכי "היינס" לא מצאתי את חברת רנו. האם יש עוד מדריכים?

תשובה: במכוניות חדשות יחסית המצוידות בגיר ידני לא מחליפים שמן גיר, אלא רק מוסיפים כאשר המפלס יורד מסיבה כלשהי.

דודו עמיחי, אלון-מורה: אנחנו גרים באלון-מורה, ארץ עליות וירידות, וההורים בקצה השני של ציר 60. לאחרונה מתה המאזדה לאנטיס ששירתה אותנו נאמנה ארבע שנים.

יש לנו שני ילדים, ואנו רוצים לקנות רכב אוטומט חסכוני ואמין בתקציב צנוע של 15 אלף שקלים. חשבנו על מאזדה דמיו או טויוטה יאריס – מה דעתך? האם יש לך המלצות אחרות? ואולי מוטב לקנות אחת חסכונית פחות? אנחנו נוסעים 15 אלף ק"מ בשנה.

תשובה: בגלל המחשב שלי, שהתבלבל, אינני זוכר אם עניתי לך כבר. אך לא שיניתי את דעתי, הנשמעת כך: בגלל הילדים והנסיעה המרובה בעליות ובצירים בעייתיים מבחינה ביטחונית, לא הייתי ממליץ על מכונית אוטומטית קטנה.

בסכום העומד לרשותכם אפשר למצוא מכונית רצינית קצת יותר, כמו פיז'ו 306 או סוזוקי ליאנה קומבי, שתיהן אוטומטיות, ועוד יישאר לכם עודף להחלפה של חגורת תזמון, צמיגים, נוזלים ובולמי זעזועים.